מכתב י"א ניסן, תש"נ

733אַז דער אויבערשטער ערפילט די האַרציקע תפילה פון יעדן אידן און פון אַלע אידן — תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי (זאָל מיין תפילה קומען צו דיר, צו דיין פנים, נייג צו דיינע אויערן צו מיין געזאַנג און געבעט) — און ברענגט די גאולה האמיתית והשלימה,

און מען גייט גלייך אַריין אין ארץ ישראל — אַזוי ווי די כניסה לארץ ישראל דעם ערשטן מאָל תיכף בסוף „ארבעים שנה",

און דאָס אַלעס — תיכף ומיד ממש.

בכבוד וברכה להצלחה בכל האמור

ובברכת חג הפסח כשר ושמח^יז 7*^ב

" 710734ב"ה, יום ששי פ' צו,

י"א ניסן, נשיא לבני אשר, ה'תש"נ

ברוקלין, נ.י.

אל בני ובנות ישראל

בכל מקום שהם

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

אין המשך צום פריערדיקן בריוו פון ראש־חודש ניסן, צו קלאָרער מאַכן די הויפּט־נקודה וואָס איז דאָרט אַרויסגעבראַכט געוואָרן — אַז דער „אָפּשלוס" פון יציאת מצרים און איר שלימות איז געווען צום סוף פון די פערציק יאָר אין מדבר, ווען אידן האָבן באַקומען „לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" אין די אַלע „מסות הגדולות . . האותות והמופתים הגדולים" פון יציאת מצרים, אין אַן אופן אַז דאָס אַלעס איז געוואָרן איינגעזאַפט דורך און דורך און דערפילט אין אַלע טיילן פון דעם מענטשן: סיי דעם לב (לדעת), סיי די עינים (לראות) און סיי די אזנים (לשמוע),

איז כדאי נאָכמער צו פאַרטיפן זיך און גרינטלעכער פאַרשטיין דעם אויפטו פון דעם „לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" וואָס איז געקומען נאָך ארבעים שנה, לגבי דער ראי' שמיעה און דעת, וואָס איז געווען באַלד ביי יציאת מצרים,

און פאַרטיפן זיך אין אַן אופן וואָס זאָל זיך אויסדריקן ביז אין מעשה בפועל,735און וואָס דאַרף זיין — ווי אַלע עניני טוב וקדושה — אין אַן אופן פון מעלין בקודש.

כשם ווי מיר זעען אין פיזישן לעבן פון מענטשן, אַז די האַרץ טיילט פאַנאַנדער חיות (כי הדם הוא הנפש) צו אַלע גלידער (כמאמר: לבא פליג לכולי שייפין — דאָס האַרץ צעטיילט צו אַלע גלידער), אַזוי איז דאָס אין דעם רוחניות'דיקן חיות פון אַ אידן, אַז לויט דער טיפקייט און שטאַרקייט פון אידישן הארץגעפיל צום אויבערשטן — אויף אַזוי פיל דריקט זיך דאָס אויס אין דינען דעם אויבערשטן מיט אַלע „אברים", כוחות פון זיין נשמה.

ווי באַוואוסט, זיינען פאַראַן צוויי אַלגעמיינע מדריגות אין „עבודה שבלב" — אין דער שטרעבונג פון אַ אידישער האַרץ צום אויבערשטן, וואָס איז דער מקור ושורש פון עבודת הוי':

איין מדריגה איז, וואָס אַ איד ציט זיך און וויל נאָך נעענטער ווערן צום אויבערשטן מיט זיין האַרץ געפיל; און עס איז פאַראַן אַ העכערע דרגא אין דעם — פנימיות הלב, אַ תנועה און הרגש פון פולקאָמער התקשרות און דביקות מיטן אויבערשטן; פנימיות נקודת הלב וואָס איז אינגאַנצן פאַרבונדן און פאַראיינציקט מיטן אויבערשטן — נאָך מער ווי דעם מענטשן'ס זיין אָפּהענגיק און פאַראיינציקט מיט זיין לעבן, מיט זיין מקור החיים.

און ווי געזאָגט — לבא פליג לכולי שייפין: לויט די צווייערליי דרגות אין האַרץ איז דער אונטערשייד אין דער האַרץ פעולה אין אַלע כוחות האדם, זיינע גלידער, אין די דריי אויבנדערמאָנטע כללות'דיקע ענינים: (לב) לדעת, (עינים) לראות, (אזנים) לשמוע — זייער ווירקונג אויף אַ געוויינטלעכן אופן, און זייער ווירקונג אין אַ העכערן און טיפערן אופן פון דעם דעת, ראי' און שמיעה, ווייל זיי736נעמען זיך פון דער דביקות פון פנימיות הלב און זיי זיינען דערפאַר אויף גאָר אַן אַנדערן, העכערן אופן.

(לב) לדעת: עס איז פאַראַן דער פאַרשטאַנד אין גטלעכקייט לויטן באַגרענעצטן שכל האדם, וואָס ווערט אָנגערופן: דעת תחתון; ווי אַ „תחתון" באַמיט זיך (פון „אונטן ארויף") צו פאַרשטיין גטלעכקייט (וויפל אַ נברא האָט די מעגלעכקייט צו באַגרייפן דעת הבורא);

און עס איז פאַראַן אַן אופן אין „דעת": דעת עליון, וואָס איז גאָר אַן אַנדער סוג אין דעת — ווי אַן „עליון" פאַרשטייט ג־טלעכקייט; ס'איז דער לדעת את ה', וואָס איז פאַרבונדן — כלשון הרמב"ם — מיט דברים הסתומים, די פאַרהוילענע גטלעכע ענינים, וועלכע קענען ניט באַנומען ווערן דורכן געוויינלעכן מענטשלעכן שכל; און נאָר מצד דעם אינערלעכן פאַרבונד פון דער אידישער נשמה מיטן אויבערשטן (זייענדיק אַ חלק אלקה ממעל ממש), קען אַ איד צוקומען צו דעם העכערן פאַרשטאַנד אין טלעכקייט.

(עינים) לראות: ביים זען אַ זאַך איז דאָ אַ געוואַלדיקער אונטערשייד צי מען זעט זי צום ערשטן מאָל, אָדער מען קוקט אויף דער זאַך נאָכן באַקענען זיך גרינטליך און גוט מיט דער זאַך און פאַרטיפן זיך אַ משך זמן אין אַלע אירע פרטים, וואָס דעמאָלט איז דאָס לגמרי אַן אַנדער „לראות".

דער עיקר אונטערשייד באַשטייט ניט אין דעם, וואָס ביים איינמאָליקן בליק ווערן ניט גענומען און באַגריפן אַלע פרטים פון דער זאַך — וואָרום, ווי באַוואוסט, האָט ראי' די אייגנשאַפט צו אויפנעמען, צו דערזען גלייך די גאַנצע זאַך מיט אַלע אירע פרטים — נאָר ווייל די ראי' וועלכער קומט נאָך דער התבוננות אין די פרטים פון דער זאַך, איז פון גאָר אַן אַנדער גרונטיקייט און טיפקייט; ס'איז אַן אַריינבליק, אַ טיפער אַריינבליק, וועלכע נעמט דעם מענטשן אינגאַנצן: ער ווערט אינגאַנצן737אַריינגעטאָן אין דעם, כאילו ס'איז ניטאָ עפּעס אַנדערש אויסער דער זאַך וואָס ער זעט.

