סב

ואולי גם במנחות גרס הרמב"ם כן. ובשולחן פסק דמו"מ מונח, משום דסתם מתני' מנחות (צו^.) וסוגית הש"ס ביומא (נא:) ס"ל כן.

וא"ת הא קאמרינן בסוגית מנחות (צח:) דאופן הנחת שולחן ומנורה הא בהא תליא, עכצ"ל דס"ל להרמב"ם, מדפסק ביד דשולחן מו"מ ומנורה צו"ד, דזהו רק שנויא דחיקא דש"ס אשאלה מ"ט דרבי וקאמשני גמר ממנורה, וס"ל סוגית הש"ס במנחות דמאן דסבר שולחן מו"מ עכצ"ל דמנורה ג"כ מו"מ מונחת. אבל ר' יוחנן דס"ל דמנורה צו"ד מונחת, וגם הלכה כסתם מ', לא יסבור כן, כדי דלא לאפלוגי אסתם משנה דמנחות, ומפרש דמתני' שייר ארון ונרות, והי' לו איזה ילפותא אחרת בטעם דשולחן מו"מ מונח, אף דמנורה מונחת צו"ד.

משום שהלכה כאמוראי במקום פלוגתת תנאים וגם נגד סתם משנה (כדלקמן ס"מ). ואולי גם במנחות גרס הרמב"ם כן ("ר' יוחנן", ולא "רבי נתן").

ובשולחן פסק הרמב"ם דמזרח ומערב מונח – משום דסתם מתני' במנחות (צו, א) וסוגיית הש"ס ביומא (נא, ב) ס"ל כן^קפה (כנ"ל סל"ז).

ואם תאמר הא קאמרינן בסוגיית הש"ס במנחות (צח, ב) דאופן הנחת שולחן ומנורה הא בהא תליא (כנ"ל סל"ז), ואיך פסק הרמב"ם שמנורה צפון ודרום מונחת ושולחן מזרח ומערב מונח?

הרי, עכצ"ל דס"ל להרמב"ם – מדפסק ביד דשולחן מזרח ומערב ומנורה צפון ודרום – דזהו (הא דאמרינן במנחות שאופן הנחת שולחן ומנורה הא בהא תליא, הוא) רק שנויא דחיקא דמשני הש"ס אשאלה "מאי טעמא דרבי" (ששולחן מזרח ומערב), וקא משני ד"גמר ממנורה", וס"ל סוגיית הש"ס במנחות דמאן דסבר שולחן מזרח ומערב, עכצ"ל דמנורה ג"כ מזרח ומערב מונחת;

אבל ר' יוחנן דס"ל דמנורה צפון ודרום מונחת, וס"ל גם שהלכה כסתם משנה – לא יסבור כן (שאופן הנחת שולחן ומנורה תלוי זב"ז), אלא יסבור שאינם תלויים זב"ז, כדי דלא לאפלוגי אסתם משנה דמנחות ששולחן מזרח ומערב,

ועכצ"ל, שר' יוחנן דס"ל דמנורה צפון ודרום מונחת, מפרש דתנא דמתני' דמנחות שכתב "כל הכלים כו' לארכו של בית", ממזרח למערב – שייר ארון וגם נרות^קפו, כיון שלדעת ר' יוחנן גם נרות המנורה הם לרחבו של בית, מצפון לדרום, והי' לו איזה ילפותא אחרת בטעם דשולחן מזרח ומערב מונח, אף דמנורה מונחת צפון ודרום.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org