Made by a machine and not yet checked by a person - the segments nobody has checked are marked.
266אלא שאח"כ גרם החטא ונתגשמו הם והעולם, ועל ידי העבודה עתה, חוזרים ומבררים ומזככים, עד שבימות המשיח יוגמר הבירור ויזדכך גשמיות הגוף והעולם ונגלה כבוד הוי'.
בברכת חג הפּסח כשר ושמח
נ. ב. כתוב המכתב לחה"פ הבע"ל אבל תוכנו — בכל עת זמנו הוא.
267אמנם בימי חול המועד שאין בהם טעמי פטור הנ"ל — הן מפאת המצוות המיוחדות לשבת ויו"ט; והן מצד ההתעסקות לפרנסתן של ימות החול, שהרי אסורים אז במלאכהח — הרי במילא נשאר אז על כאו"א הציווי המלא של „חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש" (כמובן, מלבד הזמנים המיועדים לתפלה; ולקיום מצות ושמחת בחגך שהיא מ"ע מה"ת גם בחוה"מז, וכיו"ב).
ולכן, מכיון שהקביעות דשנה זו היא שכל ימי חול־המועד רצופים הם, בלי שום הפסק זמני הפוטר מחיוב לימוד התורה, הרי זו הוראה על תוקף החיוב של לימוד התורה, ביתרון מיוחד, בימים אלה.
ולהעיר על הקשר המיוחד של חה"פ לתורה וכמש"נח בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה ודרז"לט עה"פ. וזמן חרותנו — הרי אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בת"תי.
עפ"י הנ"ל, ובהמשך למדובר בהתוועדות דחמשה עשר בשבט* ודפורים — ע"ד „כיבוש" כל העולם כולו על ידי הוספה ויגיעה בלימוד התורה וביתר שאת וביתר עז — מהראוי ונכון וטוב אשר בימי חוה"מ פסח יוסיף כאו"א בעסק התורה, הן בלימודו הוא והן בנוגע לזולת: להשתדל עם כל מי שיכול לפעול עליו, שגם הוא יוסיף אומץ בלימודו בימים אלו ובהתאם להנ"ל.
ופשיטא שענין הנ"ל שייך במיוחד לתלמידי הישיבות, דגם בשאר הימים הרי „תורתם קבע" היא גם במובן כמות הזמן; — עליהם מוטל חיוב מיוחד לנצל את כל ימי חוה"מ פסח הבע"ל להוסיף בלימוד התורה ביתר שאת וביתר עז.
ויה"ר שיפעלו דברים אלה את פעולתם ובמילואם, ובפרט שעומדים אנו כעת „בין גאולה (דפורים) לגאולה" (דפסח)יא — ונאמר בגאולת פורים „ליהודים היתה אורה ושמחה וגו'" וארז"ליב „אורה זו תורה" ובגאולת מצרים; תעבדון את הא' על ההר הזה —
כן תהי' לנו, ובקרוב ממש.
(משיחת ש"פ צו, שה"ג, תשל"א)
268בקשר להמדובר (בההתועדות דשבת הגדול), שבמיוחד — ינצלו ימי חג הפסח להוספה בלימוד התורה — הוספה בכמות והוספה באיכות —
שייכות מיוחדת דלימוד התורה וחה"פ [נוסף למה שנתבאר בשיחה הנ"ל], נרמזת גם כן בהשם פסח: פסח — פה סחא, והרי שיחת ודיבור האדםב צריך להיות בדברי תורהג — ובפרט בימי חול המועד שבהם החיוב הוא „לעסוק בתורה יומם ולילה ממש"ד כמשנ"ת בארוכה בשיחה הנ"ל.
ומזה עצמו שימים אלו נקראים בתורהח „ימי הפסח" — פה סח — שמורה על ענין השיחה והדיבור בתורה — מובן שימים מסוגלים הם, ימים זכאיםו ביחוד ללימוד התורה, היינו שבימים אלו נותנים כח וסיוע נוסף מלמעלה, שתהי' בזה הצלחה מיוחדת.
א
מכיון שנמצאים אנו בהזמן ד"ערב גאולה" ממש — ערב (וסמוך) ממש וגאולה ממש (אמיתית ושלימה) — הרי מובן שכל הנ"ל שייך גם לנשי ובנות ישראלז. והיינו שנוסף על זה שיש להן זכות ע"י שישתדלו שתבוא ההוספה האמורה בלימוד התורה של בעליהן ובניהן, זכות שאחז"ל עלי'; „גדולה הבטחה כו' לנשים יותר מן האנשים"ח, עליהן להוסיף בהלימוד שלהן עצמן, שהרי „גם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן"ט
שבהלכות אלו נכלל, כמובן, לימוד עניני תורת החסידות — מכיון שלימוד זה שייך ומביא לידי מעשה — קיום ששת המצות [שסימנם „שש ערי מקלט תהיינה לכם"י] המנויות באגרת המחבר (שלפני הקדמת) החינוך269— להאמין בשם, שלא להאמין בזולתו, לייחדו, לאהבה אותו, ליראה אותו, שלא לתור אחר מחשבת הלב וראיית העינים — „שחיובן תמידי לא יפסק מעל האדם אפילו רגע בכל ימיו", שמצוות אלו הם באנשים ונשים בשוה.
ויהי רצון, שבקרוב נראה בגלוי אשר „ופסח ה'"יא שתרגומו „ויחוס ה'", — „ויחוס" מל' חמלהיב, שהקב"ה יחוס ברחמיו המרובים על עמו ישראל בכלל ועל כאו"א מישראל בפרט
וכמ"ש במדרש תהלים מזמור שבעים „אמר הקב"ה . . . הבן יקיר לי אפרים גו'", ובסיום כתוב זה — רחם ארחמנו נאם ה', שרחמיו של הקב"ה יומשכו בגלוי בעולם הדיבור — נאם ה'יג