פאַרשטייט זיך, אַז דעמאָלט ווערט די גאַנצע זאַך, מיט אַלע אירע פרטים, געזען אין גאָר אַן אַנדער ליכט.

(אזנים) לשמוע: ס'איז דאָ הערן, און ס'איז פאַראַן „דערהערן", אַ „הערן" וואָס דרינגט אַריין און נעמט דורך דעם גאַנצן מהות פון דעם הערער — יכנסו דברי באזניך, און האָט אַ ווירקונג דורך און דורך; ביז ס'איז פאַראַן אַ שמיעה וואָס רירט אָן אין כללות (און עצם) פון מענטשן, און ווי דער דין: חרשו נותן לו דמי כולו (איינער וואָס האָט דעם צווייטן טויב געמאַכט, דאַרף ער אים באַצאָלן „דמי כולו", פון דעם גאַנצן מענטשן).

אָט די מדריגה פון פנימיות הלב ווערט אָנגערופען איתן, ווי די תורה פון אַלטן ררי'ן)

ז

משכיל לאיתן האזרחי. איתן הוא עצם הנשמה . . חלק אלקה ממעל . .

ואיתן הוא התוקף דנשמה הבא בגילוי בהכח דמסירת נפש, ואיתן לשון

יושן, בלתי מחודש . . וזהו משכיל, שהוא מקור הממציא ומגלה את השכל,

738הנה משכיל הוא רק לאיתן, דאיתן יש לו משכיל, מה שעל ידי כח המשכיל

הוא האזרחי, מזריח לכל הכוחות והחושים.

(משכיל לאיתן האזרחי: מיט „איתן" ווערט געמיינט די עצם הנשמה, וואָס איז חלק אלקה ממעל. „איתן" האָט דעם אָפּטייטש — שטאַרק און האַרט, דאָס איז די שטאַרקע קראַפט פון דער נשמה, וואָס אַנטפּלעקט זיך אין דעם עצם מסירת נפש פון אַ אידן צום אויבערשטן.

„איתן" האָט אין זיך אויך דעם אָפּטייטש פון „יושן" — אַלטקייט. וואָרום אָט די שטאַרקייט פון דער נשמה איז ביי איר ניט קיין נייע צוגעקומענע זאַך, נאָר דאָס איז די גטלעכקייט וואָס איז אין דער נשמה פון אַלעמאָל, זייענדיק „חלק אלקה ממעל"

און דאָס איז משכיל לאיתן האזרחי^*: בשעת עס לייכט ביי אַ אידן די בחינה פון „איתן" פון זיין נשמה, די עצם גטלעכקייט פון דעם „חלק אלקה ממעל", פועל'ט עס ביי אים דעם עילוי אין שכל: משכיל — עס ווערט ביי אים אַנטפּלעקט דער עצם כח השכל, ביז צום ווערן אַן אזרחי (פון לשון זריחה, שיינען), דורך דעם כח המשכיל שיינט ער (איתן) אַריין אין אַלע כוחות און חושים).

ויהי רצון, אַז שטייענדיק נאָך ארבעים שנה, און אין דעם זמן פון חודש ניסן, חודש הגאולה, און דאָס גופא אין אַ „יאָר פון נסים",

וועט יעדער איינער פועל זיין, אַנטפּלעקן ביי זיך דעם „איתן" שבנשמה, וואָס איז פאַראַן ביי יעדער אידן, פועל זיין ביז אין מחשבה דיבור און מעשה פון טאָגטעגלעכן לעבן,

און גאָר אינגיכן וועט מען זוכה זיין אַז עס וועט פולשטענדיק אַנטפּלעקט ווערן דער „משכיל לאיתן האזרחי", ביז אַז דאָס ווערט געזאָגט בלשון הווה ועבר — עס739איז שוין אַנטפּלעקט געוואָרן און שוין אַריינגעשיינט באַ יעדן איינעם און איינע און — דורכגענומען דורך און דורך,

ובניסן זה ממש וועט מען זען דעם קיום ההבטחה פון דעם אויבערשטן ווי געזאָגט ע"י נעים זמירות ישראל: כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי (דער בונד וואָס איך האָב געמאַכט מיט מיין אויסדערוויילטן, איך האָב געשוואָרן צו דוד מיין קנעכט), אַז מצאתי דוד עבדי (איך האָב שוין געפונען דוד עבדי) —

משיח צדקנו קומט און לייזט אויס יעדן אידן און אַלע אידן פון דעם גלות,

און יעדער איינער און איינע בענטשט און דאַנקט דעם אויבערשטן ברוך ה' לעולם אמן ואמן, דער „שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו",

און דאָס אַלעס — תיכף ומיד ממש.

מ א ו מ מר ג

740נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א

לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל

לקראת ראש השנה, ה'תש"נ

לשנה טובה תכתבו ותחתמו שבתא טבא ויומא טבא

מקום החתימה

0

נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א

לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל

לקראת חג הסוכות, ה'תש"נ

שבתא טבא ויומא טבא וימי^* זמן שמחתינו דישמח ישראל בעושיו וישמח השם במעשיו, ולהמשיכם בכל השנה כולה, ותהא שנת ניסים.

מקום החתימה

0

741נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר לשלוח להקפות שניות

בירושלים עיה"ק, באה"ק תובב"א

ב"ה, ערב חה"ס ה'תש"נ

ברוקלין, נ.י.

כבוד המשתתפים בהקפות שמחת תורה

בירושלים עיר קדשנו תוב"ב אמן, בתוככי

כל עמנו בני ישראל השמחים בשמחת

תורה בכל מקום שהם — שליט"א

בזמן שהשמחה כפולה, שמחת ישראל בהתורה ושמחת התורה בישראל, מקפת ומאחדת את כל עמנו הקרובים והרחוקים (לעת עתה) גם יחד, באיחוד אמיתי ונצחי,

תוקף ותוכן מיוחד לשמחה זו במקדש מלך עיר מלוכה הנצחית דעמנו הנצחי, ירושלים השלימה עיר שחוברה לה יחדיו,

בתוככי כל ארצנו הקדושה, פלטרין של מלך, בשלימותה,

שניתנו בנחלת עולם, לעמנו גוי קדוש עם עולם, מאלקי עולם, ככתוב בתורתו הנצחית —

שלימות הארץ ושלימות העם ושלימות תורתנו הקדושה.

ויהי רצון שתשוב ירושלים בקרוב ממש ליעודה ותפקידה, וכהבטחת נביא הגאולה ישעי' אשר ממנה תצא תורה ודבר ה',

ובמהרה בימינו ממש תחזינה עינינו ממש גאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, כי מכבר (בלשון הכתוב) תבוא לפניך תפילתי הטה אזנך לרינתי,

והשם גואלנו תיכף ומיד ממש, ואראנו נפלאות נסים ונסי נסים.

