Addenda - sichos and letters 25

ב. והביאור בזה;

„העוסק בתורה לשמה", פירושו הוא לשם התורה עצמה, לא לשם איזה ענין אחר, גם לא בשביל קיום העולם הנעשה ע"י לימוד התורה, ומכיון שהתורה היא למעלה מכל הגבלות העולם, שהרי היא מיוחדת עם עצמותו ית', לכן נפעל גם אצל לומד התורה לשמה — לשם התורה עצמה — שבכל ענין וענין שבתורה [ועד"ז בכל דבר שבעניני העולם, שהרי גם התהוות הנבראים הוא בכח הא"ס] רואה הוא „דברים הרבה", היינו ריבוי פרטים לאין קץ (כי אמיתית תואר „הרבה" שייך על בלי מספר), כי ענין הבלתי מוגבל, כשהוא בא לידי התחלקות פרטים, הוא בריבוי פרטים לאין קץ, כמבואר בכמה מקומות.

והזוכה לזה הוא מי שעוסק בתורה לשמה דוקא, כי כאשר עסקו בתורה הוא לא לשם התורה עצמה כ"א מצד איזה ענין אחר — מכיון שכל הענינים מוגבלים הם, לכן גם התורה שלומד (בשביל ענינים אחרים) היא בהגבלה אצלו, אבל כשעוסק בתורה לשמה, אז לימודו בתורה הוא בבחי' בל"ג, „דברים הרבה" ו"זוכה לדברים הרבה" שבכל ענין וענין שבתורה שלומד, הוא רואה שייכותו של ענין זה לכל התורה סולה — „דברים הרבה" לאין קץ. ועד"ז הוא גם בהנוגע לכל ענין שבעולם, כנ"ל.

ג. וזהו ג"כ מה שממשיך: „ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו" — היינו שהרגש זה נפעל לא רק אצלו, אלא ע"י לימוד התורה לשמה שלו, נעשה כן בכל העולם כולו, שגם כל העולם רואה הבל"ג והא"ס שבעולם ושבתורה.

אלא שפעולה זו שפועל בהעולם, היא רק מצדו, שמצד הבחינה שלו נפעל כן גם בכל העולם. אבל בנוגע לה"עולם" גופא — הרי נידון הוא אחרי רובו, רצון הקב"ה הוא שכאו"א יעבוד בעצמו את עבודתו, לכן בכדי שה"עולם" יזכה ל"דברים הרבה", זה תלוי בעבודה של כו"כ.

וזהו מה שמדייק „כל העולם כולו כדאי הוא לו", שזהו רק באופן של „כדאי" (אבל לא נעשה כן בפועל) — כי פעולתו ב"כל העולם כולו" היא רק מצד הבחינה שלו, כנ"ל.

371ד. ומסיימת המשנה שעכ"פ מורגש בכל המעש המדינה — מאן מלכי רב

אמנם כדי להביא העבודה שיקרב עוד יהוד התורה לשמה, ואז יהי' זה בשר יחדיו כי פי ה' די של כאו"א, ויראו פי הוי' נה „ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים". היינו שים, שמרומם עליהם (ע"ד רוממות המלך על בני רבנן),

בפועל דכל העולם יזכה לדברים הרבה, הוא ע"י *) די ועוד יהודי וכו' לתורה ומצות ובפרט ללימוד זה בכל העולם כולו, כי ונגלה כבוד ה' וראו כל יבר, היינו שיזדכך עין השכל, ואח"כ עין הבשר, שבכל דבר, בכל פרט — דברים הרבה.