צח: ודלא כריצב"א בתוד"ה וצבא ב"ב (כה.) שהי' במזרח קה"ק – משא"כ צו"ד שקדושה אחת היא. וחלוק זה נרמז גם בנגוד שבין אורך ורוחב*, וכמאמר שמונחת לרוחבו של בית, כי, רוחב כל דבר היינו מדריגתו ובחינתו אלא שמתרחב בכמה פרטים וענינים, משא"כ אורך היינו שמשתלשל למטה – או למעלה – ממדריגתו [שזהו השבח ששיבחו את אבא שאול ר"ט וכו' שארוך בדורו הי' (נדה כד:)]. וכ"ה
משא"כ צפון ודרום שלא היו חילוקים בקדושת המקום, אלא קדושה אחת היא.
וזהו שס"ל שהמנורה צפון ודרום מונחת – שעיקר העבודה הרוחנית (מנורה) היא עבודת המוח ושכל, תורה, אשר, בכל האופנים בהלימוד וההשגה הרי היא תורת הוי', וקדושה אחת היא (כמו צפון ודרום ביהמ"ק).
עז. ויש להוסיף, שחילוק זה (שממערב למזרח יש חילוקים בקדושת המקום משא"כ צפון ודרום שקדושה אחת היא) נרמז גם בניגוד שבין אורך ורוחב*, וכמאמר חז"לתלה שכלי המקדש היו מונחים "לארכו של בית" (מזרח ומערב) או "לרחבו של בית" (צפון ודרום), ובנדו"ד, שהמנורה מונחת לרוחבו של בית, כי:
רוחב כל דבר, היינו מדריגתו ובחינתו של הדבר, אלא שמתרחב בכמה פרטים וענינים,
משא"כ אורך, היינו שמשתלשל למטה – או למעלה – ממדריגתו [שזהו השבח ששיבחו את אבא שאול, רבי טרפון וכו', שארוך בדורו הי' (נדה כד, ב)