המשתתף בשמחתכם־שמחתינו וחותם בכבוד רב ובתפלה לשנה תורה ושמחה ושלום אמיתי

מקום החתימה

742נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר לשלוח להקפות שניות

בכפר חב"ד (נה"ח ועוד), באה"ק תובב"א

ב"ה, ערב חה"ס ה'תש"נ

ברוקלין, נ.י.

כבוד המשתתפים בהקפות שמחת תורה

בכפר חב"ד (נה"ח וכו') אשר באה"ק

תובב"א, על ידי משיח צדקנו, בתוככי כל

אחינו בני ישראל השמחים בשמחת תורה

בכל מקום שהם — שליט"א

בזמן שהשמחה הכפולה, שמחת ישראל בהתורה ושמחת התורה בישראל, מקפת ומאחדת את כל עמנו הקרובים והרחוקים (לעת עתה) גם יחד, באיחוד אמיתי ונצחי,

תוקף ותוכן מיוחדים לשמחה זו בארצנו הקדושה בשלימותה, אשר תמיד עיני השם אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה.

ויהי רצון שתהי' הקדושה בגלוי, והשגחת השם עושה פלא בטוב הנראה והנגלה

וראו כל עמי הארץ כי בישראל גדול שמו — בשלימות התורה שלימות העם ושלימות הארץ,

ובמהרה בימינו ממש תחזינה עינינו ממש גאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, כי מכבר (בלשון הכתוב) תבוא לפניך תפילתי הטה אזנך לרינתי,

והשם גואלנו תיכף ומיד ממש, ואראנו נפלאות נסים ונסי נסים.

המשתתף בשמחתכם־שמחתינו וחותם בכבוד רב ובתפלה לשנת תורה ושמחה ושלום אמיתי.

מקום החתימה

743נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א

לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל

לקראת חג הגאולה י"ט כסלו, ה'תש"נ

לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי' תכתבו ותחתמו,

כולל פעילות רבה בכל המבצעים, ובכלל בתורה ובגמ"ח ובתפלה, וכל זה באופן דופרצת וגו',

ומיום זה לימי הכנה לחנוכה ולחנוכה,

יומין זכאין גם למהר קיום היעוד בספר נעים זמירות ישראל דוד מלכא משיחא:

— דהתחלת י"ט כסלו זה בסעודתא דילי' במוצש"ק — תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי,

בגאולה האמתית והשלימה.

מקום החתימה

נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א

לשלוח להמשתתפים שי' בהתועדויות הגדולות

דחג הגאולה י"ט כסלו, ה'תש"נ

לכל המשתתפים בהפאַרבריינגענישן הגדולים די"ט כסלו — שליט"א

לחיים, לחיים ולברכה.

יהי רצון מהשי"ת שבכל אחד ואחת יהי' ויקויים פדה בשלום וגו' ובמילואו,

ושיצליחו בעשיית הכלים לזה כביאור חז"ל בהכתוב שזהו העסק בתורה (הנגלה והחסידות) ובגמ"ח ובתפלה,

וכל זה באופן דופרצת גו', ומתחיל כל אחד ואחת מהם בהמבצעים.

ומיום זה לימי הכנה לחנוכה ולחנוכה,

יומין זכאין גם למהר קיום היעוד בספר נעים זמירות ישראל דוד מלכא משיחא:

— דהתחלת י"ט כסלו זה בסעודתא דילי' במוצש"ק — תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי,

בגאולה האמתית והשלימה.

מקום החתימה

744נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א

לשלוח לאנ"ש שיחיו בכל מרחבי תבל

לקראת יום ההילולא יו"ד שבט ה'תש"נ

הצלחה רבה בכל עניני הילולא דנשיא דורנו, ובתר רישא גופא אזיל, האנשים והנשים והטף,

— והרי השנה שנת הארבעים — עלי' נאמר: נתן הוי' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע, ואמחז"ל קאי אינש אדעתי' דרבי' בארבעין שנין.

כולל ובפרט — התועדויות פעילות ומתוך אהבת ישראל,

ביום ההילולא, ולאח"ז ובמיוחד בשבת קודש להוי', שבת שירה וט"ו בשבט, ובמוצאי השבת,

והמשך שלהן ופירותיהן בכל הימים שלאחריהם,

ויקויים בכל אחד ואחת היעוד בספר דוד מלכא משיחא:

תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי

במהרה בימינו ממש, ובני ישראל יוצאים ביד רמה, בגאולה האמיתית והשלימה.

בברכה

מקום החתימה745ב"ה. י"ג ניסן, תש"נ

נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א

לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל

לקראת חג הפסח, ה'תש"נ

ביום ההילולא של אדמו"ר הצ"צ ואור לי"ד ניסן זמן הפסח

אביע איחולי וברכותי לפסח כשר ושמח, מתאים לראשיתו יום השלישי שהוכפל בו כי טוב, טוב לשמים וטוב לבריות,

ולקיומה בקרוב ממש בעגלא דידן של משכיל לאיתן האזרחי גו' אשירה (בשם כל אחד ואחת מישראל) גו' מצאתי דוד עבדי גו' אמן ואמן,

בגאולה האמתית והשלימה ע"י מלכא משיחא

בכבוד ובברכת החג

מקום החתימה

746נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א

לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל

לקראת חג הגאולה י"ב־י"ג תמוז, ה'תש"נ

לכל המשתתפים ולכל המשתתפות בהתועדויות דחג הגאולה ולכל אחב"י — שליט"א

שלום רב וברכה מרובה!

חג הגאולה שמח ושבת שלום והתועדויות פעילות ומשפיעות על כל המתוועדים ועל כל אחבנ"י — שליט"א,

פעולה נמשכת במשך כל השנה,

שהרי כדברי בעל הגאולה במכתבו המפורסם, לא אותו בלבד גאל הקב"ה כי אם גם את כל כו',

וביתר שאת בשנת ה'תש"נ (הי' תהא שנת נסים) — שיהי רצון שתפעול בכל התורה ומצוותי', מתחיל בהמבצעים הכלליים וכל פרטיהם.

ויקויים בכל אחד ואחת מאתנו כולנו במהרה בימינו ממש הנאמר בספר דוד מלכא משיחא: מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו,

ויאמר כאו"א שמארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים,

בגאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

בכבוד ובברכת חג הגאולה ושבת שלום

מקום החתימה

747נוסח הברכה שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח

למחנות „גן ישראל" בקשר עם פתיחתן שנה זו

ב"ה, שלישי בתמוז

פרשת עלי באר ענו לה, חודש הגאולה,

ה'תש"נ, ברוקלין, נ.י.

