Addenda - sichos and letters 6

242[ומובן, שבכדי להצליח בשליחות זו — ואשרי חלקם של כל אלו שיקבלו על עצמם השליחות — צריכה להיות מקודם הכנה מתאימה — שקידה בלימוד התורה, כי ע"י הלימוד הוא מתייחד עם התורה „ביחוד נפלא ועצום"^כט, וכאשר התורה „הולכת" בשליחות הנ"ל, הרי ברור שהשליחות תהי' בהצלחה]

ומובן שגם באיכות ובהפעולות (וכן בההכנה — הלימוד) צ"ל כפלים וכו'.

וע"י שידליקו הנשמות ב"נר מצוה ותורה אור"10) יתאחדו שני האורות (האור ד"נר הוי' נשמת אדם" והאור ד"נר מצוה ותורה אור") יחדיו, ויאירו את חושך הגלות עד שיהי' „ולילה כיום יאיר"41) בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.

(משיחת אַ דר"ח אייר תשל"ב)

243ואשר ימשיכו מחירות ושמחה זו בכל עניניהם הפרטים והכללים, בימי כל השנה כולה — שנת שבתון לה',

— משבית מזיקין, תשביתו שאור, כי אם שובה ונחת עונג ומנוחה התגלות תענוג העליון

ובמהרה בימינו ממש נזכה לקיום דברי רז"ל ויעודם החדש הזה לכם, הגוי אשר ה' אלקיו, בו נגאלו ישראל ממצרים ובו עתידין ליגאל בגאולה האמיתית והשלימה על ידי

עלית הפורץ — משיח צדקנו — לפניהם, מלכם מוציאם ממצרים וגבולים, פורץ ימה וקדמה וצפונה ונגבה.

בברכת חג הפסח כשר ושמח

מתוך הרחבה אמיתית ולקיץ בריא ושמח.244ב"ה, ז' ניסן תשי"ז

שלום רב וברכה!

לקראת חג המצות, זמן חירותנו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנני בזה להביע לכל אחד ואחת מהם את ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמיתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח — מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב.

ויהי רצון שימשיכו מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה.

ובפרט שעבודת השם, כמצווה עלינו בתורתנו תורת חיים, הרי היא בכל עניני האָדם ובמשך כל היום וכל הלילה.

וכמו שנאמר בכל דרכיך דעהו ונתבאר ברמב"ם (דעות סוף פרק ג') והובא להלכה בטור ושו"ע או"ח סי' רל"א.

ויתירה מזה בזוהר: בכל עובדוי דבר נש ליבעי לי' דליהוון כולהו לשמא קדישא כו' לאדכרא בפומי' שמא קדישא על כל מה דאיהו עביד דכולא הוא לפולחני' (ח"ג נא, סע"ב. וראה שם נ, א)

והתכלית בזה — מפורשת בכתוב; דעהו, וכמ"ש וידעת היום גו' דע את אלקי אביך גו'. וכמבואר ברמב"ם (שמונה פרקים פ"ה); ישים לנגד עיניו תמיד תכלית אחת, והוא השגת הש"י כו' וישים פעולותיו כו' וכל דבריו מביאים לזה התכלית.

ואני תפילה, אשר יעזור השי"ת ויצליח שפעולות . . וכל דבריו מכוונים יהיו ומביאים לזו התכלית, היא־ענין מעינות החסידות, מתאים לרצון מייסדו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר, וממנו יפוצו המעינות חוצה.

עדי קיום היעוד כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, בגאולה האמיתית והשלימה במהרה בימינו ממש, על ידי משיח צדקנו.

בברכת חג הפסח כשר ושמח

מתוך הרחבה בגו"ר וחירות אמתית ולקיץ בריא ושמח. ב"ה, ז' ניסן ה'תשי"ח

השלום ברבוי והברכה ברבוי!

לקראת חג המצות, זמן חירותינו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנני בזה להביע ברכתי לכל אחד מהן וב"ב שליט"א, ברכת חג כשר ושמח, זמן חירותנו, חירות אמיתית.

245ואשר ימשיכו מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה.

ובפרט שעבודת השם, כמצווה עלינו בתורתנו תורת חיים, הרי היא בכל עניני האדם והמשך כל היום וכל הלילה, וכמו שנאמר בכל דרכיך דעהו.

