שכנגד תמידין תקנו (ברכות כו:) שהם קרבן עולה דוקא [עולת תמיד העשוי' בה"ס], כי הלב צ"ל כולו לה', ועסקיו יהיו בלא רתיחות הדמים וחמימות. וכנודע הפי' על מרז"ל יגיע כפיך כי תאכל אשריך (אבות ד' א'. ) כפיך דוקא. ועשית דברים המותרים צ"ל בלא לב* [וזהו הזכרון דהעשוי' בה"ס, דנק' שמו סיני שירדה שנאה לאו"ה עליו (שבת פט.) שנאה לכל ענינים הגשמים], וע"י הלב שהוא מלך
----------
*) תו"א לא תהי' משכלה. ומרדכי יצא.
שבלב (תענית ב, א), שכנגד תמידין תקנו (ברכות כו, ב), שהם קרבן עולה דוקא [כמ"ששיד "עולת תמיד", ומוסיף "העשוי' בהר סיני", כדלקמן], שקרב כולו לה', כי, הלב (עבודה שבלב היא תפלה) צריך להיות כולו לה',
והענין בזה – שחמימות והתפעלות הלב צ"ל כולו לה', ואילו עסקיו בעניני העולם יהיו בלא רתיחות הדמים וחמימות, וכנודע הפירוששטו על מרז"ל "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא" (אבות פ"ד מ"א. שטז), "יגיע כפיך" דוקא, שרק "הכפים יגעים או הרגלים ושארי אברים החיצונים בלא לב כו'", כי הלב צריך להיות כולו לה', ועשיית כל הדברים המותרים (נוסף על עסקיו) צריך להיות בלא לב*,
[וזהו "עולת תמיד העשוי' בהר סיני" – שכדי להיות "עולה" ("עולת תמיד") שכולו לה', צריך להיות הזכרון ד"העשוי' בהר סיני", דנקרא שמו סיני ע"ש "שירדה שנאה לאומות העולם עליו" (שבת פט, א), היינו, שנאה לכל ענינים הגשמיםשיח],
----------
*) ראה תו"א ד"ה לא תהי' משכלה, וד"ה ומרדכי יצאשיז.