ל"גן ישראל"

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

תהא פתיחת ה"גן ישראל" וכל משך שהותם בו בהצלחה רבה,

ובעמדנו בשנת ה'תש"נ, אשר כפי שנתפרסם ונתפשט בתפוצות ישראל, יש בה הרמז: הי' תהא שנת נסים — אשר הקב"ה נותן לכל אחד ואחת מישראל את הכח, לפעול בכל עניני יהדות, תורה ומצוותי', באופן של הנהגה נסית — למעלה מהגבלות שלהם.

יוסיף כאו"א מכם ובשמחה רבה בחינוך עצמו ובחינוך הסביבה בתורה (שהיא מורשה קהלת יעקב) ומצוותי',

וימשיכו בכ"ז במשך כל השנה ובהוספה,

וכ"ז יקדים ויזרז קיום התפלה: מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו.

בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

בברכת הצלחה בכל האמור

ובברכת חג הגאולה,

מנחם שניאורסאהן750מפתח פסוקים . . . . מפתח מחז"ל . . . . מפתח ספרים . . . . 80 86 823.

751מפתח ענינים

א

אב:

ב 430 (יפה כח הבן כו').

אב (חודש):

ב 579 (צריכת סיומים מר"ח אב עד ת"ב).

593 (כנ"ל. ע"ד שם החודש). 603

(צריכת סיומים כו'). 624 (עלה ארי'

במזל ארי' כו'. שבע דנחמתא).

ע"ע בין המצרים.

ט' באב:

א 44 (התחלת הצלי' דט"ו באב).

ב 574 (חיוב לימוה"ת כל רגע הוא גם

בת"ב). 614 (הוספה בלימוה"ת מט' באב

ואילך. קידוש הלבנה במוצאי ת"ב).

ט"ו באב:

א 44 (שלימות הלבנה לאחרי הירידה כו'.

דוגמתו לחה"ס).

ב 5־614 (הוספה בלימוה"ת מט"ו באב

ואילך). 624 (עלי' שאחרי הירידה). 625

(מט"ו באב מתחילין לברך: כתיבה

וחתימה טובה). 628 (הוספה בלימוה"ת

מט"ו באב).

כ' אב:

ב 617 (הרמז במלאות מ"ו שנה לההס־

תלקות). 623.

אבות:

אַ 111 (מרכבה. עניני גופם היו בהתאם

להנשמה). 132 (יפה שיחתן של עבדי

אבות כו'). 162 (מצשה אבות סימן

לבנים). 252 (ג' אבות, והשלימות דד'

ע"י הבנים — דוד רגל רביעי דמרכבה).

290 (קיומם המצות לפני מ"ת). 302

(קיומם המשפטים לפני מ"ת).

ב 438 (מרכבה. תכלית הביטול כו'). 494

(פעולתם תוס' קדושה בעולם). 530

(כ"א חייב לומר מתי יגיעו מעשיי^*

למצשי אבותי). 574 (אברהם — גמ"ח,

יצחק — עבודה, יעקב — תורה).

ועיין בצרכיהם הפרטיים.

אבות, אמירת פרקי אבות:

ראה להלן במפתח מאחז"ל.

אבידה:

א 220 (השבת אבידה — הו"ע מסירת מ"ה

שבנפשו, להשיב את המ"ה שהשוטה

מאבד כו').

אבנט:

א 369 (טצם כלאים באבנט. כללי ועיקרי^*

בעבודה ושירות לה'). 374 (הרמז באורכו

ל"ב אמה).

אבנים

ב 703 (דומם וביטול).

אבנים טובות:

אַ 282 (רומז על הגילוי דפנימיה"ת).

אברהם:

א 50 (השפעצת החסד. אחד הי' אברהם —

הנהגה למעלה מהטבע. שייכותו לה־

בעש"ט באושפיזין). 92 (קנייתו הארץ).

93 (עבודתו לגלות אלקות בעולם). 97

(לך לך גו'. הכנתו למ"ת). 99 (הכיר

בוראו; בן ג', בן מ', בן מ"ח, בן נ'.

שלימותו בעבודת המדות והמוחין. בן

ע"ה בצאתו מחרן). 101 (ויקרא גו' א־

עולם — ויקריא כו'). 102 (פתח הצנור

דמס"נ). 103 (וכרות עמו הברית). 104

(צערו במצות מילה). 111 (כנ"ל). 113

(דרגות בגילוי ה' אליו). 137 (אב המון

גויים. פצולתו בכל הצולם). 156 (בן

ארבצים הכיר בוראו). 163 (יצא ונפרד

ממנו ישמעאל — שלא יומשך השפעת

החסד למקום שאינו ראוי. בא בימים —

ימים שלמים). 302 (אברהן מגייר את

האנשים כו'). 355 (הלוך ונסוע).

ב 638 (יצוה את בניו גו'. ויקרא גו' —

754מפתח ענינים אילן — אמונה

אילן:

אַ 274 (מצלתו על תבואה. ענינו בעבודת

האדם). 283 (במילואו בגי' שבט).

ע"ע א"י. שבט, ט"ו בשבט.

אין עוד:

אַ 54 (אין עוד, אין צוד מלבדו). 195

(ביאור הסיפור ע"ד החסידות שענה על

שאלת השוטר „מי הולך" — ביטול

הולך).

ב 634.

איתן:

ב 400. 737.

א־ל, שם

ע"ע אמן.

אלה:

אַ 54־15 (ואלה מוסיף כו').

אלקים:

אַ 68 (ק"כ צירופים). 203 (בגימט' הטבע).

287 (בריה"ע משם אלקים). 290

(לפעמים מורה על צצמותו ית'). 371

(צמצום. גימט' פאה). 372 (ב' ענינים:

א) טפל לשם הוי' כי כוונתו בשביל

הגילוי. ב) שם בפ"ע וכוונתו בשביל

ההעלם עצמו — גילוי שלימות כוחותיו

של הקב"ה גם בההעלם).

ב 707 (בגימט' הטבע).

ע"ע הוי', אלקים.

אלול:

אַ 27 (אני לדודי גו'. תשו"ע).

ב 624 (ארי' ר"ת: אלול ר"ה יוהכ"פ

הוש"ר). 625 (משל דמלך בשדה). 631

(ביאור בהר"ת דאני לדודי גו'). 632

(מורה על עבודת התחתון מצ"ע. המשל

דמלך בשדה כו'). 633 (נכללו בו גם

צשי"ת). 638 (הוספה בלימוה"ת) 639

(הוספה בצדקה ובאהבת ישראל). 640

(הסברת עניני אלול לבני ביתו ולמכריו

כו'). 642 (בהר"ת אני לדורי כו'. משל

דמלך בשדה). 643 (הוספה בתפילה

ותורה). 644 (בר"ח אלול מתחילים המ'

יום שעלה משה להר). 646 (חמשה הר"ת

שלו — ג' הקוין ותשובה וגאולה). 648

(ל"ט ומ' ימים שמר"ח אלול עד

יוהכ"פ. אחת שאלתי גו'. ימי אלול הם

ימי בריאות הנפש והגוף). 649 (תורה

ותפלה). 664 (צ"ל העבודה מתוך

מלחמה ושינוי הטבע ומתוך אהבה

ושמחה). 665 (חמשה הר"ת דחודש

אלול. ההתחלה בהכנת צרכי החג

לנצרכים). 667 (הצלי' שאחרי הירידה

דחודש אב). 671 (ההוספה דח"י אלול

בצבורה ראלול. עבורה בחיות). 672

(עבודה כללית וכולל כל השנה. חמשה

הר"ת ראלול נגד נרנח"י). 673 (שייכות

מיוחדת לס' דברים ס' החמישי. שייכות

אב ותשרי לאלול). 6־675 (עבודת

התפלה. אני לדודי גו'). 678 (התשובה

בשמחה). 679 (אני לדודי גו'). 681

(התחלה בהכנת צרכי החג להזקוקים).