בקשתי, אשר בעוד מועד ישלחו מכאן לקהלתם קדושה מצות שמורה, באופן אשר יגיעו לכל אחד, על כל פנים שני זיתים, ותקותי שנתקבלו בעתם.

ויהי רצון מהשי"ת אשר תפעל המצה שמורה פעולתה, פעולת מיכלא דהימנותא ומיכלא דאסותא במילואה.

ושומר ישראל, ע"פ דרשת רז"ל עה"פ שמורים הוא בניסן נגאלו בניסן עתידין להגאל (ר"ה י"א, ב), יקיים במהרה בימינו ממש את היעוד כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.

וכמו שביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע (בד"ה כימי צאתך תש"ח),

ימי צאתך לשון רבים, כל הימים מזמן יציאת מצרים עד הגאולה העתידית, אשר אז — אראנו נפלאות על ידי משיח צדקנו.

בכבוד ובברכת חג פּסח כשר ושמח

ב"ה, ב' ניסן, יום הסתלקות הילולא של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) הוא הוא יום ראשון לנשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר, ה'תש"כ — שנת המאתיים להסתלקות הילולא של הבעש"ט זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע —

שלום רב וברכה!

לקראת חג המצות, זמן חירותינו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנני בזה להביע ברכתי לכל אחד ואחת מכם ברכת־חג כשר ושמח, זמן חירותינו, חירות מכל ענינים המבלבלים מעבודת ה'^* בשמחה ובטוב לבב

— שעבודת ה' חיובה תמידי לא יפסק מכל האדם (כל היהודיים — בשני יודי"ן — מנער ועד זקן טף ונשים) אפילו רגע בכל ימיו —

246וע"פ תורת רבנו הזקן; מיכלא דמהימנותא — לילה הראשון. מיכלא דאסותא — לילה השני. אַז די רפואה ברענגט די אמונה, וואָס ער זאָגט אַ דאַנק דיר ג־ט פאַר מיין רפואה, איז ער דאָך געווען קראַנק. אָבער אַז די אמונה ברענגט די רפואה, איז מען לכתחילה ניט קראַנק,

תהי' החירות באופן שמלכתחילה לא יבוא כל בלבול ועגמ"נ ח"ו,

וימשיכו מחירות ושמחה זו בכל עניניהם הפרטים והכללים גם יחד, בימי כל השנה כולה.

ויהי רצון שבשנה זו ובימים אלה ממש יקוים מרז"ל במוצאי שביעית בן דוד בא, ויגאלינו בגאולה האמיתית והשלמה, חירות בשלימות — עדי לופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה.

בברכת חג הפסח כשר ושמח

מתוך הרחבה אמיתית ולקיץ בריא ושמח.247ב"ה, ב' ניסן, יום הסתלקות הילולא של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב),

ה'תשכ"א. שנת המאה להולדתו

זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

ברוקלין, נ. י.

. . . לקראת חג המצות, זמן חירותנו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנני בזה להביע ברכתי לכל אחד ואחת מהם — ברכה לחירות מכל ענינים המבלבלים מעבודת ה' בשמחה ובטוב לבב ולחג כשר ושמח,

אשר שמחה פורץ גדר, שנוהג בעניני תומ"צ למעלה מגדרו וטבעו, וההנהגה עמו מלמעלה — שפורצין בשבילו גדרו של עולם ומתברך בבני חיי ומזוני (ובכל ענינים אלה באופן ד)רוויחי.

ומתאים לפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר חג הפסח נמשך ומאיר בכל יום ומאיר תמיד — יהי רצון שיהי' כן בכל עניניהם הפרטים והכללים גם יחד, ובימי כל השנה כולה,

עדי יבוא הפורץ — משיח צדקנו — ויגאלנו בגאולה האמתית ויקוים היעוד — ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה.

