Addenda - sichos and letters 24

368עולמות, ולמעלה אין כח חסר פועל, וע"ז בא התירוץ שידיעה זו היא בדרך מקיף כו' — וכמשנ"ת בדא"ח.

ועייג"כ נוסף על מה שציינתי במכתבי הקודם; בתיקוני זוהר חדש בסופו. פרדס שער עצמות וכלים פ"ט. הקדמת של"ה חלק בית הבחירה. תורת חיים ס"פ וירא. הגהת הצ"צ במצות דין עבד עברי, שמסיים שם: ודו"ק היטב בכ"ז כי הוא סלת נקי' . . .

(ממכתב י' שבט תש"ט)

. . . לשאלותיו . . . ואין הזמ"ג כלל להאריך:

1) נדבר כ"פ שהדוגמא הכי פשוטה בהבנת „ידיעה ובחירה" — אדם יודע עתידות אינו בסתירה כלל (יותר נכון — אי"ז שייך כלל) להבחירה (החפשית) של הידוע. בסגנון אחר: סתירה לבחירה — הכרח, ולא ידיעה.

2) מזה מובן שאין זה כלל ענין ההשגחה (או הידיעה) ש(היא) בשעת מעשה.

3) איך שכל פרט ואפילו שבדומם — נוגע לכוונה הכללית — יש להסביר גם ע"פ המובן בפשטות — שאיזה שינוי שיהי' באיזה מקום שיהי' — תוצאותיו ניכרות בכל העולם סולו — כיון שכולו מציאות מאוחדת היא.

4) לשיטת המו"נ וכל חוקרי ישראל דאין השגח"פ כ"א באדם כו' — יש לתרץ דל"ק הנ"ל דכל המאורעות שבדצ"ח משפיעים גם על האדם ובכ"ז אין הפרטים מושגחים — כי על האדם משפיע הסה"כ של כמה מאורעות, ולדידהו — אין נפק"מ למע' מאיזה חלקים ואיך יתקבץ הסה"כ. וק"ל. דוגמא מוחשית; יסודי חשבונות חברות הביטוח. וק"ל.

(ממכתב ט"ז אדר תשכ"ו)

אבות פ"ה

ב"ה. יום ו' כ' כסלו תש"ד

במענה על הזמנתו לחתונתו בשטומו"צ, הנני להביע ברכתי ברכת מזל טוב מזל טוב, ויבנו בית בישראל על יסודי התורה והמצוה.

369וי"ל — דהנה בירידת הנשמה בגוף, היא עצמה אינה צריכה תיקון כלל, וירידתה הוא לתקן הגוף ונפש החיונית וחלקו בעולם (וכמ"ש בסש"ב פל"ז), והתורה — ל' הוראה — היא המורה דרך איך לבוא לזה, והוא ע"י המצות, שכולן הן להעלות נפש החיונית כו'.

והנה כשבא כבר בעבודתו לזיכוך חלקו בעולם, ע"ז אמרז"ל (יבמות סג, א) אדם מביא חטים חטים כוסס כו' וזקוק הוא לעזר כנגדו זו אשה.

וזהו ג"כ הסדר השווה לכל שהתוו במשנה (אבות ספ"ה) בן חמש למקרא כו' למשנה כו' לתלמוד, ורק אח"כ בן יח לחופה כי באופן זה הרי כשבא לכלל לרדוף (שהוא הוא „טרדה גדולה" אשר בשו"ע אדמוה"ז דלקמן) בתקון עוה"ז, שזהו בהיותו בן עשרים

כי אז כבר קיים קשוט עצמך, כי הוא בתכלית השלימות, וכמובן ממ"ש בלקו"ת ד"ה בן כ' למסור.

— יגמור כבר גם למוד התלמוד, שהוא, נמשך חמש שנים, וכמ"ש בהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.

— ומ"ש שם „ב'^* או ג' שנים", י"ל דלצדדין קתני, ואליבי דשני הפי' בבן י"ח אם הוא י"ח שלמות (תוד"ה בר כתובות נ, א) או בתחלת י"ח (רמב"ם הל' אישות פט"ו ה"ב, ועייג"כ טושו"ע אה"ע ס"א ס"ג ונ"כ) —

והא דעוד קודם לזה כבר אמרו רז"ל בן י"ג למצות, י"ל דהוא תחלת העבודה, שהיא בהשייך לגופו ונפשו החיונית בלבד, בלי שייכות לחלקו בעולם, כי מעט מעט אגרשנו גו'.

אבל כיון שאין זה עיקר ענין המצות, לכן אינו נקרא מצוה מן המובחר, ובזה יומתק דיוק ל' השו"ע שם; והמקדים לישא בן י"ג מצוה מן המובחר, ולפירש"י הוא גם כשזה לפני זה, כי גם אז הוא מופלא סמוך לאיש ונדריו נדרים מן התורה —

והנה כמו שבפשטות ע"י הנשואין נתגלה אח"כ כח ההולדה שהוא דוגמת בחי' כח הא"ס (עיין לקו"ת סוף ביאור דששים המה מלכות ועוד) כמו"כ בעבודת האדם כנ"ל תכליתה הוא התגלות א"ס שזה הוא ע"י המצות ומעלתן על התורה שהיא בבחי' נימין ושערות (לקו"ת שם סס"א וס"ב).

ונש"י ועבודתן ממשיכים זה גם בתורה, ע"י שמחברים אותה בשרשה ובפרט היחידי סגולה שהשגתם היתה בהתורה כמו שהיא למע' מהצמצומים וכמשנ"ת בר' מאיר שהי' מראה פנים כו' ונת' בלקו"ת ס"פ תזריע.

בברכת מזל טוב

לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה

370. . . במש"כ בדה"ח על אבות (פ"ה, מי"ט) דבאברהם כתיב שני נעריו עמו ובבלעם — אתו ובס"ת ובחומשים הוא להיפך — אפ"ל שהוא ע"פ הגירסא בתנחומא (וירא, ור"פ אמור), ויק"ר פכ"ו, ז.

גירסתנו בס"ת וחומשים אושרה במנחת שי לבלק (כב, כב) . . .

(ממכתב יא תמוז תשי"ט)

. . . ע"פ פירוש המגלה עמוקות ר"פ אמור דעז כנמר — תורה (ע"פ ביצה כה, ב), קל כנשר רחמני — אהבה, רץ כצבי — מצות (ע"פ ברכות ו, ב) וגבור כארי — יראה (אותיות ארי'), ומכוון לד' אותיות שם הוי' (ראה זח"ג קכג, ב. תניא רפמ"ד) —

הנה יראה (תתאה) תרעא לאעלאה לכל מדריגות אלו ויסודם (ראה זח"א ח, א. קונטרס העבודה פ"ב) ויראה (עילאה) היא תכליתם וכמש"נ (דברים ו, כד. ראה תניא ספכ"ג). וי"ל שזהו ג"כ סיום המאמר: לעשות רצון כו' — קוצו של יו"ד (אגרת התשובה פ"ד. ובכ"מ) — ואכ"מ.

(הערה במכתב בחדש השלישי ביום הזה, תשי"^* ח