708 (התגלות י"ג מדה"ר). 715 (ימי^*

הסליחות).

ט"ו אלול:

ב 681.

ח"י אלול:

ב 671 ואילך. 708.

כ"ה אלול:

ב 715.

אליו ולא למדותיו:

א 262.

ב 676.

אליעזר:

א 130 (פ' של אליעזר כפולהבתורה כו'). אלף הששי:

א 254 (גילוי פנימיה"ת בהתחלת הבוקר

או בחצות היום דאלף הששי).

ב 560.

אמה:

א 102 (ר"ת אלקינו מלך העולם). 348

(כנ"ל). 374 (כנ"ל).

אמונה:

אַ 123 (החילוק בין ידיעה ואמונה). 267

766מפתח ענינים חי' מושקא — חנוכה

בשמה). 2978 (הקמת מוסדות חדשים

והוספה בצרקה לצילוי נשמתה). 365

(התחלת שנת התשעים שלה).

חיוב ושלילה:

אַ 6 (שלילת ענין מורה על שייכותו

להדבר). 75 (שלילת החיוב ושלילת

השלילה).

חייל:

ע"ע צבא.

חיים:

אַ 66 (חיים נצחיים דלעת"ל). 68 (אריכות

ימים ותוקף הכוחות בכ"א מישראל —

ע"ד במשה רבינו כו'). 225 (חיות האדם

הו"ע כללי למע' מהתחלקות ואינו בא

במורגש). 228 (מקור החיות מחי' חיים.

חיים נצחיים). 355 (כל חי מתנענע.

המשכת החיות בבחי' רצוא ושוב,

דפיקו דלבא).

ב 615 (אריכות ימים ע"י הוספה בלימוד

התורה). 635 (חיות וקיום כ"א תלוי

בתומ"צ).

ע"ע גוף ונפש.

חינוך:

א 194 (ע"י לימוד האב עם הבנים והבנות,

וקיום מנהגי ישראל אתם. חינוך ילדי

ישראל שלומדים בבתי"ס ממלכתיים).

210 (הוספה בחינוך).

ב 443 (ענין ציקרי והציווי ע"ז בתורה).

47־446 (לא ליספו להו בידים ול־

הפרישם מן האיסור). 455 (חיובה גם על

הנשים. בדרך קירוב. חינוך הנשים את

בניהן ללימוד התורה). 457 (מוסדות

חינוך לבנות בתקופתנו). 539 (כנ"ל).

666 (גודל הפצולה בייסוד שיעורי

לימוד התורה בבתיספר ממלכתיים.

קירוב הגאולה ע"י לימוד עם תינוקות

של בית רבן).

ע"ע הפצה ושליחות. מחנות קיץ.

חכמה:

ב 448 (ל"ב פליאות חכמה). חמא, ר' חמא בר חנינא:

אַ 110. 113.

חן:

אַ 77 (למצלה מטו"ד).

חנוכה:

א 182 (שייכותו לי"ט כסלו, נס השמן, על

פתח ביתו מבחוץ. זאת חנוכה). 184

(בטעם ההבדל בין חנוכה ופורים לענין

מגילה כו'. חנוכה ופורים — נו"ה). 185

(ענינה הפיכת התגברות החושך). 186

(על פתח ביתו מבחוץ. משתשקע כו'

עד דכליא ריגלא דתרמודאי). 187 (ימי

חנוכה כנגד ימי הסוכות. שייכותו

לבירור אוה"ע). 191 (שבת חנוכה —

ממשיכה מקדושתה על עניני חנוכה).

193 (מנורה דלוקה בבית הכנסת כל

המעל"ע). 194 (מנהג מעות חנוכה). 6 19

(הדלקת הנרות במקומות שונים בבת־

אחת). 197 (על פתח ביתו מבחוץ. עד

דכליא ריגלא דתרמודאי. מוסיף והולך.

מעלתו כשהתחלתו וסיומו הוא ביום

ש"ק). 199 (נתינת מעות חנוכה). 200

(מעלתה כשחל יום א' וח' דחנוכה

בשבת. יום א' וח' דחנוכה כוללים כל

ימי חנוכה. שייכותה לסוכות. שייכותה

לשבת). 201 (פעולתה על כל השנה. ע"ד

נס מציאת השמן וקושיית הב"י). 202

(מותר הי' להדליק בשמן טמא, וטעם

הנס להראות חיבתן של ישראל. ע"ד

קושיית הב"^* י כו'). 203 (אם בהז' ימים

ניתוסף בכמות או באיכות השמן. הנס

מלובש בטבע). 204 (ענינו להאיר את

החושך. חילוק בין שבת הא' והב'

דחנוכה — בענין יגי' חשכי^* . מלשון

חינוך). 205 (הנרות כו' אינן בטלין

לעולם. שייכות נרות חנוכה לנרות

המקדש). 206 (שייכותו להשלימות

דלעת"ל). 207 (התנאה לפניו במצות —

כולל מנורת חנוכה נאה). 210 (נתינת

מעות חנוכה). 330 (מספר שמונה. הקשר

לפורים. חנוכה ופורים — נו"ה). 347

768מפתח ענינים טוב — הוי', ה' אלקים

ב 572 (כנ"ל. יסוד. אם יגאלך טוב יגאל).

585 (גם זו לטובה).

טומאה וטהרה:

אַ 64 (ביאור בפכ"ד דמס' כלים בדיני

טומאת כלים). 65 (טומאת מת).

ב 696 (כנ"ל^סד. 697 ואילך (כנ"ל^סה.

ע"ע טהרה.

טל:

אַ 93 (טל אתערל"ע, מטר אתערל"ת).

טלפון:

אַ 143 (משמש להפצת המעיינות).

טעמי הבריאה:

ע"ע בריאת העולם.

טרף

ב 514 (בנימין זאב יטרף — ענינו ב־

קרושה).

טרפון, ר' טרפון:

ב 511 (דיוק וביאור בהשם שלו. אביהם

ורבם של ישראל).

יאַרצייט:

אַ 63 (לימוד פרקי משניות ביום היאָר־

צייט. הדרן על סדר הלימוד ליאָרצייט

— פכ"ד דכלים ופ"ז דמקואות). 67

(עליית הנשמה). 69 (מנהג עריכת תיקון

וסיום ביום היאָרצייט).