בברכת חג הפסח כשר ושמח ולקיץ בריא ושמח

. . ויהי רצון שתפעל המצה פעולתה, פעולת מיכלא דמהימנותא ומיכלא דאסוותא במילואה.248ב"ה, י"ג ניסן ה'תיש"א

. . . לקראת חג הפסח הממשמש ובא, הנני בזה לאחל לכת"ר שי' שיחוג את החג בכשרות ובשמחה עם כל ב"ב שי'. ויזכו להשפיע על כל סביבתם להיות מעלין בקדש במסילה העולה בית א־

ובפרט בימי חג הפסח שאז היתה התחלת הגירות של עמנו, ובכל שנה ושנה במועדי השנה מתעוררים הענינים השייכים לזה, הנה בחג הפסח שהוא זמן חירותנו, חירות לא רק משעבוד גופני כ"א חירות מן היצה"ר וכו', הנה המוסר השכל של היום הוא להוסיף אומץ והשתדלות בענינים אלה. אשר לכן מצה נקראת מיכלא דאסוותא (זח"ב קפג, ב) והיא מחזקת את האמונה כמש"כ שם דף מא, א.

מוסג"פ הקונטרס שהו"ל לחג הפסח, אשר בטח יענין את כת"ר שי'.

ויש להעיר במה שהעתקתי בהקדמי* בענין אכילת מצה שבימי חג הפסח הגוף ניזון ממאכל המחזק את האמונה באלקות, ולהעיר לזה אשר גם קרבן פסח מחולק משאר הקרבנות דמעקרי לאכילה קאתי — לאכילת בעלים דוקא ולא אכילת מזבח וכהנים.

בברכת חג כשר ושמח

249כמנהגנו לשלוח מצה שמורה לידידים וקרובים, הנני מצרף למכתבי זה שלש מצות שמורות,

כיון שכתושב ארץ ישראל אינו חל עליו חיוב יום טוב שני של גליות,

ובלשון הזהר; מיכלא דאסוותא מיכלא דמהימנותא.

בברכת החג

ב"ה, ח' ניסן ה'תשט"ו

איינע פון די הוראות פון דעם יוםטוב פסח, זמן חירותנו, איז —

אַז מאַטעריעלע פרייהייט, פרייהייט פון פיזישע שקלאַפעריי און נויט, איז פאַר זיך אַליין נאָך ניט דער אמת'ער צוועק. עס דאַרף דינען צו דערמעגליכען און פירען צו גייסטיקער באַפרייאונג, די באַפרייאונג פון דער נשמה,

וואָס דאָס איז געווען אויך דער ציל פון יציאת מצרים — בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא' על ההר הזה — מתן תורה.

אַזוי איז עס מיטן כלל און אַזוי איז עס מיטן פרט. וואָס דערפאַר איז דער מנהג ' שראל — וואָס תורה הוא — אַז אַ איד הייבט אָן זיין זמן חרותינו מיט טאָן אַ מצוה, און אַ מצוה וואָס איז שקול כנגד כל המצות — צדקה — ער גיט פאַר פסח — מעות חטים און פאַר דעם סדר זאָגט ער; כל דכפין ייתי וייכול.

אין דעם פולן זין פון זמן חירותנו שיק איך מיין ברכה צו געניסען חירות אמתית, חירות פון דאגות בגשם און פון דאגות ברוח, פון יעדע זאַך וואָס שטערט צו עבודת השם בשמחה ובטוב לבב,

און ממשיך זיין די שמחה און חירות על כל השנה כולה,

בברכת חג הפסח כשר ושמח

ב"ה, י"ב ניסן תש"י

. באַ יעדער גילעגנהייט, ובפרט שבת און יום טוב ווען יעדערער איז רוחניות'דיקער ווי אַ גאַנצע וואָך, פאַראייניגן זיך מיר אַלע די וועלכע האָבן געהאַט דעם זכות צו זיין זיינע תלמידים אָדער מקושרים מיט הארות ובחי' העצמיות פון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ווי מרומז אין אגרת הקודש פון אַלטן רבי'ן סי' כז וביאורו.

250כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ וועלכער האָט מקדיש גיווען זיין לעבן לטובת הכלל והפרט ולטובת המקושרים אליו בפרטי פרטיות, איז זיכער ממשיך אויך יעצט זיינע השפעות, אָבער די השפעות זיינען יעצט אַנדערש במדה ידועה, ווי פריער, וואָרום יעצט איז דאָך די נשמה פריי פון די הגבלות און צמצומים פון גוף און האָט אַן עלי' בעילוי אחר עילוי (וואָס דאָס איז די באדייטונג פון דעם וואָרט „הסתלקות"). במילא זיינען די השפעות — סיי די גשמיות'דיקע און סיי די רוחניות'דיקע — אויך אין אַ העכערן און אין אַ געהויבענערן אופן.

