Addenda - sichos and letters 23

365ודרך אגב; בענין זה נמצא עוד חדוש בכתבי האריז"ל (שער הגלגולים הקדמה לו) — שאבטליון הי' אחיו של שמעי' . . .

(ממכתב כ"ו מ"ח תש"י)

אבות פ"ג

. . . א) אם אפ"ל דהידיעה דלמעלה היא ידיעה כללית, היינו עדמ"ש ברמב"ם הל' תשובה ספ"ו דגזירה ועבדום וענו אותם לא היתה על מצרים פרטיים, כ"א על כללות העם, וביד כאו"א מהמצרים הי' להשתמט מעבודה בבנ"י (וידוע השגת הראב"ד ע"ז)?

מענה: אאפ"ל כן, כי הוא היפך הכתובים מאמרז"ל וכו'. וראה ויק"ר פכ"ו ז; הראהו הקב"ה למשה כו' דור דור וגזלניו דור דור ונביאיו, והראהו שאול וכו' הכהנים שהרג, וכלל כללו בברכת אתה זוכר; הכל גלוי וידוע לפניך כו' צופה ומביט עד סוף כל הדורות.

ב) אם אפ"ל שהידיעה היא בכל חוץ מעניני יר"ש שאינם ביד"ש?

מענה: עפ"י הנ"ל באות א' מובן שגם בעניני תומ"צ יש ידיעה פרטית.

ג) אם אפ"ל שענין הבחירה חפשית של האדם אינה אלא דמיון, אבל באמת מוכרח הוא במעשיו?

מענה: ח"ו לומר כן, כי ענין הבחירה חפשית „עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצוה . . (ולולא זאת) מה מקום הי' לכל התורה כולה ובאי זה דין ואיזה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק השופט כל הארץ לא יעשה משפט" (רמב"ם הל' תשובה פ"ה ה"ג־ד, ועייג"כ בשמונה פרקים פ"ח). ובעומק יותר ועפמשנ"ת בדא"ח — אמיתית ענין הבחירה היינו שמצד סכום כל הענינים הן ולאו שקולים אצלו. לדוגמא: אדם גוע ברעב שיש לפניו כבשן אש בוער ושולחן ערוך מעדני מלכים יכול או להשקיט רעבונו או להשליך עצמו בכבשן האש, אבל אין זה ענין בחירה אמיתית שמגיע ע"ז שכר ועונש. וכדוגמא שני' בהמה יש ביכולתה או להשליך עצמה בנהר ולטבוע או לרעות בשדה טוב ובכ"ז אין כאן מקום לבחירה ושכר ועונש, כי טבעה מכריחה.

וכן הוא בכל הבריאה שאין ביכולתם לשנות את תפקידם כלל (ראה תניא פכ"ד ורפל"ט), יוצא מכלל זה הוא רק מין האדם, שבזה ניתן הרשות366והיכולת למרות רצון בוראם, וכמשנ"ת בתניא פכ"ט, ופנימיות הטעם בזה הוא, מפני ששרש האדם הוא מבחי' גבוה מאד שאין מעכב על ידו, וכמ"ש בלקו"ת פ' אמור ביאור לד"ה והניף פ"ג. — ויל"ע אם ישנה לבחירה אמיתית בנכרים, ועיין בד"ה כבוד מלכותך תר"ס. ואכ"מ.

ד) לכאורה ענין הידיעה ובחירה סותרים זא"ז, וכמו שהקשה ברמב"ם שם ובכמה ספרים?

מענה: ובהקדמה; ישנם ענינים סותרים זא"ז, וא"א אלא שאחד מהם יהי' בטל לגמרי, או שלא יחולו שניהם בנושא אחד בבת אחת. וכמו בנדו"ד ענין הבחירה וענין הגזירה, שהם סותרים זא"ז. ולכן אחד מהם (גזירה) בטל לגמרי — וכמוש"כ ברמב"ם הנ"ל ובכ"מ, שאין מעשי האדם בגזירה מלמעלה. — או שאינו חל בנושא ההוא שחל ענין הבחירה — וכנ"ל דגזירת ועבדום חלה על כללות האומה וענין הבחירה על אישים פרטים.

