לקוטי שיחות
הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה ח
412לעבן און טעטיקייטן אין וועלכע ער גלייכט זיך אויס מיט אַ חי, צומח און אפילו דומם, ווערן פון אים אויסגעלייטערט, אויסגעאיידלט און דערהויבן ביז זיי ווערן אויך דורכגעדרונגען מיט דער הויכקייט פון מדבר, אַזוי אַז דער גאַנצער אדם, דער גוף און נשמה, זאָל דורכפירן דעם רוף: „בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו!", דאָס קען מען נאָר דערגרייכן דורך פירן אַ לעבן לויט די אָנווייזונגען פון בורא, אַ לעבן על פי תורה ומצוה פון ה' עושנו.
שטייענדיק אויפן שוועל פון דעם נייען יאָר, אָנהויבנדיק אַ נייען יאָר און אַ נייע תקופה אין לעבן, דאַרף יעדער מענטש נאָכאַמאָל אַריינטראַכטן זיך און איינקריצן אין זיין זכרון, אַז „זה היום תחילת מעשיך", דאָס איז דער אָנהויב, דער יסוד און תכלית פון דער גאַנצער בריאה, קבלת עול מלכות שמים, ווען די גאַנצע בריאה רופט אויס; „ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד".
בברכת שנה טובה ומתוקה
בגשמיות וברוחניות
ברוקלין, נ. י.
אל אחינו ואחיותינו, בני ובנות ישראל,
די בכל אתר ואתר,
ה' עליהם יחיו,
לקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי לכל אחינו ואחיותינו בני ובנות ישראל באשר הם שם, ברכת כתיבה וחתימה טובה.
ראש השנה, ראש ותחילת השנה החדשה — שנת ה' אלפים תשי"ד לבריאת העולם — הנה, כידוע, אין זמנו וקביעותו ביום ראשון למעשה בראשית, אלא ביום ברוא אלקים אדם על הארץ. והגם אשר כל חלקי הבריאה — הומם, צומח, חי — קדמו לאדם, כמסופר בתורה, בכל זאת עושים אנו זכרון לבריאה דוקא ביום בריאת האדם. ביום זה דוקא מתחילה תקופה חדשה לכל התבל כולו — חי, צומח ודומם בכלל, וביום זה אנו אומרים: „זה היום תחילת מעשיך 1"
מכאן הוראה ומוסר השכל לכל אחד ואחת מאתנו, להתבונן ולהסתכל בו, ובפרט בימי חשבון הנפש אלו;
413השמים והארץ וכל צבאם באים לתכליתם וצביונם רק — כשנברא האדם, תכלית הבריאה.
האדם הוא עולם קטן. כמו בכללות הבריאה, כן באדם עצמו ישנן כל המדריגות — דומם, צומח, חי ומדבר. במשך ימי חייו עובר האדם מדרגא לדרגא. בתחילה הוא במדריגת דומם, אח"כ — במדריגת צומח, במדריגת חי, ולאחרונה, כשעומד על דעתו ושכלו והרוחניות שלו מגיע הוא למדריגת אדם. אבל גם אז, כשמגיע למעלת אדם, הנה באורח חייו ומעשיו ג"כ ישנן כל מדריגות אלו. חלק מזמנו — משתווה הוא לדומם, כמה שעות ביום — פעולותיו בדוגמת פעולות הצומח והחי. וחלק ממעשיו מעיד על מעלת האדם, נברא שכלי ורוחני, גוף ונשמה שהיא חלק אלקה ממעל ממש.
ראש השנה מלמדנו; תחילה וראש כל הבריאה — הוא האדם. רק כשנברא אדם הראשון, אשר תיכף לבריאתו הודיע והכריז לכל: „בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו", ופעל זה בהם, ועל ידי זה עשה את העולם ומלואו מקדש ומשכן לשכינתו ית', אז נתמלאה הכוונה והתכלית של הבריאה, ואז הוא — ראש השנה, ראש לתקופה חדשה.
וכן הוא גם בחייו של כל אחד ואחת; עצם האדם בא לידי ביטוי רק אז — כאשר האדם אשר בו משפיע ומחדיר את חלק החי, חלק הצומח וחלק הדומם שלו. יתר על כן; רק כאשר גם חלקי חייו ופעולותיו שבהם משתווה לחי, צומח ואפילו דומם, מזככם מגבי' אותם ומקדשם עד שגם הם חדורים רוחניות וקדושה, אז רק אז הוא אדם באמת, נברא אשר כולו אומר: „בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו", על ידי אורח חיים בדרך התורה והמצוה אשר ה' עושנו נתן לנו, ואשר ביכלתו ותכלית בריאתו היא לפעול אשר כל הבריאה תכריז: „ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד!"