פז

משא"כ בהיכל, שאף שגם שם יש דבר הנאכל – לחה"פ – שזהו רמז על גולם ולא צורה בלבד, אבל הוא מחטין, ולא משעורין כעומר ומנחת קנאות שבעזרה, ומחטים ישנים דוקא, שיש בהם סולת ביותר, כדאיתא מנחות (עו:). וזהו ג"כ שכלי ההיכל נק' טהורים, השלחן הטהור מנורה הטהורה (ויקרא כד), ועל מזה"פ נאמר ג"כ וטהרו וקדשו (ויקרא טז). [וזהו שכלי אוה"מ – שלחן מנורה מזבח – היו כלים מצופים זהב טהור, אף דבימי חשמונאי עשאו מנורת ברזל (כח:), משא"כ בעזרה שכמה מכליו היו נחשת, דזהב, אף שהוא גולם גשמי, הנה אמרז"ל (ב"ר פט"ז) דלא הי' העולם ראוי להשתמש

ובעזרה הי' ג"כ כיור לרחוץ ידיו ורגליו – רמז שאין הגולם זך ברור ונקי כל כך, דוגמת הגולם דעולם השפל.

ב) משא"כ בהיכל, שאף שגם שם יש דבר הנאכל – לחם הפנים – שזהו (האכילה) רמז על גולם ולא צורה בלבד, אבל אעפ"כ, לחם הפנים שבהיכל הוא מחטין (ולא משעורין, כעומר ומנחת קנאות שבעזרה שהם משעורין)¹, ומחטים ישנים דוקא שיש בהם סולת (המובחר, זך ונקי שבחטים) ביותר, כדאיתא במנחות (עו, ב)², היינו, שהדבר הנאכל שישנו בהיכל – גולמו זך ברור ונקי (סולת דחטים), דוגמת הגולם דעולם הגלגלים.

וזהו ג"כ החילוק בין ההיכל לעזרה בנוגע לכלים – שכלי ההיכל נקראים טהורים: "השלחן הטהור", "מנורה הטהורה" (ויקרא כד, ד-ו), ועל מזבח הפנימי נאמר ג"כ "וטהרו וקדשו" (ויקרא טז, יט), משא"כ כלי העזרה, מזבח העולה וכיור וכנו, שלא מצינו שנקראים טהורים – כי ההיכל הוא דוגמת עולם הגלגלים שגולמם זך ברור ונקי, ולכן גם הכלים שבו נקראים טהורים.

[וזהו גם החילוק בהגולם שממנו נעשו הכלים, שכלי אוהל מועד – שולחן מנורה ומזבח – היו כלים עשויים או עכ"פ מצופים זהב טהור^רעז [אף דבימי חשמונאי עשאו מנורת ברזל (מנחות כח, ב)^רעח], משא"כ בעזרה, שכמה מכליו היו (לא רק מצופים, אלא גם עשויים מ)נחושת^רעט. והחילוק שביניהם – דזהב, אף שהוא גולם גשמי, הנה אמרז"ל (ב"ר פט"ז, ב) דלא הי' העולם ראוי להשתמש

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org