בדרך ממילא פאָדערט זיך דאָ אַרויס אַז אויך דער מקבל מוז זיך צופּאַסן צו די העכערע השפעות דורך אויפהויבן זיך.

כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ האָט אונז זיין גאַנץ לעבן גילערנט ווי צו שטייגן,

און ניט נאָר במחשבה, נאָר אויך בפועל, און אויך יעצט זיינען שפתיו דובבות גם בעולם הזה דורך זיינע צאָלרייכע תורות, מאמרים, שיחות, מכתבים! און דורך ממלא זיין זיין חפץ ורצון בפועל, שאַפן מיר די כלים צו מקבל זיין די הויכע השפעות וואָס ער וויל אונז משפיע זיין.

די צייט פון יציאת מצרים, מצרים וגבולים, וואָס יעדערער פון אונז מוז אַרויס פון די הגבלות אפילו פון זיין מצרים דקדושה, וכל שכן פון די הגבלות פון זיין שכל אנושי ונפש הבהמית, איז באַזונדער מסוגל צו שטייגן ברוחניות (מ'דאַרף נאָר זיך אויסהיטן פון דעם קלוגינקענ'ס אָפּנאַרעריי). — ובמילא זיינען זיי אויך מסוגל צו מקבל זיין די השפעות עליונות בגשמיות וברוחניות.

בברכת חג כשר ושמח

ב"ה, כ"א אייר, ה'תשט"ז, ברוקלין, נ. י.

. די צייט צווישן פסח — דער יום־טוב פון אונזער אויסלייזונג פון מצרים, און שבועות — דער יום־טוב פון אונזער באַקומען די תורה, איז ספּעציעל צוגעפּאַסט פאַר יעדער טעטיקייט וואָס באַצוועקט צו פאַרשטאַרקן דאָס לערנען תורה און טאָן און מקיים זיין מצוות, וואָרום דאָס איז דאָך די צייט פון צוגרייטן זיך אויפצונעמען די תורה. באַזונדערס איז די צייט מסוגל פאַר פרויען אַרבעט אין דער ריכטונג, נעמענדיק אין אַכט וואָס אונזערע חכמים, זכרונם לברכה, דערציילן וועגן די באַזונדערע פאַרדינסטן פון די אידישע פרויען אין צוזאַמענהאַנג מיט די דערמאָנטע צוויי געשעענישן; באַ יציאת מצרים — אַז אין זכות פון די פרויען צדקניות זיינען אונזערע עלטערן אויסגעלייזט געוואָרן פון מצרים; באַ מת־תורה — אַז דער אויבערשטער האָט251געהייסן משה רבינו ריידן צוערשט מיט די פרויען און דערנאָך מיט די מענער, וואָס דורכדעם וועט דאָס אָננעמען פון דער תורה פאַרשטאַרקט און פאַראייביקט ווערן.

און יעדעס יאָר אין דער צייט באַנייט זיך די ג־טלעכע ברכה און השפּעה ווי זי איז צוערשט אַנטפּלעקט געוואָרן. מען דאַרף אָבער צוגרייטן און שאַפן די פּאַסענדע מיטלען און כלים כדי אויפצונעמען און אויסנוצן די ברכה — אין דער צייט און אויף אַ לאַנגע צייט נאָכדעם . . .

ב"ה, יום ו', ד' לחדש ניסן תשג"ה

. . . אין דעם חדש ניסן דעם חדש פון גאולה דאַרפן מיר אַלע, מעהר ווי אַלעמאָל, געדיינקען דאָס וואָס די חכמים דערציילן אונז וועגן דער גאולה;

