טו

לקביעות ניסא משמיא. ואם רצונך לומר גם בכגון זה אמעהמ"צ, אדרבא בנר הסמוך לקה"ק הו"ל לקבוע, דהשכינה והקדושה מאירה מקה"ק להיכל, ובנר היותר מערבי פגע ברישא. ואולי כונת הראב"ד, אף דל"מ כן מל', דלא סמכינן אניסא, וכשהוקבע נר להדליק ממנו בה"ע, הוקבע נר ב', מפני דאין מעבירין, ולכן בא הנס ג"כ בו. ולהרמב"ם אין צורך לכ"ז.

ה) והוא העיקר. מה שהביא לכהנ"ל לפרש נהמ"ע דלא כפשוטו שהוא הנר דבקצה מערב, כ"א נר הב' ממזרח, הוא המשנה דתמיד ספ"ג דמחלקת דין ב"נ מז'. וכיון דבפיה"מ פי' משנה זו באופן אחר, הרי מחורתא לפרש כפשוטו נהמ"ע הנר דבקצה מערב, ונק'

המזרחי, צריך להדליקו תחילה לפי ש"אין מעבירין על המצוות"^מד, ולא שייך הא ד"אין מעבירין על המצוות" לענין קביעות ניסא משמיא.

ואם רצונך לומר גם בכגון זה "אין מעבירין על המצוות" – הרי אדרבא, בנר הסמוך לקדש הקדשים הוה לי' לקבוע הנס, כיון דהשכינה והקדושה מאירה מקדש הקדשים להיכל (ממערב למזרח, להיפך מכניסת הכהן ממזרח למערב), ובנר היותר מערבי פגע הארת השכינה והקדושה ברישא, ולכן, מצד הדין ד"אין מעבירין על המצוות" – ששייך גם בנוגע להשכינה כביכול – הוצרך להיות קביעת הנס בנר היותר מערבי.

ואולי כונת הראב"ד – אף דלא משמע כן מלשונו – ד"לא סמכינן אניסא"^מה, ולכן, כשהוקבע נר להדליק ממנו בין הערביים, הוקבע נר ב' ממזרח, מפני דבי' פגע כהן הנכנס להדליק הנרות, ו"אין מעבירין על המצוות", וכיון שנקבע נר ב' ממזרח להדליק ממנו, לכן בא הנס ג"כ בו.

וכל השקו"ט בנוגע לקביעת הנס אינה אלא להדעות שנר המערבי הוא השני ממזרח, אבל להרמב"ם אין צורך לכל זה, דס"ל שאכן נקבע הנס בנר הסמוך לקדש הקדשים, לפי שהוא "לפני ה'" יותר מכולם.

ה) והוא העיקר:

מה שהביא לכל מפרשים הנ"ל לפרש "נר המערבי" דלא כפשוטו שהוא הנר דבקצה מערב, כי אם נר הב' ממזרח – הוא, המשנה דתמיד ספ"ג דמחלקת דין ב' נרות מזרחיים משאר ה' נרות, וזה הכריחם לפרש שנר המערבי הוא (לא כפשוטו, אלא) במזרח (השני ממזרח, שנקרא מערבי לגבי הראשון שממזרחו), ומצד זה חלוקים ב' נרות מזרחיים משאר הנרות;

וכיון דבפירוש המשניות פירש הרמב"ם משנה זו (שמחלקת דין ב' נרות

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org