נג

ואתי שפיר שלא הובא ביד – ויעוין לח"מ הל' תו"מ פ"ג הי"ג שלא פי' הטעם.

והנה, בסי' יעב"ץ כתב דלהרמב"ם דפסק צו"ד מונחת, וכדלקמן, יטיב ג' צפוניות, מדלג נהאמ"צ, ומטיב ב' דרומיות. ובתפ"י כתב דידלג נהאמ"צ ונר שאצלו. והוא תמוה דלמה ידלג נהמ"ע (וגם אז הרי יטיב לסירוגין). – וא"ל שהוא מפני דבי' צריך לסיים, דהא להדיא פי' הרמב"ם דאפשר שיטיב נהמ"ע בכניסה הא' וכנ"ל, וע"כ דמפרש דנהמ"ע בי' הי' מסיים דלא כשאר מפרשים, וכנ"ל באריכות.

ועפ"ז אתי שפיר שהחילוק דמצא ב' נרות דולקין או כבויין כו' שבמשנה דתמיד לא הובא ביד, כי, חילוק זה לא שייך למ"ד צפון ודרום מונחין, שאליבי' פסק הרמב"ם בספר הי"ד, כדלקמן^קנח.

– ויעויין לחם משנה הל' תמידין ומוספין פ"ג הי"ג, שהרמב"ם לא כתב הדין דמצא ב' נרות דולקין וכו', משום ד"ס"ל . . דלמ"ד צפון ודרום מונחין אין שינוי בין הב' לשאר דכולם שוים וכו'", אלא שלא פירש הטעם לכך. וע"פ הנ"ל אתי שפיר טעם הדבר.

לו. והנה, בסידור יעב"ץ^קנט כתב דלדעת הרמב"ם דפסק צפון ודרום מונחת, וכדלקמן^קנח – יטיב ג' צפוניות, מדלג נר האמצעי, ומטיב ב' דרומיות. ובתפארת ישראל^קנח כתב דידלג נר האמצעי ונר שאצלו, ומטיב נר האמצעי בהטבת ב' נרות שבכניסה הב'.

והוא תמוה – דלמה ידלג נר המערבי (וגם: אז (אם ידלג) הרי יטיב לסירוגין, ואין מטיבין לסירוגין, כנ"ל סכ"א).

ואין לומר שזה שכתבו שלדעת הרמב"ם מדלג נר האמצעי הוא מפני דבי' צריך לסיים, ולכן צריך להניחו לכניסה הב' – דהא להדיא פי' הרמב"ם בפירוש המשניות למ"ד מזרח ומערב מונחים דאפשר שיטיב נר המערבי בכניסה הא', וכנ"ל (סל"ה), ועל כרחך צריך לומר דהרמב"ם מפרש הא דנר המערבי בי' הי' מסיים דלא כשאר מפרשים, וכנ"ל (ס"י-יא) באריכות, וא"כ, גם לפי מה שפסק כמ"ד צפון ודרום מונחים יכול שפיר לפרש כן.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org