להשכל, עד שנק' מין האדם, שמעלתו היא שכל ודעת, בשם מין המדבר*. ואיפסקא הילכתא דחש"ו, שאין בהם דיעה, דבור אין להם (חולין יב:) אף שמעשה יש להם. ולמע' מכולם המח', שאין שם גולם, ואמרו דמעשה מרכבה הנק' דבר גדול (סוכה כח.), ידיעת הבורא דעה גדולה, הנה בדבור נמסר רק ראשי פרקים (חגיגה יג.), והוא מבין מדעתו וידע סוף הדבר ועומקו (יסוה"ת ספ"ב),
----------
*) מדבר ולא משכיל (אדנ"ע ד"ה ).
להשכל, עד שנקרא מין האדם – שמעלתו היא שכל ודעת – בשם מין המדבר*. ואיפסקא הילכתא דחרש שוטה וקטן, שאין בהם דיעה – דיבור אין להם (חולין יב, ב), אף שמעשה יש להם, שבזה מודגשת שייכות השכל לדיבור יותר מאשר למעשה.
ג) ולמעלה מכולם – עולם המחשבה, שאין שם גולם כלל (אפילו לא גולם זך ונקי כגולם הדיבור), רק צורה בלבד, בדוגמת עולם המלאכים שהם צורה בלא גולם, ויודעין את הבורא דעה גדולה כו'. והשייכות דעולם המחשבה לעולם המלאכים מרומזת גם בכך שאמרו חז"ל דמעשה מרכבה, הנקרא דבר גדול (סוכה כח, א), ע"ד ידיעת הבורא דיעה גדולה שבעולם המלאכים, הנה בדיבור נמסר רק ראשי פרקים (חגיגה יג, א), והוא מבין מדעתו וידע סוף הדבר ועומקו (הל' יסוה"ת ספ"ב), היינו, שעיקרו במחשבה דוקא.
----------
*) ויתירה מזה – שנקרא מדבר דוקא, ולא משכיל (כפי שמבאר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע בד"ה רסה).