Addenda - sichos and letters 12

297שמיני

ב"ה, ערב פסח, תש"ד.

. . . ות"ח צריך שיהי' בו שמינית שבשמינית. ומבואר בדא"ח (דרושי פורים) שעי"ז פועל שאין יניקה לרשעים.

ומדי דברי בזה אזכיר מה שצע"ק לי ולדכוותי' שבדרושים הנ"ל מפרש אליבי' דמ"ד שצ"ל שמינית שבח', והרי הלכה כמ"ד (סוטה ה, א) דלא מינה ולא מקצתי' וכמ"ש הרמב"ם בהל' דעות פ"ב ה"ג וכ"פ רבינו הזקן בשו"ע או"ח סקנ"ה וסקנ"ו ס"ג —

ואסיים במה דסיים כת"ר בענין הגאולה דשמעתי אומרים פתגם שגור בפי חסידי פולין; שמיני שמונה שמנה (פי' שהשנה שקורין ח"פ פ' שמיני — וכמו שנה זו — תהי שמנה), ואולי אפ"ל דיש לזה יסוד ע"פ המבואר בדא"ח במעלת מספר ח' דכנור דלע"ל יהי' בן ח' נימין וכמ"ש בלקו"ת ד"ה למנצח על השמינית. וח"פ ויהי ביום השמיני הוא בדוגמת מ"ש בדא"ח בענין המשכת הבינה בכל הגבולין (ד"ה להבין כו' יו"ט שר"ה ס"ה) ב' בחי' דשער הנו"ן (ד"ה מעט תוס' ביאור על ענין וספרתם) ובכללות הוא מה שבבינה גופא הוא ג"ר — ולא ז"ת — שכללותם הוא ספי' הבינה וכידוע בענין ותבואי בעדי עדים וקה"ק (ד"ה אלה פקודי). ותחילה צריך להביא ראי' מן התורה שכן צ"ל — עדמ"ש לענין פסוקי דמלכיות כו' (ד"ה להבין הנ"ל ובהמשך רס"ו) וזהו שכשקוראין ח"פ שמיני אזי השנה שמנה וכמו שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א בשם הה"מ נ"ע דפי' ביום השמיני עצרת; שמיני וגם שמן ושמן דמעלת שמע"צ הוא פר אחד כו' ואין לזרים אתך דזה יהי' בבוא הגאולה שלמה ב"ב ע"י משיח צדקנו.

בברכת חג הפסח כשר ושמח,

לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה,

ב"ה, ערב ש"ק פרשת ויהי ביום השמיני,

וש"ק מברכים חדש זיו,

ה'תשכ"ד. ברוקלין, נ. י.

. . . וע"פ מאמר רז"ל בספרא בראשית פרשת שבוע זה; ויאמר משה — אמר להם משה לישראל . . כשם שהוא (הקב"ה) יחידי בעולמו כך תהא עבודתכם מיוחדת לפניו . . עשיתם כן וירא אליכם כבוד ה'.

298וידוע פירוש הבעש"ט בזה; זה הכלל גדול שיהי' לאדם תמיד רק מחשבה אחת בעבודת הבורא ית' . . ויחשוב שכל דבר שיש בעולם הכל מלא מהבורא ית' . . וידבק עצמו בכבודו ית' מאהבה גמורה . . ותמיד יהי' מחשבתו דבוקה . . וזהו פירוש הפסוק ברמז, ומן המקדש לא יצא, וכשצריך לדבר מעניני עולם הזה יהי' . . כמו האדם שהולך מביתו לחוץ ודעתו לחזור תיכף. ובעת ההליכה חושב מתי יחזור לביתו . . ביתו העיקרי הבורא ית'.

יהי רצון שיקיים כאו"א את כל האמור לעיל מתוך שמחה אמיתית, כמו שהי' ביום השמיני אז,

וירא כל העם וירונו, מילוי ההבטחה הנ"ל, עשיתם כן וירא אליכם כבוד ה'.

בברכה

299ומכאן הוראה לכאו"א — שבאם רוצה שתשרה! השכינה בו ובמעשה ידיו, צריך הוא לקיים הוראת חכמינו ז"ל (במס' אבות, בפרק דשבת זו) „הוי מתלמידיו של אהרן כו' אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", כי עי"ז עושה הוא טובה לא רק לה"בריות" שמקרבן לתורה אלא גם לו לעצמו, שעי"ז יזכה להשראת השכינה.

(משיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, תשל"ב)300מיט דער נשמה, איז די כשרות און איידעלקייט פון מאכלים, ווירקט אויף דעם חאַראַקטער און מדות טובות, פון דעם וועלכער באַנוצט זיך מיט דעם מאכל. און דעריבער איז יעדער צוגאָב אין דעם הידור, איידלקייט און ריינקייט פון דעם מאכל, דאַרף אויך באַטראַכט ווערן, ווי אַ צוגעבונג אין דער אויסשטאַלטונג און פיינקייט און איידעלקייט פון חאַראַקטער און מדות. און אויב דאָס איז אַזוי באַ ערוואַקסענע מענשן איז דאָס אין אַ נאָך פיל גרעסערע מאָס באַ קינדער, וואָס זייער חאַראַקטער האַלט זיך אין פאָרמירונג. און דעריבער איז גאָר וויכטיג, אין וואָס פאַר אַ ריכטונג מען פירט זיי אין דעם.

לויט דאָס אויבען געזאָגטע, איז פאַרשטענדליך מיין מיינונג, אַז וויבאַלד עס האַנדעלט זיך ניט, ח"ו, אין אַ ענין וואו דער גאַנצער געזונט איז אָפּהיינגיג אין דעם, און ס'איז מער ניט — ווי צוגעבען אין טעם און שטאַרקונג, דאַרפמען ניט פאַרקלענערען דעם הידור פון די מאכלים. און זיכער קען מען געפינען אַנדערע עצות און וועגען ווי צו שטאַרקען דעם אַפּעטיט, און צו מאַכען די קינדער געזינטער, ניט אויפן חשבון פון כשרות והידור . . .

0

א י י ר