אין זכות פון די פרויען צדקניות זיינען די אידן אויסגעלייזט געוואָרען פון מצרים, זיי זיינען געווען די, וואָס האָבען אויפגעשטעלט דעם דור פון הונדערטער טויזענטער אידישע קינדער, קינדער וועלכע נאָך קליינערהייט האָבען זיי „געזעהן" דעם אויבערשטען און דערקענט די נסים מיט וועלכע ער האַלט אויף און שטארקט זיין פאָלק, און צו קריעת ים סוף, ווען די מצריים, די פיינט פון די אידן זיינען אַלע דערטרונקען געוואָרען און די אידן זיינען געבליבען גאַנץ און אַוועק, אונטער דער אָנפירערשאַפט פון משה רבינו, אויפ'ן וועג קיין ארץ ישראל, זיינען אָט די קינדער געווען די ערשטע צו אויסשרייען; זה א־לי ואנוהו אלקי אבי וארוממנהו, און דאָס איז געווען די ערשטע שירה וואָס דער גאַנצער אידישער פאָלק האָט צוזאַמען געזונגען. באַ דער גאולה שלימה במהרה בימינו וועט ווידער — ווי דער מדרש דערציילט — דער אידישער פאָלק זינגען, אַ שיר חדש, לאָמיר זשע צוגרייטן אַלע אידישע קינדער זיי זאָלען מיט שטאָלץ קענען אויסרופען;

זה א־לי — דאָס איז מיין ג־ט — ואנוהו — דורך אונזער גוטער אויפפירונג אין צייט פון גלות, וועט ער איצט אויפשטעלען זיין וואָהנונג דעם בית המקדש . . .

בברכת

לאלתר לתשובה

לאלתר לגאולה

ב"ה, ו' ניסן ה'תשי"א, ברוקלין.

. . . אין דער איצטיגער צייט צווישען פּורים און פּסח דאַרפען זיך אידישע פרויען באַזונדערס אַריינטראַכטען אין דער וויכטיקייט פון די ימים טובים און וואָס זיי לערנען. סיי פּורים סיי פּסח זיינען ימים טובים פון252גאולה, מיט דער אונטערשייד וואָס די הצלה פון פּורים איז געווען ווען אידען זיינען געווען אין גלות און אויך דערנאָך זיינען זיי געבליבען אין גלות אַ געוויסע צייט, בשעת די גאולה פון פּסח איז געווען מעבדות לחירות, פון פאַרשקלאַפונג צו פולשטענדיקער פרייהייט. אָבער אין ביידע פאַלן — און דאָס וויל איך דאָ אונטערשטרייכען — איז די גאולה געקומען צוליב דער באַטייליגונג פון אידישע פרויען; פורים — אסתר, און פסח זאָגען אונזערע חכמים זכרונם לברכה, אַז אין זכות פון די פרומע אידישע פרויען איז געקומען די גאולה, ווייל זיי האָבען געשטאַרקט דעם גייסט און אויפגעהאַלטען דעם מוט פון זייערע מענער, און האָבען דערצויגען אַ יונגען איבערגעגעבענעם אידישען דור, ניט קוקענדיק אויף אַלע שוועריקייטען און שטערונגען פון גלות.

אידישע פרויען דאַרפען זען מיט אַלע כחות אָנצוהאַלטען די גאָלדענע קייט וואָס זייערע מאַמעס און באָבעס האָבען געשמידט אין אַלע דורות, כדי מיט זייערע באַטייליקונג צו פאַרשנעלערען די גאולה שלימה על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו.

בברכת חג כשר ושמח

ב"ה, ספירה טעג, ה'תשל"א. ברוקלין, נ. י.

. . . זיכער איז איבעריג צו אונטערשטרייכן די נויטווענדיקייט צו פאַרשטאַרקן די ענינים פון תורה און מצות אין טאָג־טעגליכן לעבן. אין צוגאָב צום עיקר, וואָס אַ איד דאַרף דאָך לעבן לויט דעם רצון פון דעם אויבערשטן, איז דאָס אויך דער וועג צו באַקומען אַ הוספה אין דעם אויבערשטנ'ס ברכות אין אַלץ וואָס מ'נויטיקט זיך. און אין די ענינים פון תורה און מצות און אידישקייט בכלל, ווי גוט דער מצב איז, איז דאָך אַלעמאָל דאָ אָרט צו פאַרבעסערן און פאַרשטאַרקן.

