קמא

שיסדר האברים, וגם לר"י שם, עכ"פ שייך אהדדי. ולכן נבדלו במימרא זו בפ"ע. או יאמר: דבין אברים למנחה (וכן בין נסכים למוספין) כתוב להדיא בקרא שאין צריך להיות הפסק ביניהם, ולא רק קדימת מנחה לנסכים וכו' בלבד (יומא לד^.). ולרמז ע"ז, הנה מתחיל מכאן, שינה מהקודם ואמרן תכופין גם בלי הפסק תיבת "קודם" ביניהן, וכיון דפסק פסק.

----------

----------

שיסדר האברים, וגם לדעת רבי יוחנן שם שנחשבת "עבודה תמה"^תצט – עכ"פ שייך אהדדי (כיון שמערכה גדולה היא בשביל הקטרת האברים). משא"כ שאר העבודות שנימנו בחלק השני של המימרא, מ"אברים" ואילך, לא שייכי אהדדי.

ולכן נבדלו במימרא זו כל העבודות דמישך שייכי אהדדי בפני עצמם – שרק בהם אמר תיבת "קודם".

ב) או יאמר שהשינוי בתיבת "קודם" בין ב' חלקי מימרא זו הוא לא רק לשם הבדלה בעלמא (שהיתה יכולה להיות גם ע"י שינוי אחר), אלא שינוי זה קשור עם תוכן הדברים:

ובהקדמה – דבין אברים למנחה (וכן בין נסכים למוספין), כתוב להדיא בקרא שאין צריך להיות הפסק ביניהם, ולא רק קדימת מנחה (שכוללת גם מנחת חביתין) לנסכים וכו', קדימה בלבד, כדאיתא בגמרא (יומא לד, א) "ומנחה לחביתין – עולה ומנחה (להקריב אשה לה' עולה ומנחה זבח ונכסים דבר יום ביומו^תק, עולה ומנחה, לימדך שתהא מנחת העולה אחר העולה מיד, ולא יפסיקו חביתין בין עולה למנחת התמיד), וחביתין לנסכים – שום מנחה (הואיל וחביתין אף הן מנחה, והזקיקם הכתוב עם התמיד . . אף היא תהא סמוכה לתמיד אחר מנחת נסכים, כדכתיב עולה ומנחה), ונסכים למוספין – זבח ונסכים (למדנו שלא יפסיק קרבן אחר בין זבח לנסכים^תקא). משא"כ בשאר העבודות – יש רק דין קדימה להבא לאחריו, ולא שלילת ההפסק להקודמו.

ולרמז על זה (החילוק בין הענינים שיש בהם דין קדימה בלבד, עד "אברים", להענינים שלא צריך להיות הפסק ביניהם, מ"אברים" ואילך) – הנה מתחיל מכאן (בין אברים למנחה), שינה מהקודם ואמרן תכופין בלי הפסק כלל, גם בלי הפסק תיבת "קודם" ביניהן: "אברים למנחה וכו'".

ואעפ"כ לא כתב "קודם" בין מוספין לבזיכין, אף שיש בהם רק דין קדימה לבזיכין, ולא שלילת ההפסק לנסכין – דכיון דפסק כבר מאמירת תיבת "קודם" – פסק לגמרי (מלבד בסיום המימרא, כנ"ל).

---------- * ----------

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org