תרס

בברית והתקשרות אמיתי' להקריב לבו לה' בדביקות אמיתית וכמ"ש ובו תדבקון^שא ממש כו'. והנה יש או' דודאי א"א שיבא אדם החומרי לבחי' השלימות בדביקות במוח ההשגה בגדולת ה' ובלבו להתפעל כו' כ"א אחרי [ש]יטהר א"ע מכל פסולת וטומאה בנקיון גמור בלב ובמעשה וגם בהרהור ובסיגופים לגוף עד שיזדכך חומרו מעט מעט אז יוכל לגשת אל הקדש לידבק באלקים במוח ההשגה ולא בסתרי המרכבה דוקא אלא בהשתלשלות דאבי"ע ביח"ע ויח"ת כידוע, אבל כל זמן שלא נטהר גופו ונזדכך לגמרי איך יקרב במום ופגם אל הקדש העליון, וכמ"ש מי יעלה בהר ה'^שב ומי יקום במקום קדשו נקי כפים ובר לבב, נקי כפים היינו במעשה בסור מרע בתכלית ובר לבב בתכלית מכל רצון זר בלבו אפי' בהרהור כ"ש^שג חוצץ ולא יוכל לעלות עוד כו'. ולפ"ז הדעת לא שבק חיי לכל ברי' דמי הוא אשר יכול לזכך גופו כ"כ עד שיוכל לעלות ולידבק באלקים חיים כו', ואמנם הדיעה הב' להיפך, דודאי מי שהוא בחושך ולא ראה אור אלקי מעולם במה יזכך א"ע ואיך יטהר לבו ומחשבתו ומדותיו החומריי' אם הוא אחוז וקשור באשר הוא שם (ומה שנופל לו הרהורי תשובה זה אינו שלו כלל כו'), אלא עצה היעוצה בדרך אחר, שיאמר ללבו הגם שאינו ראוי לעלות בצד גופו שלא נזדכך ונשבר בתענית ולא במעשה הטוב כראוי כנ"ל מ"מ יוכל להיות שינקה מכל רע ע"י שיאיר את נפשו באור האלקי בהשגה שבמוח ולב לתכלית העומק גם ביתר מכפי מדתו ושיעורא דילי' ואז האור דוחה את החושך וגם מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך וכמ"ש גם חושך לא יחשיך ממך^שד כו', וכנראה בחוש שבהאיר אור אלקי בתוך המוח ולב מעט מיד יפול כל זוהמא וחומריות הגוף באותה שעה עד אשר יסיח דעתו ולבו לגמרי בהבלי העולם, אבל כל עוד שאור ה' נגה^שה במוחו ולבו בהתפעלות אלקות בהשגות עמוקות לא יראה רע כי ה' עמו וכהמס דונג^שו כו' כי לא יוכל הרע לעמוד במקום הקדושה כלל וכלל ואפי' תאות היתר כו' (רק זוג מצוה בליל ש"ק וסעודות השבת לתיאבון שאינו מזיק כלל מצד קדושת השבת כו'). וזהו כמשל ב' בני אדם^שז אחד עומד למעלה והב' עומד למטה יש ב' דרכים שיתחברו, או שיעלה התחתון למעלה והוא הזדככות החומר תחלה שהוא דיעה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org