לקוטי שיחות
הוספות - שיחות ומכתבים טו
361. . . למענתו בנוגע להערבפירוש המשניות להרמב"ם דמאי (פ"א מ"ב), שמתרצה בזה, שהרי הרמב"ם העביר קולמוס ע"ז: הנה לא היתה בזה פליטת הקולמוס וכיו"ב, כ"א הפסק (בין הכתיבה והעברת הקולמוס) של כמה זמן כנראה, שהרי כל דפוסי המשניות נכנסה בהם דוקא הגירסא של המשנה הא', ונלמד פירוש המשניות באופן כזה. ולא מצאתי ע"ע מי שיעורר בדבר, ז.א. שלפי גירסא האמורה דעת הרמב"ם בפירוש המשניות שלו כדעת רש"י בזה, [וכפי שיתורץ אליבא דרש"י מקרא דואכלתי חטאת היום — מתורץ ג"כ להרמב"ם].
הענין שהביאני לכל האמור הוא, שלא לחלק בין „אונן" ו"מי שמתו מוטל לפניו" — ל"אכלתי באוני", כי אף שביד החזקה מערב בנוגע לאונן, מעש"ש וקדשים ביחד וגם הפסוקים ביחד, לכאורה אין זה מוכרח כלל וכלל — שהרי מעשר שני אינם קדשים, ומה שהרמב"ם מביא כתוב באוני, הוא כידוע הכלל שמביא הדרשה הפשוטה יותר, ואז יש להתאים להמובא באחרונים אשר אונן ואבילות אין נפגשים יחד, שאבילות מתחילה לאחרי שעברה האנינות, ז. א. בקבורה, ועלה בדעתי לאמר, שלדעת גירסתנו בפירוש המשניו — חלוק בזה מעשר שני שאיסורו מלא אכלתי באוני, משא"כ קדשים שאיסורם מאכלתי חטאת היום. ומה שלא מביא חילוק זה בפירוש ביד החזקה — הוא ע"פ כללי הרמב"ם, שלפעמים תכופות אינו כותב דינים חדשים, כיון שלא הובאו בפירוש בש"ס.
362ומסוגלים ימים אלו להזזה עיקרית בכל האמור, שהרי הם ימי רחמים ורצון, וכמבואר בארוכה מרבנו הזקן בעל התניא והשולחן ערוך, אשר המלך (מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא) נמצא בשדה ומקבל את כולם בסבר פנים יפות וכו' (עיין לקוטי תורה ד"ה אני לדודי, ל"ב עמוד ב' עיין שם באר היטב).
ר אַ ש ה ש נ ה
לשון הברכה שאמר כ"ק אדמו"ר שליט"א
אחרי קריאת הפ"נ כללי*
דער אויבערשטער זאָל געבן לכל אחד ואחת אַ כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה למטה מעשרה טפחים, אַז יעדערער זאָל פאַרשריבען ווערן בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים.
און אַזוי ווי מען גייט דאָך איבער גלייך פון ר"ה אין שבת יום שכולו מנוחה ועונג, און ס'איז דאָך דער סיום פון שנת הקהל, זאָל זיין דער — קהל גדול ישובו הנה, בביאת משיח צדקנו בטוב בחסד וברחמים למטה מעשרה טפחים, בקרוב ממש. ושמחת עולם על ראשם.
דער אויבערשטער זאָל ממלא זיין משאלות לבבו לטובה של כל אחד ואחד הבא כאן על החתום, בתוככי משאלות לבבו לטובה של כל אחד ואחת מבני ישראל בכל מקום שהם,
און געבן אַ כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה למטה מעשרה טפחים, לכל אחד ואחת, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, בכל המצטרך להם מנפש ועד בשר,