כי הנשמה היא נצחית. והיא חביבה מכל הקרבנות (במד"ר פי"ח) [וגם קטרת בגימט' תריג בחלוף ק' בד' דאתב"ש (במדב"ר פי"ג. נחשון)]. ורומזת הקטרת שהאדם במדרי' שהנשמה לבדה המושלת, ומתקשר בה' בלי מונע – קטרת תרגום ותקשר, וכדרז"ל על קטורה שקשרה פתחה ואין לה שייכות אלא לאברהם (רש"י בראשית כה' א' מב"ר) –
שלא ושם (ובפרש"י): "מסר לו (למשה בעלותו למרום) דבר (סודו, להקטיר מחתות קטורת בשעת מגפה ולעמוד בין החיים ובין המתים), שנאמר ויתן את הקטורת ויכפר על העם ואומר ויעמוד בין החיים ובין המתים וגו'".
וזהו ג"כ שהקטורת דוקא (ולא קרבנות) עוצרת המגיפה (שבת פט, אשלא ), כי, קטורת היא ריח שהנשמה נהנית ממנו, והנשמה היא נצחית – שבזה מודגשת השייכות דקטורת לנשמה דוקא,
שלב ראה גם לעיל (סוסנ"ד) שקטורת שייכת לקדש הקדשים שהוא בדוגמת עולם המלאכים, צורה בלי גולם כלל (למעלה גם מהיכל, שיש בו גולם, אלא שהוא ברור זך ונקי).
ולכן גדלה מעלת הקטורת שהיא חביבה מכל הקרבנות (במדב"ר פי"ח, ח) – להיותה ריח בלבד (ללא אכילה, כמו קרבנות) ששייך לנשמהשלב .
שלג ושם (טו-טז): "מלאה קטרת . . ק' מתחלפת בד', א"ת ב"ש ג"ר ד"ק, ועולה חשבון התיבה . . למנין תרי"ג".
שלד צ"ע הכוונה – כי, במדרש שלפנינו הוא בקרבנו של נתנאל בן צוער נשיא ישכר.
[וגם: קטרת בגימטריא תריג בחלוף ק' בד' דאתב"ש (במדב"ר פי"גשלג , בקרבן נחשוןשלד ) – שבזה מודגשת מעלתה הרוחנית של הקטורת שמרומז בה כללות ענין המצוות].
שלה כמ"ש (וישב לח, כח) "ותקשר על ידו גו'", ותרגם אונקלוס "וקטרת על ידי' כו'" (ראה אוה"ת תולדות קנב, סע"א: "ענין קטרת שהוא לשון קשר, כי כל קשר שבפסוק מתורגם בלשון קטר כמו . . ותקשור שני על ידו וקטרת על ידי' כו'").
שלו בפרש"י*: "קטורה, זו הגר, ונקראת קטורה על שם . . שקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם". ובב"ר פס"א, ד: "כזה שהוא חותם גנזכה ומוציאה בחותמת קשורה וחתומה".
שלז ראה גם סה"מ מלוקט ח"ב ע' קכב. ח"ג ע' קנב. ---------- *) אולי מציין רבינו גם לפרש"י – משום שברש"י ה"ז בהמשך למ"ש לפנ"ז: "שנאים מעשי' כקטורת ו שקשרה כו'", בוא"ו המוסיף (דלא כבב"ר שהם ב' פירושים שונים – ראה לקו"ש חט"ו ע' 174), שעפ"ז מודגשת יותר השייכות דקשירה ל" קטורת ".
וכיון שהקטורת ענינה ריח שהנשמה לבדה (ללא עירוב הגוף) נהנית ממנו, נמצא, שרומזת הקטורת שהאדם הוא במדריגה שהנשמה לבדה (ללא עירוב הגוף) היא המושלת בו, ואז הוא מתקשר בה' בלי מונע – כמרומז ב"קטורת" שהוא מלשון קשר, כפי שמצינו ש"וקטרת" הוא התרגום ד"ותקשר"שלה , וכדרשת רז"ל על קטורה שקשרה פתחה ואין לה שייכות אלא לאברהם (רש"י בראשית כה' א' – מב"רשלו ), וענינו בעבודה – שהאדם מתקשר עם הקב"ה להיות שייך אליו בלבד, והתקשרות זו היא בלי מניעה, כיון שאין הגוף תופס מקום כלל, ורק הנשמה היא המושלת עליושלז .
שלא ושם (ובפרש"י): "מסר לו (למשה בעלותו למרום) דבר (סודו, להקטיר מחתות קטורת בשעת מגפה ולעמוד בין החיים ובין המתים), שנאמר ויתן את הקטורת ויכפר על העם ואומר ויעמוד בין החיים ובין המתים וגו'".שלב ראה גם לעיל (סוסנ"ד) שקטורת שייכת לקדש הקדשים שהוא בדוגמת עולם המלאכים, צורה בלי גולם כלל (למעלה גם מהיכל, שיש בו גולם, אלא שהוא ברור זך ונקי).שלג ושם (טו-טז): "מלאה קטרת . . ק' מתחלפת בד', א"ת ב"ש ג"ר ד"ק, ועולה חשבון התיבה . . למנין תרי"ג".שלד צ"ע הכוונה – כי, במדרש שלפנינו הוא בקרבנו של נתנאל בן צוער נשיא ישכר.שלה כמ"ש (וישב לח, כח) "ותקשר על ידו גו'", ותרגם אונקלוס "וקטרת על ידי' כו'" (ראה אוה"ת תולדות קנב, סע"א: "ענין קטרת שהוא לשון קשר, כי כל קשר שבפסוק מתורגם בלשון קטר כמו . . ותקשור שני על ידו וקטרת על ידי' כו'").שלו בפרש"י*: "קטורה, זו הגר, ונקראת קטורה על שם . . שקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם". ובב"ר פס"א, ד: "כזה שהוא חותם גנזכה ומוציאה בחותמת קשורה וחתומה".שלז ראה גם סה"מ מלוקט ח"ב ע' קכב. ח"ג ע' קנב. ---------- *) אולי מציין רבינו גם לפרש"י – משום שברש"י ה"ז בהמשך למ"ש לפנ"ז: "שנאים מעשי' כקטורת ו שקשרה כו'", בוא"ו המוסיף (דלא כבב"ר שהם ב' פירושים שונים – ראה לקו"ש חט"ו ע' 174), שעפ"ז מודגשת יותר השייכות דקשירה ל" קטורת ". The Lubavitch Library · chabadlibrary.org