Made by a machine and not yet checked by a person - the segments nobody has checked are marked.
212שבת הגדול
הטעם מה ששבת שלפני הפסח נקרא בשם „שבת הגדול" הוא, כמו שמבאר כ"ק אדה"ז בשלחנוא „לפי שנעשה בו נס גדול", הנס ד"למכה מצרים בבכוריהם", כמבואר שם בארוכה.
וצריך להבין, הרי הנס ד"למכה מצרים בבכוריהם" הוא ענין שבין מצרים לבכוריהם, ואי"ז נוגע, לכאורה, לישראל. ולמה „קבעו נס זה לזכרון (לישראל ולכל) לדורות"?
ואין לומר, שהשייכות של נס זה לישראל הוא כי ע"פ טבע היו צריכים לעשות מלחמה עם ישראל (ובמילא, מה שבפועל הי' ההיפך מזה, שלא רק שלא עשו מלחמה עם ישראל אלא אדרבה עשו מלחמה עם המצריים, הוא ענין הנוגע לישראל) — כי בהפסוק „למכה מצרים בבכוריהם", וכן בכל דברי אדה"ז שם, לא נזכר ענין זה כלל (גם לא ברמז).
ויובן זה בהקדים מ"ש במכתב הכלליב אשר כל יהודי צריך להשתדל, לא רק להגיע לשלימות שלו וככל האפשרי, אלא גם — להביא את כל העולם לשלימותו. וכפסק הרמב"םג; „צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח".
ומזה מובן, שגם כשהיו ישראל בגלות מצרים, שאז לא הי' שייך שישראל עצמם יכופו את המצריים לקיים המצות שנצטוו ובכללם הציווי המיוחד והעיקרי דאז „שלח את עמי גו'" — בכל זה, נצטוו ישראל להשתדל בזה כפי האפשרי. ובמילא, הנס ד"למכה מצרים בבכוריהם", מה ש"הלכו בכוריהם אצל אבותיהם ואל פרעה לבקש מהם שישלחו את ישראל ולא רצו ועשו הבכורות עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם", הו"ע הנוגע לישראל, שהרי הם מצווים לכוף את ב"נ לקיים המצות שנצטוו, ולהרוג „עכו"ם שלא קבל מצות שנצטוו ב"נ"ד.
וזהו גם מהטעמים מה שנצטוו ישראל לקחת את השה (ע"מ לשחטה) באופן גלוי לעין כלה — כי זה הביא ל"נתקבצו בכורי מצרים אצל ישראל כו'213הלכו בכוריהם אצל אבותיהם ואל פרעה כו'" — וענין זה נוגע לישראל, כנ"ל.
ההוראה מהנ"ל בכל דור ודור (שלכן „קבעו נס זה לזכרון לדורות") היא:
על כל אחדו ואחת מישראל לדעת, אשר מכיון שכל העולם לא נברא אלא בשבילוז — הרי פשוט שהנהגת כל העולם תלוי' בו. וכאשר יתנהג בדרך התורה והמצוה באופן גלוי ו"ביד רמה" — ישפיע עי"ז גם על כל העולם. וכפירוש הראב"ע עה"פח כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עוז.
(משיחת ש"פ צו, שה"ג, תשל"ב)
Suggest a fixSent for reviewReport a problemNo account neededEmbed on another site