עבודת הלב* והרגש. כאו"א שייך לזה. אלא שאין דומין זל"ז, שזה עובד מאהבה וזה עובד מיראה, ובאהוי"ר גופא כמה חלוקים (עיין יסוה"ת ב' ב' ד' יב' והל' תשובה פ"י). ובכלל נחלקים לשבעה סוגים וכמובא בספרים – עייג"כ לקו"ת ר"פ בהעלותך –
עג . ונוסף על עבודת המוח והשכל – יש גם עבודת הלב* והרגש:
1
2 להרבות בלימוד שאינו מבין על בוריו . . מן הדין יוצא ידי חובתו בקביעות עתים לת"ת לקיים מה שכתוב והגית בו יומם ולילה בקביעות עתים ביום ובלילה . . ושאר כל היום יעסוק במשא ומתן . . ואם אירע לפעמים גודל טירדא במשא ומתן עד שלא יוכל ללמוד כל העת הקבוע לו . . יוכל לצאת . . אפילו בלימוד מועט כמו פרק א' ביום וכן פרק אחד בלילה וכו'".
2
3 ובקו"א (לס"א): "בסת' כל בני אדם דלאו בר הכי הוא להיות ת"ח ("בעה"ב דלאו בר הכי הוא לזכות בכתר תורה") . . לאוקמי גירסא סייעתא דשמיא הוא, ויש יגע ואינו מוצא, ולא עליו תלונות רשב"י תורה מה תהא עלי', אלא על מי שיוכל להצליח בלימודו להתקיים בידו אם הי' יגע כראוי ולא ינהוג מנהג ד"א . . וכ"ש בבעלי מקרא או אפילו בעלי משנה לבדה שאין דעתם יפה ללמוד התלמוד שהוא טעם המצוות, דודאי לא מיירי בהו רשב"י . . מאחר דנקרא בור, אלא במנחות מיירי בהו וכו'".
לב – משלי יז' טז' 3 .
1 ----------2 להרבות בלימוד שאינו מבין על בוריו . . מן הדין יוצא ידי חובתו בקביעות עתים לת"ת לקיים מה שכתוב והגית בו יומם ולילה בקביעות עתים ביום ובלילה . . ושאר כל היום יעסוק במשא ומתן . . ואם אירע לפעמים גודל טירדא במשא ומתן עד שלא יוכל ללמוד כל העת הקבוע לו . . יוכל לצאת . . אפילו בלימוד מועט כמו פרק א' ביום וכן פרק אחד בלילה וכו'".3 ובקו"א (לס"א): "בסת' כל בני אדם דלאו בר הכי הוא להיות ת"ח ("בעה"ב דלאו בר הכי הוא לזכות בכתר תורה") . . לאוקמי גירסא סייעתא דשמיא הוא, ויש יגע ואינו מוצא, ולא עליו תלונות רשב"י תורה מה תהא עלי', אלא על מי שיוכל להצליח בלימודו להתקיים בידו אם הי' יגע כראוי ולא ינהוג מנהג ד"א . . וכ"ש בבעלי מקרא או אפילו בעלי משנה לבדה שאין דעתם יפה ללמוד התלמוד שהוא טעם המצוות, דודאי לא מיירי בהו רשב"י . . מאחר דנקרא בור, אלא במנחות מיירי בהו וכו'".תיג בהל' יסוה"ת פ"ב שם: "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו . . ויראה מהן חכמתו . . מיד הוא אוהב . . וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד . . ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה רבון העולמים כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם וכו'". ובפ"ד שם: "בזמן שאדם מתבונן בדברים האלו ומכיר כל הברואים ממלאך וגלגל ואדם כיוצא בו, ויראה חכמתו של הקב"ה בכל היצורים וכל הברואים, מוסיף אהבה למקום . . ויירא ויפחד וכו". ובהל' תשובה שם: "העובד מאהבה . . היא מעלה גדולה מאד, ואין כל חכם זוכה לה, והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקב"ה אוהבו". "כשמלמדין את הקטנים ואת הנשים וכלל עמי הארץ, אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה . . עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתירה מגלים להם רז זה מעט מעט ומרגילין אותן לענין זה בנחת, עד שישיגוהו וידעוהו ויעבדוהו מאהבה". "על פי הדעה תהי' האהבה, אם מעט מעט ואם הרבה הרבה. לפיכך צריך האדם לייחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ובתבונות המודיעים לו את קונו כפי כח שיש באדם להבין ולהשיג, כמו שבארנו בהלכות יסודי התורה". – אלא שחילוקים אלה הם כתוצאה מהחילוקים בהבנה והשגה , ולא מצד ההתחלקות בהמדות עצמם, כמו בהחילוק שזה עומד מאהבה וזה עומד מיראה, ועד"ז בשאר המדות.תיד נעתק לעיל בהערה 389.תיב ושם: "למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין". – ולכאורה הכוונה, שבזה מודגש הצורך וההכרח שבעבודת הלב, בנוסף על עבודת המוח (וראה גם קונטרס התפלה פ"ח (ס"ע 19)).The Lubavitch Library · chabadlibrary.org