אין די איצטיקע טעג וועלכע פאַרבינדן דעם יום־טוב פּסח, דער יום־טוב פון באַפרייאונג פון גלות מצרים, מיט דעם יום־טוב פון שבועות, דעם יום־טוב פון מת־תורה, וואָס אין ביידע גרעסטע היסטאָרישע פּאַסירונגען פאַר דעם כלל ישראל האָבן די אידישע פרויען און טעכטער געהאַט גאָר אַ גרויסן חלק, דאַרף די אידישע פרוי און טאָכטער זיך ספּעציעל אַריינטראַכטן אין דער העכסטער וויכטיגער ראָלע וואָס די השגחה העליונה האָט זי צוגעטיילט אין פאַרזיכערן דעם המשך פון אידישן פאָלק . . .

בברכה להצלחה ולבשורות טובות253ב"ה, אסרו חג הפסח, ה'תשכ"א

. . . קומענדיק ערשט פון די טעג פון פסח, וועלכער אונטערשטרייכט און לייגט דעם טראָפּ אויף דער ערציאונג פון אידישע קינדער און וואָס, גלייך באַם אָנהויב יום טוב, ווערט פּראָקלאַמירט, אַז כנגד ארבעה בנים דברה תורה — תורה רעדט און גיט זיך אָפּ מיט יעדער אידיש קינד, פון דעם בן חכם ביז דעם שאינו יודע לשאול, און

געפינענדיק זיך אין די טעג פון ספירה, וועלכע דריקן אויס די בענקשאַפט און תשוקה פון יעדער אידן צו קבלת התורה והמצוות,

זאָל השם יתברך געבן, אַז די השפּעה פון די אויבענדערמאָנטע טעג זאָל אַריינברענגען אַ פאַרשטאַרקטען אינטערעס און אַ נייע אויפלעבונג באַ אַלע אַנטיילנעמער, שטיצער און פריינט . . . אויף דורכצופירן אין לעבן די דערמאָנטע אָנווייזונגען און מיט פאַרגרעסערטע כחות און אויסגעברייטערטער טעטיקייט . . .

254והנה פשוט הדבר אשר כדי להחיות אחרים צ"ל בעצמו חי. וכאן מוצא היצר מקום לפיתוייו בטענה מי אתה ומה כחך להחיות נפשות. והלואי שתפקיע את עצמך.

ומבאר בזה כ"ק מו"ה אדמו"ר הכ"מ בשיחתו (אות מ"ג); הגם עס איז אמת — אָבער עס איז שלא במקומו . . . וואָס קען אַ סאָלדאַט — ער קען נאָר שיסן און גייט מיט מסירת נפש . . . מיט שמחה און דאָס מאַכט אים פאַר אַ מנצח.

אין איש החיל עושה את הקנה רובה וגם אין זה ביכלתו. אינו משיג בשכלו איך יורה הקנה רובה בפרט וטכסיסי המלחמה בכלל, אבל מוסר הוא את נפשו ורצונו למפקד המלחמה ועושה את זה בשמחה ואז הוא דוקא המנצח.

ובמוחש רואין שהיסוד לכל זה היא האמונה שמאמין בראש כל מפקדי המלחמה הוא המלך והנשיא, במלחמה הרוחנית היינו הנשיא מנהיג הדור. ובדורנו בפרט — הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, שהורה והעמיד את כל אחד ואחת מאתנו במקום מיוחד בשדה המלחמה נגד צד הלעומת זה.

והנה האמונה צריכה גם היא התחזקות בכלל מזמן לזמן, והתעוררות מיוחדת שלא תשאר בבחי' מקיף כי אם תמשול בכל הכחות ובמחשבה דיבור ומעשה בפועל בחיים היום יומיים.

וזה בא בדרך אתדל"ע בחהמ"צ בכלל, וע"י אכילת מצה, הנקראת מיכלא דמהימנותא (ראה שיחה אות ב) בפרט. כמבואר בכ"מ בדא"ח בארוכה. ומהם בהמשך וככה תרל"ז ס"פ סמ"ך שכתב, שבמצה הגשמיית שורה בחי' מהות האלקות ומזה ניזון וחי גם החיות הגשמי. ולכן חיי האדם אפילו הגשמיים מרומם אז ברום המעלות, ומוסיף חידוש אשר כל זה הוא לא רק בליל א' דפסח, אלא כל ימי חה"פ.

והוי' יחננו באמונה השלימה, ויקויים היעוד כימי צאתך מארמ"צ, שבזכות האמונה נגאלו אבותינו ממצרים, אראנו נפלאות בעגלא דידן.

