במקדש פב"פ (לקו"ת וידבר גו' נשא רס"ג), אתהפכא. וגילוי רצה"ע זה הי' בג' רגלים (תורה ציוה ס"ג) וזהו שאז מראים הכרובים.
שפה ושם (כד, ב): "בזמן שבהמ"ק הי' קיים הי' נמשך . . רעותא דלבא מגילוי אור א"ס ב"ה בהיכל קדה"ק . . להיות בטל רצונו לרצונו ית' . . ארץ חפץ . . כ"ז שהיו במדבר היו עדיין בבחי' אב"א, ובמקדש היו בבחי' פב"פ . . בחינת אב"א היינו בחי' אתכפיא לבד, אבל בחי' פב"פ זהו כשיבא לבחי' אתהפכא חשוכא לנהורא, וזהו ענין ארץ חפץ כו'".
שפה
שפו ושם (צד, ג): "אנו אומרים בתפלת יו"ט והשיאנו שהוא בחי' נשואין להחתן והכלה . . נקרא בחי' זו בחי' חופה, שכמו שחופה מקפת על החתן והכלה בשוה, כמ"כ בחי' סתימו דכל סתימין . . מקיף . . בשוה . . וזהו כאשר רצית . . היינו בחי' רצון העליון שהוא מקיף הנ"ל".
שפז ראה יומא נד, א: "בשעה שהיו ישראל עולין לרגל . . מראין להם את הכרובים".
שפו שפז
שפח אולי קאי ציון זה על כללות ענין הכרובים דשלמה (שגדלה מעלתם כו') – ע"פ המבואר בלקו"ת שם (כא, ב ואילך) פירוש הכתוב "צאינה וראינה גו' במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו גו'", ש"אמו" קאי על כנס"י שקראה הקב"ה "אמי", לפי שעל ידה נמשך אוא"ס בכל העשר ספירות, ועד להמשכת ה"עטרה", בחי' הרצון שלמעלה מהשכל, להיות "מלך שהשלום שלו", ו"שלמה" בתוספת ה"א, שיומשך למטה בבחי' ה"א תתאה – שעפ"ז תומתק השייכות דעשיית כרובים מעצי שמן (המשכת הרצון שלמעלה מהשכל, בחי' עטרה) לשלמה דוקא.
שפח
שפה ושם (כד, ב): "בזמן שבהמ"ק הי' קיים הי' נמשך . . רעותא דלבא מגילוי אור א"ס ב"ה בהיכל קדה"ק . . להיות בטל רצונו לרצונו ית' . . ארץ חפץ . . כ"ז שהיו במדבר היו עדיין בבחי' אב"א, ובמקדש היו בבחי' פב"פ . . בחינת אב"א היינו בחי' אתכפיא לבד, אבל בחי' פב"פ זהו כשיבא לבחי' אתהפכא חשוכא לנהורא, וזהו ענין ארץ חפץ כו'".שפו ושם (צד, ג): "אנו אומרים בתפלת יו"ט והשיאנו שהוא בחי' נשואין להחתן והכלה . . נקרא בחי' זו בחי' חופה, שכמו שחופה מקפת על החתן והכלה בשוה, כמ"כ בחי' סתימו דכל סתימין . . מקיף . . בשוה . . וזהו כאשר רצית . . היינו בחי' רצון העליון שהוא מקיף הנ"ל".שפז ראה יומא נד, א: "בשעה שהיו ישראל עולין לרגל . . מראין להם את הכרובים".שפח אולי קאי ציון זה על כללות ענין הכרובים דשלמה (שגדלה מעלתם כו') – ע"פ המבואר בלקו"ת שם (כא, ב ואילך) פירוש הכתוב "צאינה וראינה גו' במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו גו'", ש"אמו" קאי על כנס"י שקראה הקב"ה "אמי", לפי שעל ידה נמשך אוא"ס בכל העשר ספירות, ועד להמשכת ה"עטרה", בחי' הרצון שלמעלה מהשכל, להיות "מלך שהשלום שלו", ו"שלמה" בתוספת ה"א, שיומשך למטה בבחי' ה"א תתאה – שעפ"ז תומתק השייכות דעשיית כרובים מעצי שמן (המשכת הרצון שלמעלה מהשכל, בחי' עטרה) לשלמה דוקא.The Lubavitch Library · chabadlibrary.org