אבל לבוא לעבודה דהיכל שהגולם זך וכנ"ל, גם ההתחלה בעבודה צ"ל באופן נעלה יותר, דכשמתבונן איך שהי' מושקע בהבלי העוה"ז וכו' וצר לו מאד מזה, יעמוד נגד כל מונע מהגוף וכו', ובסיוע עסקו בתומ"צ מקודם, שהתורה היא עוז ותושי' (תו"א בחדש הג' ), עוז לנפש ומתשת כח הגוף (סנה' כו: וב"מ פד.), וגם המצות הרי כשזה קם זה נופל (פסחים מב:) ומצוה גוררת מצוה (אבות ד' ב'), ועייג"כ סוטה (כא.), עיכ"ז בא למדרי' עבודת הקטרת. וזהו שאין מערכה על מזה"פ [כי אין שייך
ומזה מובן שמדריגת הקטורת, שהנשמה לבדה מושלת ומתקשר בה' בלי מונע, היא מדריגה נעלית יותר ממדריגת ההיכלשלח; אבל אעפ"כ, כדי לבוא לעבודה דהיכל, שהגולם זך, וכנ"ל שעניניו הגשמיים הם בשביל כוונה אלקית כו' – הנה גם ההתחלה בעבודה זו צריכה להיות באופן נעלה יותר, וזהו שתיכף בכניסתו לעבודה דהיכל פגע תחילה במזבח הפנימי שבו נעשית עבודת הקטורת.
סג. וההסברה בזה – דלכאורה כיצד תוכל להיות תחלת הכניסה לעבודה דהיכל באופן נעלה כזה – דכשמתבונן איך שהי' תחלה מושקע בהבלי העוה"ז וכו', וצר לו מאד מזה, אזי יעמוד נגד כל מונע מהגוף וכו',
ובסיוע עסקו בתומ"צ מקודם, שהתורה היא עוז ותושי' (תו"א ד"ה בחדש השלישי ובהוספותשלט), עוז לנפש ומתשת כח הגוף (סנהדרין כו, ב וב"מ פד, אשמ), וגם ע"י המצוות ניתוסף כח בנפש ונחלש כח הגוף, שהרי כשזה קם זה נופל (פסחים מב, בשמא), ומצוה גוררת מצוה (אבות פ"ד מ"ב), ועיין ג"כ סוטה (כא, א) ש"מצוה בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא" (מגנא מן היסורין ומצלא מיצה"ר שלא יכשילנו לחטאשמב),
הנה על ידי כל זה (תוקף העמידה נגד כל מונע מהגוף, והתשת כח הגוף כו')