בברכת חג הפּסח כשר ושמח

ב"ה. א' ניסן תשט"ו

. . . תרומתו נדבת לבו, כיון שבאה בהימים שלפני הפסח הרי נמסרה לענינא דיומא — קמחא דפסחא מעות חטים.

והנה ידוע פתגם הבעש"ט, ששמענוהו כ"פ מכ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר מכל דבר יש ללמוד הוראה בעבודת האדם לקונו שזהו תכלית בריאתו, וכמרז"ל סוף קדושין, אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני.

255וכש"כ וק"ו שיש ללמוד את זה מעניני תורה ומצות. ובנדון דידן הרי מנהג ישראל תורה היא, והובא גם בראשונים שלפני הפסח גובין קמחא דפסחא, — היינו עזר לעניים. וזהו ג"כ הקדמה להסדר וכנוסח ההגדה שמתחיל בענין כל דכפין ייתי ויכול. והוראה והדגשה מיוחדת בזה, אשר כל ישראל ערבים זה בזה הן בענינים גשמים והן בענינים רוחנים, ואי אפשר להאדם להיות בן חורין ולנהוג דרך חירות בימי הפסח, כדרישת התורה שקוראה לזמן זה זמן חירותנו ובפרט בעת עריכת הסדר, כי אם כאשר עושה כל מה שביכולתו שגם חבירו הישראלי יהי' בן חורין, פטור וחירות מן הדאגות. ואדרבה צריך להקדים בהנוגע לחבירו קודם שמתחיל בעריכת החירות שלו. ולכן הקדמה לחגיגת זמן חירותנו — הוא הענין דמעות חטים והקדמה פרטית לעריכת הסדר — ההודעה דכל דכפין ייתי ויכול.

ומזה נלמוד ג"כ בהנוגע להנשמה והגוף, אשר אי אפשר שתהי' הנשמה בת חורין, עבד לד' ולא עבדי פרעה, אלא כשהיא משחררת את הגוף גם כן, והגוף ג"כ עבד ד' ולא עבד פרעה, אשר זוהי הוראת הבעש"ט בתורתו הידועה — כי תראה חמור — כאשר תסתכל בעיון טוב בהחומר שלך שהוא הגוף, תראה — שונאך — שהוא שונא את הנשמה המתגעגעת לאלקות ורוחניות, ועוד תראה שהוא — רובץ תחת משאו — שנתן הקב"ה להגוף, שיזדכך ע"י תומ"צ, והגוף מתעצל בקיומם, ואולי יעלה בלבבך — וחדלת מעזוב לו — שיוכל לקיים שליחותו, כי אם תתחיל בסיגופים לשבור את החומריות, הנה לא בזו הדרך ישכון אור התורה, כי אם — עזוב תעזוב עמו — לברר את הגוף ולזככו ולא לשברו בסיגופים . . .

בברכה לחג פסח כשר ושמח

ב"ה, י"ג ניסן תשי"א

. . . איצט שטייענדיק באַ די טעג פון פּסח, איז זיכער אייך באַקאַנט וואָס רז"ל דערציילן אונז אַז אַרויסגייענדיק פון מצרים האָבן געדאַרפט זיין אַלע ששים רבוא בישראל, און אויב עס וואָלט געפעלט אפילו איינער, דאַן וואָלט עס ח"ו געשטערט אַלע איבעריקע. אַ הוראה פאַר אונז אין די ווערטער איז, און בפרט אין די טעג פון פּסח, אַז מיר דאַרפן אַלע געדיינקען און לייגן די גרעסטע כוחות צו מקרב צו זיין לתורה ויהדות יעדן איינעם בישראל, מאַן, פרוי, יונג און אַלט, וואָס דאָס איז נוגע ניט נאָר דעם וועלכן מ'איז מקרב, נאָר אויך אונז אַלעמען.

דאָס איז אויך איינער פון די רמזים באַ דער התחלה פון פּסח, וואָס איידער מיר גייען אָנהויבען פּראַווען די סדרים, זיינען מיר מכריז ומודיע אַז כל דכפין ייתי וייכול כל דצריך ייתי ויפסח, וואָס ווערט געמיינט סיי כפשוטו הילף בגשמיות, סיי הילף ברוחניות, השתא עבדין לשנה הבאה בני חורין . . .

בברכת חג כשר ושמח