וישנם ענינים שאף שהם בעצמם אין סותרים זא"ז, אבל יש להביא ראי' מאחד מהם שהשני אינו אמיתי. ואז אפ"ל אחת מג' אלו; א) כנ"ל שאחד מהם בטל לגמרי. ב) כנ"ל, שאינם חלים בב"א בנושא אחד. ג) שאף ששניהם אמיתים בב"א ובנושא אחד, ובכ"ז ל"ק, כי הראי' אינה צודקת.

ובנדו"ד — ענין הידיעה אינו סתירה לענין הבחירה. פירוש ; ידיעתי ברור שאם אזרוק מחר אבן יפול סו"ס לארץ אין ידיעה זו עצמה סתירה לדיעה שתאמר שהאבן יש לו בחירה אם ליפול לארץ או להשאר באויר, שהרי גם לפי דיעה זו אפשר שיבחר האבן ליפול לארץ, אלא שידיעתו אינה אלא ראי' שאין בחירה לאבן. ואופן הראי' הוא, אשר כיון שידיעתי היא ברורה בלי שום ספק, ואת"ל שיש לאבן בחירה איך אפשר לי לדעת מקודם במה יבחר האבן, היוצא מזה אשר את"ל, שאף שאינו מובן בכ"ז יש בידי לדעת מקודם במה יבחר האבן, הרי אין כאן ראי' כלל.

או ע"י דוגמא שני'; ראובן יודע עתידות, שיגיד בנוגע לשמעון הנמצא בקצוי תבל (היינו שא"א שישפיע עליו בשו"א), מעשיו ופעולותיו שבעתיד, אין אמירתו משפעת על בחירתו של שמעון, אלא שראובן יודע ששמעון יבחור בבחירתו החפשית אופן זה. היינו שבחירתו של שמעון משנית את ידיעתו של ראובן ולא להיפך. הבחירה היא הסיבה והידיעה המסובב, והוא ממש כמו הידיעה הבאה אחר הבחירה שפשיטא דאין סותרים זא"ז, מפני שהבחירה היתה חפשית כי לא הושפעה מהידיעה, ואדרבה הידיעה תלוי' בתוצאות הבחירה, וזהו אופן כבי', ידיעת הקב"ה, וכמרז"ל (יהושלמי ר"ה פ"א ה"ג, שם סוף יומא): הקב"ה רואה את הנולד. ואם תאמר כיון שהבחירה היא חפשית לגמרי, א"כ איך אפשר לדעת מקודם במה יבחר — ע"ז תירץ הרמב"ם (שם) שאין ידיעת הקב"ה כידיעתינו ואין בנו כח לידע איך ידע הקב"ה.

367בענין ידיעה ובחירה ראה תו"א סוף פ' וירא, לקו"ת בהר ביאור שבתותי פ"ג, במדבר סוף ביאור בשעה שהקדימו, שערי תשובה לאדמוהאמ"צ שער הבחירה. ועוד. ועוד בזה בפיה"מ אבות (ג, טו) הכל צפוי והרשות נתונה. דעות חוקרי ישראל — נקבצו באור שמח על הרמב"ם הל' תשובה שם.

(ממכתב כ"ב טבת תש"ט)

. . . מה שמקשה בענין ידיעה ובחירה, דכיון דסו"ס יודע הקב"ה היום מה שאני אעשה מחר הרי איני יכול למחר לעשות באופן אחר, מפני שאז תהי' הידיעה היפך האמת.

ההסברה בזה פשוטה: ענין הבחירה, היינו ענין היכולת בידי לעשות כפי שאבחור בלי כל הכרח, וגם בנדו"ד כן הוא, למחר היכולת בידי לעשות כפי שאבחור בלי כל הכרח, ויש בידי היכולת לבחור היפך הידוע למעלה. כי אין הידיעה דלמעלה מכרחת ושייכת כלל וכלל לבחירתי. ומה שהנני עושה דוקא באופן כך, הוא אך ורק מפני שבזה הנני בוחר בלי כל הכרח. ומלבד הדוגמא שבמכתבי הקודם (מאדם היודע עתידות, ומגיד מראש מה שפלוני יעשה למחר, שאין משפיע ומכריח את פלוני כלל), יש להביא דוגמא גם מסוג דהיפך ענין הבחירה, היינו מסוג ההכרח, והיא:

פלוני אומר שיודע אשר מחר כשתזרוק אבן יפול האבן סו"ס לארץ.