ב 617 (מעלתו כשחל בשבת. ענינו גם

לאחרי תחה"מ). 622 (צליית הנשמה

ע"י אמירת הקדיש). 629 (מזלו גובר

ביום זה). 695 (כנ"ל 63. צליית הנשמה

באין ערוך).

ע"ע מיתה, הסתלקות.

יגיעה:

אַ 356 (יגעתי ומצאתי).

ידיעה:

אַ 123 (החילוק בין ידיעה ואמונה). 254

(ידיעת ה' — פקודא קדמאה כו'). 260

(כנ"ל. ידיעת ה' — בדרך כלל ובדרך

פרט). 262 (כנ"ל). 265 (ידיעת ה' —

פקודא קדמאה כו'. צ"ל ידיעה בממכ"ע

ובסוכ"ע). 267 (ע"י האמונה בה' אפשר

לקבל ידיעה והכרה גם בדרגות שלמע'

מהשגת הנברא. תכלית הידיעה שלא

נדעך).

ע"ע בחירה. וציין להלן במפתח ה־

ספרים לרמב"ם ריש הל' יסוה"ת.

י"ה, שם:

אַ 116.

יהודה:

א 178 (יש בו אותיות הוי'). 210 (כנ"ל.

יהודה ויוסף — רומז על הקב"ה וכנ"י).

213 (הגשת יהודה ויוסף — תקרובתא

דעלמא בעלמא, תוכנה אחדות ישראל

ואחדות העולם כולו). 218 (ואת יהודה

שלח לפניו גו'). 219 (יהודה ויוסף;

מקבל ומשפיע, מצשה ותלמוד, גוף

ונפש. ביטול יהודה ליוסף פועל ביטול

וגילוי אחדותו ית' בעולם כולו). 220

(ואת יהודה שלח לפניו גו'. לעת"ל

למעלה מיוסף). 233 (כנ"ל).

ב 557 (מלכות בית יהודה. יהודה ויוסף).

667 (יהודה ויעקב. ראש השבטים). 668

(ענינו מעשה. מלך שבשבטים).

יהודה, ר"י הנשיא:

ב 421 (ע"ד שלפעמים נק' רבי בסתם).

הוי', שם:

אַ 236 (י' דשם הוי'). 35־334 (ו"ה ואח"כ

י"ה, דרגא שלמעלה משם הוי' כסדרו). ב 439 (שם העצם). 668 (ב' יודי"ן). 707

(שם העצם).

צ"ע גוף.

הוי', ה' אלקים:

אַ 54 (הוי' הוא האלקים). 260 (יחוד ה'

אלקים בממכ"ע ובסוכ"ע). 263 (הוי'

הוא האלקים). 286 (שני שמות אלו

מורים על התהוות הבריאה). 287 (אנכי

ה"א — הוי' מהווה, אלקיך — כחך

וחיותך). 372 (כי שמש ומגן גו'). 376

(ז"פ הוי' הוא האלקים כו').

ב 637 (אנכי ה"א). 707.769יואב:

782מפתח ענינים נפלאות — נשימה

נפלאות:

אַ 349 (נו"ן פלאות).

נפש:

ע"ע גוף ונפש.

נר"ן ח"י:

ב 700.

ע"ע נשמה.

נפש האלקית ונפש הבהמית:

אַ 277 (צבורה דבירור נה"ב היא בהגבלה,

עבודה דנה"א למע' מהגבלה. מעלת

העבודה דנה"ב. קדימת נה"ב מצד

מצלתה בשרשה). 278 (עיקר הצבורה

ברוב בנ"י הוא בבירור נה"ב. מתחילה

גילוי אור נה"א ואח"כ בירור הנה"ב.

הצילוי בנה"א ע"י בירור נה"ב). 359

(ביטול הנה"ב והפיכתו כו').

ב 656 (כי תצא למלחמה על אויבך —

למעלה מאויבך).

ע"ע עוז.

נפתלי:

ב 395 (מלשון חיבור — תפילה).

נצחיות:

ב 635 (נצחיות הנבראים אף שמצ"ע הם

נפסדים כו').

ע"ע אמת. ועד. תמיד.

נקודה:

אַ 114 (נקודה שלמעלה מציור, ושאינה

מוגבלת גם בשלילת הציור). 236 (אות

י' — נקודה עצמית שלמע' מציור

ופרטים, ולאידך נקודת התמצית שכו־

ללת הכל).

ע"ע זמן. מיצר.

נר:

ע"ע מנורה.

נרות שבת ויום טוב:

ב 481 (הדלקתן גם ע"י קטנות. הדלקה

בפעם הראשונה ביו"ט ובברכת

שהחיינו).

נשיאים, נשיאי ישראל:

א 13 (מנושאים מכל ישראל, ולאידך

הנשיא הוא הכל). 110 (התנשאות

והרמה, ופעולתם בכל הדור). 173 (אלו

שהיו במאסר, ואח"כ נתהפך שאוה"ע

נתנו להם תואר אזרח נכבד לדורותיו

כו'). 222 (נשיא ר"ת ניצוצו של יעקב

אבינו). 237 (ל' התנשאות, ולאידך לב

כל קהל ישראל). 269 (הנשיא הוא הכל.

ע"י לימוד תורתם קאי אדעתא דרבי').

283 (שבעת הנשיאים). 332 (אתפש־

טותי' דמשה שבכל דרא).

ב 393 (קרבנות הנשיאים). 669 (נשיא ר"ת

ניצוצו של יעקב אבינו). 711 (נשיאי

ישראל הם בחי' „שבת" בנפש).

ע"ע ארץ ישראל. ביהכנ"ס. משיח.

סוכות (אושפיזין).

נשים:

א 257 (הגאולה על ידן). 296 (זהירות

בהנהגתן — וידעת כי שלום אהלך). 297

(הוספה בג' מצות דנשים. ר"ת הח"ן.

כינוסי נשים והחלטות בפועל). 298

(מוסדות חינוך לבנות). 307 (קדימתן

במ"ת ובנדבת המשכן).

ב 426 (חיובם בלימוד פנימיות התורה).

455 (חיובם בחינוך ובלימוד התורה עם

ילדיהן). 456 (לימודן בתורה גם בהלכות

שאין צריכות להן). 457 (מוסדות חינוך

לבנות). 458 (לעת"ל תתגלה מעלת

אשת חיל עטרת בעלה. כינוס העולמי

דנשי ובנות חב"ד). 477 (כנ"ל). 478

(האשה היסוד של הבית. השפעתן על

הסביבה). 481 (מהדרות במצותן יותר

מהאנשים). 482 (שייכותן לצדקה

וללימור התורה של בעליהן ובניהן). 483

(חיובן בלימוד התורה). 484 (גאולה

בשכר נשים צדקניות). 501 (חיובן

בלימוד התורה. שיעורי תורה ברבים

לנשים). 539 (מוסדות חינוך לבנות).

571 (היו מחבבות את הארץ ולא

השתתפו בעגל כו').

