הוספה בכפליים בנתינת צדקה — ובעריכת התוועדויות

ג. ובהתאם לענין ד"מוסיף יוסיף" בט"ו באב — גם הנתינה לצדקה כעת תהי' בכפליים, שאתמול הי' נתינת שקל (או שקל נייר) אחד, וכעת ניתן כפליים מזה.

ויה"ר, שזה יביא שכאו"א יוסיף מדילי' כולל בהבנת והסברת הדברים, ובאופן של כפליים לתושי', לא רק פעמיים אלא ריבוי פעמים ככה.

כולל הוספה בהתוועדות דט"ו באב, שאלו שעדיין לא עשו התוועדות בודאי יעשו כן מיד בהמשך לט"ו באב, ואפילו אלו שעשו התוועדות רק שהם מסופקים אם זה הי' כדרוש או שהי' אפשר לעשות יותר — הרי מכיון שכל ענינו דט"ו באב בעבודת האדם הוא הוספה, יש לפשוט את הספק בפשטות, ע"י שעושים מיד עוד התוועדות באופן של כפליים לתושי', גם מלשון תשש כחה של חמה (שבט"ו באב), חלישות הגשמיות והחמימות דעוה"ז הגשמי (כמבואר בכ"מ החילוק בין חמה ושמש).

ועד שפועלים הוספה בכל סדר ההשתלשלות, שהרי אני נבראתי לשמש את קוני בכל ההשתלשלות,

ובהדגשה בקביעות שנה זו שמט"ן באב הולכים מיד ליום ה' יום דברכה^* וממנו לליל ויום הששי, שבו נברא האדם בגמר כל הבריאה כדי שימצא את כל הענינים באופן של שולחן ערוך לסעודה. וכמו"כ יום הששי קשור עם כפליים — לחם משנה, וכן יום השבת — דכל עיסקא דשבתא כפול הוא.

ד. ויה"ר, שכל א' יעשה ויכפיל (עד לריבוי פעמים ככה) בכל הענינים האמורים, וע"י סיום מעקנו ועבודתינו של האנשים נשים ו^** כפי' הא' בתיבת „עקב", באים תיכף ומיד להסיום והשכר כפי' הב' שבתיבת „עקב", ובאופן ד"והי' עקב גו'" „אין והי' אלא לשון שמחה", ובאופן ד"מכאן ואילך דמוסיף640יוסיף" עד להוספה של ש ביותר, בדוגמת שמחת פור

ו"בנות ישראל יוצאו בכרמים", ו"עתיד הקב"ה ל לצדיקים . . בגן עדן", ובנ את הג"ע למטה בעוה"ז, ו „מאַך דאָ ארץ ישראל", „הני שמחה נעלית גו' זה ה' קוינו לו" — כפליים „זה",

„נגילה ונשמחה בישועתו" — דעצומ"ה, ות וחולות „ושמחת עולם על ראשם", והלוך והוסיף לעשות מחול ושמח.

[כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן לכאו"א ב' וע"ד הפתגם שטרות של דולר, לתת אותם (או נה אלקינו זה חילופם) לצדקה].