משאר הנרות. ועיין ירוש' יומא פ"ב ה"ב. ואם לא כבה אין מכבהו וכנ"ל – ואומר שבאופן כזה ג"כ יחשב כאלו הוא ישן אף שאינו ישן ממש, וע"כ דאיירי אם נכבתה קודם אור היום. – משא"כ רש"י דס"ל דאין הדה"נ אלא בה"ע (רש"י ד"ה מנורה חגיגה כו: ופי' עה"ת שמות כז' כ'. ויעוין ג"כ רש"י ד"ה ממנה מנחות פו:) מפרש
עו ומ"ש לעיל בהחילוק בין דישון נר המזרחי ונר המערבי כשמצא שניהם דולקין, שבנר המזרחי צריך להסיר השמן שבנר – ה"ז משום מצות דישון המנורה, ולא בגלל שהשמן נפסל.
עז אולי הקס"ד לחלק בזה בין נר המערבי לשאר הנרות, הוא, לפי שבזמן הנס הי' נר המערבי דולק (לא רק מערב עד בוקר, אלא) כל היום, ולכן גם בבוקר לא חשיב ישן כשאר הנרות ששיעורם אינו אלא מערב עד בוקר.
עח בירושלמי שם (ובפ"מ), שמ"מילתי' דר' שמואל בר רב יצחק" שמעינן ש"שמן צריך דישון" (להוציא את השמן הנשאר ליתן שמן אחר), ד"ר' שמואל בר יצחק בעי (על הא דתנינן שהיו נותנין שמן למנורה מחצי לוג לכל נר ונר) מעתה בא' בתקופת טבת (שהלילות ארוכים) מחצי לוג לכל נר באחד בתקופת תמוז (שהלילות קצרים) מחצי לוג לכל נר (שהי' אותו השיעור, בתמי', והשיב לו ר' יוסי) . . שהי' מזייג את הפתילות" (בלילות ארוכים עשה אותן דקים ובלילות קצרות עשה אותן עבים, וא"כ שיעור חצי לוג לנר לעולם שוה. ושמעינן . . דלר' שמואל דהוה מיבעיא לי' הכי, שמן צריך דישון, דאל"כ מאי קשיא לי', אימא דבתקופת תמוז שנשאר הרבה מהשמן היו ממלאין אח"כ מעט שמן אחר להדליק בלילה שלאחריו וכן עד שיכלה השמן שבנר, אלא לאו דשמן הנשאר צריך דישון להוציאו, והיינו דקא מיבעיא לי' דא"כ נפסד השמן בחנם בלילות הקצרות). – ואולי הכוונה, שמכאן משמע שלולי זה ש"שמן בעי דישון" (מצד מצות דישון המנורה), לא נפסל השמן הנשאר בכל הנרות.
עו עז עח
כאילו הוא ישן.
עט ברש"י חגיגה שם: "במנורה, לא תמיד יומם ולילה קאמר, אלא תמיד מלילה ללילה . . אבל ביום לא הי' דולק, דמערב עד בוקר כתיב, תן לה מדת השמן שיש בה כדי לידלק מערב עד בוקר". ובפירושו עה"ת שם: "תמיד, כל לילה ולילה קרוי תמיד".
פ בפירוש "ממנה הי' מדליק ובה הי' מסיים" (נעתק לעיל הערה 54). – ואולי הכוונה שע"פ מ"ש שם "מסיים בה הדלקה שהי' מדליקה בתר כל הנרות " (דלא כפירושו בשבת שמסיים בה ההטבה, ומדליקה תחילה , ואח"כ מדליק ממנה את השאר), מודגש יותר הא שאין הדלקת הנרות אלא בין הערביים, שאפילו נר המערבי
עט פ
עו ומ"ש לעיל בהחילוק בין דישון נר המזרחי ונר המערבי כשמצא שניהם דולקין, שבנר המזרחי צריך להסיר השמן שבנר – ה"ז משום מצות דישון המנורה, ולא בגלל שהשמן נפסל.עז אולי הקס"ד לחלק בזה בין נר המערבי לשאר הנרות, הוא, לפי שבזמן הנס הי' נר המערבי דולק (לא רק מערב עד בוקר, אלא) כל היום, ולכן גם בבוקר לא חשיב ישן כשאר הנרות ששיעורם אינו אלא מערב עד בוקר.עח בירושלמי שם (ובפ"מ), שמ"מילתי' דר' שמואל בר רב יצחק" שמעינן ש"שמן צריך דישון" (להוציא את השמן הנשאר ליתן שמן אחר), ד"ר' שמואל בר יצחק בעי (על הא דתנינן שהיו נותנין שמן למנורה מחצי לוג לכל נר ונר) מעתה בא' בתקופת טבת (שהלילות ארוכים) מחצי לוג לכל נר באחד בתקופת תמוז (שהלילות קצרים) מחצי לוג לכל נר (שהי' אותו השיעור, בתמי', והשיב לו ר' יוסי) . . שהי' מזייג את הפתילות" (בלילות ארוכים עשה אותן דקים ובלילות קצרות עשה אותן עבים, וא"כ שיעור חצי לוג לנר לעולם שוה. ושמעינן . . דלר' שמואל דהוה מיבעיא לי' הכי, שמן צריך דישון, דאל"כ מאי קשיא לי', אימא דבתקופת תמוז שנשאר הרבה מהשמן היו ממלאין אח"כ מעט שמן אחר להדליק בלילה שלאחריו וכן עד שיכלה השמן שבנר, אלא לאו דשמן הנשאר צריך דישון להוציאו, והיינו דקא מיבעיא לי' דא"כ נפסד השמן בחנם בלילות הקצרות). – ואולי הכוונה, שמכאן משמע שלולי זה ש"שמן בעי דישון" (מצד מצות דישון המנורה), לא נפסל השמן הנשאר בכל הנרות.עט ברש"י חגיגה שם: "במנורה, לא תמיד יומם ולילה קאמר, אלא תמיד מלילה ללילה . . אבל ביום לא הי' דולק, דמערב עד בוקר כתיב, תן לה מדת השמן שיש בה כדי לידלק מערב עד בוקר". ובפירושו עה"ת שם: "תמיד, כל לילה ולילה קרוי תמיד".פ בפירוש "ממנה הי' מדליק ובה הי' מסיים" (נעתק לעיל הערה 54). – ואולי הכוונה שע"פ מ"ש שם "מסיים בה הדלקה שהי' מדליקה בתר כל הנרות " (דלא כפירושו בשבת שמסיים בה ההטבה, ומדליקה תחילה , ואח"כ מדליק ממנה את השאר), מודגש יותר הא שאין הדלקת הנרות אלא בין הערביים, שאפילו נר המערביThe Lubavitch Library · chabadlibrary.org