ע"ע אשה.

נשימה:

ב 597 (חיות האדם ע"י נשימה).783נשמה, נשמות ישראל:

796מפתח ענינים שם — שמש ולבנה

תנאים שאינם בלה"ק כ"א בלע"ז). 617

(אצל חסידים לא הי' נהוג להשתמש

בתוארים אלא היו קורין גם לגדולי

חסירים בשמם). 668 (גילוי שם היהודי

אצל כ"א).

ע"ע לשון הקודש.

שמאל:

ע"ע ימין ושמאל.

שמואל,

ב"ק אדמו"ר מהר"ש:

ע"ע אייר, ב' אייר. לכתחילה אַריבער. שמחה:

אַ 43 (שייכות בענין ראי' יותר מבשמיעה.

פורצת גדר). 48 (כנ"ל. שמחה מ־

עצמותו ית' שלמע' מהגבלות). 239

(שמחת הנשמה ושמחת הגוף). 310

(הכנה להגאולה).

ב 671 (עיקרית בעבודת ה'). 699 (השמחה

ותענוג שלמעלה מעבודת התחתונים).

ע"ע אלול. ריקוד.

שמחת בית השואבה:

ע"ע סוכות.

שמחת תורה:

ע"ע שמיני צצרת. תשרי.

שמיטה:

ב 472 (במחשבה צ"ל כי תבואו מיד ו־

שבתה). 480 (כנ"ל). 549 (מעשר ראשון

ומצשר עני בשביעית בארץ עמון ומו־

אב).

שמיני עצרת ושמחת תורה:

א 44 (שלימות הגילוי והקליטה דיום

חתונתו ביוהכ"פ. שמחה בלי הגבלות).

46 (כנ"ל). 52 (שמח"ת כולל כל החודש.

מעלת הקפות שהוא מנהג. מצות היום

בשמחה. הפסוקים שלפני ההקפות). 53

(טעם השמחה בריקוד בס"ת מכוסה

במפה כו' ולא בלימוד. קשורה עם כתר

תורה שלמע' מהחכ'. שמח"ת ענין ב־

פ"ע משמע"צ. שמע"צ קליטה). 55־5

(ריקוד ברגל דוקא — המשכת הגילוי

למטה). 57 (מנהג מחצית ההקפות דיום

שמח"ת ואילו מחצית השני' נצשית

ע"י הקב"ה). 58 (השמחה דשמח"ת

קשורה עם גילוי ימות המשיח. ביאור

הפסוקים שאומרים לפני ההקפות

ושייכותם להגאולה). 89 (שמע"צ

קליטה, שמח"ת התחלת ההמשכה

בעולם). 90 (יהיו לך לבדך). 93 (עצרת ל'

מלוכה. התחלת הזכרת גשמים. תפלת

גשם בשמע"צ כי גשם הוא באתעצדל"ת

בדוגמת עבודת בע"ת, משא"כ טל

בחה"פ). 720 (ישראל ומלכא בלחודוהי). ב 449 (כנגד יוסף). 567 (שייכותה לה־

גאולה).

צ"ע תשרי.

שמיעה:

ב 737 (דרגות בשמיעה. הצרן און

דצרהערן. קשור במציאות האדם: חרשו

נותן לו דמי כולו).

שמן:

אַ 345 (שמן זית זך).

ב 626 (אחר מ"ת שמן תורק שמך —

המשכת העצמות). 627 (תורה. מפעפע

בכל דבר).

שמעון:

ע"ע שבטים.

שמעון, רשב"י:

אַ 39 (תורתו אומנתו. אצלו לא הי'

החורבן כו').

ב 440 (תכלית הביטול. הסיר המחיצות

והגל שבין נגלה ופנימיות התורה). 446

(כנ"ל). 453 (שייכותו למשה. אפס קצהו

ממדריגתו שייך לכל ישראל). 461 (שמו

מרומז באותיות „„ברי"ש גלי" ועד"ז

שם האריז"ל והבצש"ט כו').

ע"ע ל"ג בצומר.

שמרי', הרש"ג (חדב"נ):

אַ 320.

שמש ולבנה:

אַ 252 (משפיע ומקבל).

ע"ע חורש, ר"ח.797שנאת חנם:

801מפתח פסוקים

בראשית

א 176 (ספר הישר. ביאור על סדר הפרשיות דכל ס' בראשית). 225 (ס'

הישר. נכלל בו כל סדר העבודה דבנ"י). 230 (ס' הישר).

בראשית גו': א 54. 57. 72. 83. 176. 306. ב 627. 679.

בפרש"י: אלא מהחודש כו' כח מצשיו כו': א 72. ב 658.

בפרש"י: בשביל התורה כו': א 72. 176.

יום אחד: א 61. ב 673.

ויכולו גו': א 10.

ויכל אלקים: אַ 307.

ונח מצא חן גו': א 56. 73.

נח

א 87 (בענין ש"פ נח). 105 (המשך ג' הפרשיות: נח לך לך וירא). 177 (סדר

הפרשיות — כנ"ל).

אלה תולדות נח גו': א 91.

צא מן התיבה גו' ופרו ורבו גו': א 92.

ויפץ ה' אותם גו': א 92.

לך לך

א 105 (המשך סדר הפרשיות: נח לך לך כו'). 116 (כנ'"ל). 177 (כנ"ל).

לך לך מארצך גו': א 92. 95. 96. 112.

הלוך ונסוע: אַ 355.

בן חמש שנים ושבעים שנה וגו': א 99.

וילך אברם גו' ויקח אברם גו': א 100.

בפרש"י: אברהם מגייר את האנשים כו': א 302.

וירא ה' אל אברם גו': אַ 97. 100.

ויהי ריב גו': א 101.

הפרד נא מעלי גו': א 101.

ויסע לוט (ורש"י): א 101.

קום התהלך בארץ גו': א 92.

נהר פרת (ורש"י): ב 626.

[ההבטחה ע"ד קיני קניזי וקדמוני]: ב 545.

ואת הרפאים (ורש"י^*: ארץ צוג כו'): ב 546.

התהלך לפני וה' תמים: א 111.

כי אב המון גויים נתתיך: א 153.

810מפתח פסוקים מסעי — שופטים

אלה המצות גו' בערבות מואב גו': ב 592.

דברים

א 249 (משנה תורה משה מפי עצמו אמרה וברוה"ק). 345 (כנ"ל). ב 568

(שייכות עניני הפרשה לבין המצרים). 575 (שבת חזון שמראים לכ"א

המקדש כו'). 600 (כנ"ל249). 601 (ע"ד מספר חמישי). 673 (שייכות ס'

דברים לחודש אלול).

אלה הדברים גו' (ורש"י^*: דברי תוכחות): א 247. ב 596. 600.

אחד צשר יום מחורב גו': א 251.

בצשתי צשר חודש גו' באר את התורה גו': א 247.

רב לכם שבת גו' פנו וסצו גו' בואו ורשו גו': א 247. 255.

עד הנהר הגדרול נהר פרת (ורש"י): ב 626.