והנה כשיפול האבן לארץ, הרי איש לא יאמר שהאבן נפל למטה מפני אמירתו וידיעתו של פלוני, ואדרבה, הדבר הוא להיפך; מפני שהאבן נופל למטה — ע"פ חוק שהטביע בו הקב"ה — לכן יודע פלוני שיפול האבן למטה. ואם הי' חוק בטבע שיעלה האבן — הי' גם פלוני אומר שיעלה האבן. וממש כן הוא בנדו"ד, שמפני שמחר אבחר בלי כל הכרח בעשי' באופן זה, לכן באה הידיעה למעלה ג"כ באופן זה. ואם הייתי בוחר מחר בלי כל הכרח באופן הפכי, היתה גם הידיעה דלמעלה באופן הפכי.

— החילוק בין הדוגמא והידיעה דלמעלה הוא בזה:

א) שמובן הדבר איך יודע פלוני ע"ד נפילת האבן — (כי ידיעתו באה ע"י שיודע חוקי הטבע) — אבל אינו מובן איך אפשר לדעת מראש מה אבחור למחר. וע"ז בא התירוץ, שאין ידיעת הקב"ה מובנת, כי הוא וידיעתו חד הוא, וכמשנ"ת ברמב"ם.

ב) עוד קושיא: איך אפשר שידיעת הבורא המהוה והמקיים את כל הנבראים בכל רגע, לא תשפיע עליהם כלל, והלא מחשבתו של הקב"ה בוראת368עולמות, ולמעלה אין כח חסר פועל, וע"ז בא התירוץ שידיעה זו היא בדרך מקיף כו' — וכמשנ"ת בדא"ח.

ועייג"כ נוסף על מה שציינתי במכתבי הקודם; בתיקוני זוהר חדש בסופו. פרדס שער עצמות וכלים פ"ט. הקדמת של"ה חלק בית הבחירה. תורת חיים ס"פ וירא. הגהת הצ"צ במצות דין עבד עברי, שמסיים שם: ודו"ק היטב בכ"ז כי הוא סלת נקי' . . .

(ממכתב י' שבט תש"ט)

. . . לשאלותיו . . . ואין הזמ"ג כלל להאריך:

1) נדבר כ"פ שהדוגמא הכי פשוטה בהבנת „ידיעה ובחירה" — אדם יודע עתידות אינו בסתירה כלל (יותר נכון — אי"ז שייך כלל) להבחירה (החפשית) של הידוע. בסגנון אחר: סתירה לבחירה — הכרח, ולא ידיעה.

2) מזה מובן שאין זה כלל ענין ההשגחה (או הידיעה) ש(היא) בשעת מעשה.

3) איך שכל פרט ואפילו שבדומם — נוגע לכוונה הכללית — יש להסביר גם ע"פ המובן בפשטות — שאיזה שינוי שיהי' באיזה מקום שיהי' — תוצאותיו ניכרות בכל העולם סולו — כיון שכולו מציאות מאוחדת היא.

4) לשיטת המו"נ וכל חוקרי ישראל דאין השגח"פ כ"א באדם כו' — יש לתרץ דל"ק הנ"ל דכל המאורעות שבדצ"ח משפיעים גם על האדם ובכ"ז אין הפרטים מושגחים — כי על האדם משפיע הסה"כ של כמה מאורעות, ולדידהו — אין נפק"מ למע' מאיזה חלקים ואיך יתקבץ הסה"כ. וק"ל. דוגמא מוחשית; יסודי חשבונות חברות הביטוח. וק"ל.

(ממכתב ט"ז אדר תשכ"ו)

אבות פ"ה

ב"ה. יום ו' כ' כסלו תש"ד

במענה על הזמנתו לחתונתו בשטומו"צ, הנני להביע ברכתי ברכת מזל טוב מזל טוב, ויבנו בית בישראל על יסודי התורה והמצוה.