פנו וסצו לכם גו' בואו ורשו גו': ב 568.

אל תצר את מואב: ב 543. 551.

ההוא יקרא ארץ רפאים (ורש"י): ב 546.

ואתחנן

ב 606 (בהפטרה).

ואתחנן אל ה' גו': ב 604. 614.

אתה הראת לדעת גו': א 54.

וידעת גו' כי ה' הוא האלקים: א 260.

עקב

והי' עקב תשמעון: ב 614. 626.

ארץ חטה ושעורה גו': א 273. 277. 280.

בפרש"י: בני לוי . . החזירו אתכם כו': ב 619.

בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי כו': ב 617. 618.

ואנכי צמדתי בהר גו': ב 619.

למען ירבו גו' (ורש"י^*: לתת לכם אין כתיב כו'): ב 629.

כל המקום גו' ועד הים האחרון גו': ב 625.

ראה

ב 633 (שייכות הפ' לחודש אלול).

ראה אנכי נותן גו': ב 633.

אפס כי לא יהי' בך אביון: א 310.

שופטים

ב 649 (שייכות הפ' לחודש אלול). 650 (כנ"ל). 651 (בהפטרה).

שופטים ושוטרים גו': ב 637. 650.

יח, א; ה לא יהי' לכהנים גו' כי בו בחר גו': ב 646.

בפרש"י: ב 546.

814מפתח פסוקים תהלים — אסתר

תפלה לעני כי יעטוף גו': אַ 365.

יהי כבוד ה' לעולם גו': אַ 55. 60.

זכר עשה לנפלאותיו: ב 561. 577.

כח מצשיו גו': ב 552.

יהי שם ה' מבורך גו': אַ 55. 60.

אז ימלא שחוק פינו: ב 578.

שיר המצלות ממעמקים גו': א 119.

קומה ה' למנוחתך: א 59.

כהניך ילבשו צדק גו': א 59.

בעבוד דוד גו': א 59.

הנה מה טוב גו': ב 449.

לעושה נפלאות גו': א 54. 60.

מלכותך גו': א 58.

משלי

בכל דרכיך דעהו: א 372.

וציין לעיל במפתח ענינים בערכו.

כי לקח טוב גו': א 24. 33.

עטרת תפארת שיבה גו': ב 555.

שבע יפול צדיק וקם: א 67. ב 706. איוב

כל אשר לאיש יתן בצד נפשו: ב 639.

וידעת כי שלום אהלך גו': א 294. 301. שיר השירים

ב 664 (מנהג אמירתו).

משכני אחריך נרוצה: א 279.

דודי לי גו': ב 631. 642.

ביום חתונתו: א 44.

כפלח הרמון רקתך: א 281.

אני לדודי גו': ב 631. 642.

האלף לך שלמה גו': א 3.

קהלת

[כ"ח עתים]: אַ 297.

את העולם נתן בלבם: א 273.

והחוט המשולש כו' (ורש"י): ב 465.

מלך לשדה נעבד: ב 624. 48־647.815אסתר

816מפתח מאמרי חז"ל ברכות

מאימתי קורין כו': א 278. ב 593.

נשים במאי זכיין כו': ב 83־8

במקום שבע"ת צומדים כו': אַ 165.

אסור לאדם שיאכל קודם שיתן לבהמתו כו': א 277. חטה מן אילן היא: אַ 275.

כל המוקדם כו' מוקדם לברכה: א 281.

מפני מה מת יוסף קודם לאחיו כו': ב 554.

א"ת בניך כו': א 273.

שבת

נצשה שותף להקב"ה במע"ב: א 55. 104.

[סוגיא דחנוכה]: אַ 200.

עד דכליא ריגלא דתרמודא: א 186.

כנגד ימים היוצאין (ורש"י); א 200.

מאי חנוכה כו' להדליק אלא יום אחד כו': א 201. נשאת ונתת באמונה: ב 646.

אלא על מלאכה שכיוצא בה הי' במשכן: א 300. כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה: א 164. ליגמר אינש והדר ליסבר: א 357.

מהלך במדבר ואינו יודע כו': א 362.

אבות מלאכות ארבצים חסר אחת: ב 644.

שבק כו' בישול סממנין כו': א 300.

תנא סידורא דפת נקט: א 300. ב 644.

אוריאן תליתאי כו': ב 511.

כפה כו' מכאן מודצה רבה לאורייתא . . קיימו מה שקיבלו כבר: א 325. 342. כל דיבור כו' יצתה נשמתן כו': ב 520.

חמרה גנוזה כו': ב 591.

מסייע אין בו ממש: ב 506.

מ' וס' שבלוחות בנס היו צומדין: א 156.

היום אומר לו כך כו': ב 661.

אבוך במאי הוה זהיר טפי: א 148.

שותף להקב"ה במע"ב: ב 598.

עירובין

חש בראשו יעסוק בתורה: ב 538.817פסחים

824מפתח ספרים) יד החזקה

פ"א ה"ב ואם יעלה על הדעת כו': א 126. 266. 291.

פ"א ה"ד וה' אלקים אמת כו': ב634.

ידיעת דבר זה מ"ע שנא' אנכי כו': א 286. 288.

פ"א ה"ט־י אמיתת הדבר כו' אמיתת המצאו של הקב"ה כו': א 266.

שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר כו': א 266.

הוא המדע כו': א 66־26.

אין כל דעת ודעת ראוי' לסובלן: א 266.

פ"ד הי"א אין כל אדם יש לו דעת רחבה להשיג: א 266.

הל' דעות

פ"א ה"ה־ו שנא' והלכת בדרכיו כו': ב 676.

אם ישן כו' עבודה למקום ב"ה כו': ב 597.

הל' תלמוד תורה

פ"א ה"א [אשה אינה במצות ת"ת לבני']: ב 455.

צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה כו': ב 457.

יגדיל תורה ויאדיר: ב 628.

הל' עבודה זרה

נתקבצו אליו והם אנשי בית אברהם כו': א 302.

הל' תשובה

פ"ב ה"ב יעיד עליו יודע תעלומות כו': א 171.

פ"ה ה"ה תשובת שאלה זו ארוכה כו': א 171.

כשם שאין כח באדם להשיג כו' [והשגת הראב"ד]: א 266.

פ"ט ה"א שיסיר ממנו כל הדברים המונעים כו': א 203.

פ"ט ה"ב באותן הימים תרבה הדעה כו': א 121.

[עשירי רומז על שלימות דעבודת התשובה לשמה כו']: א 220. הל' תפלה

פ"ח ה"ב מצוה לרוץ לבית הכנסת כו': א 183.

הל' ציצית

כסות של פשתן כו' שמא יתכסה בה בלילה כו': א 369. הל' ברכות

אַ ד29.

הל' שקלים

נותנו כולו כאחת כו': א 302.825הל' קדוש החודש

836ל

הנדיב ר' ז

ומ

ע *)

אב שלום הלוי שי'

הורוביץ

שפחתו שיחיו

(פאלו, ברזיל)