תקכז

כלל בחי' שם אלקים וכלא חשיב ולכן אנו אומרים אתה הוי' לבדך^עא שכמו שקודם שנבה"ע הי' לבדו כך עתה הוא לבדו ממש בלי שום שינוי כלל ועי"ז נתבטל החשך ממציאותו ונכלל באור העליון, וזהו"ע שילוב אדני בהוי'^עב שהו"ע להזכיר מדת לילה ביום, וזהו"ע לך יום אף לך לילה^עג מה יום ברשותך כי שרש בחי' לילה שהוא אלקים המסתיר הוא ג"כ למעלה בבחי' אור שם הוי' וזהו אף לך לילה כו' [וכמ"ש לך ה' הממלכה^עד כו' וד"ל]. ויובן זה מענין המשל ששרשו בעומק השכל דייקא ולכן נשתבחו כל החכמים כמו שלמה ור"מ במשלים דייקא ולא בהשכלות העמוקות כי מי שיכול להמשיל משל לנמשל הוא מורה על עמקות חכמתו יותר וכל חכם היותר עמוק יכול להשפיל יותר ולכן אצל שלמה המלך ע"ה הי' יכול להשפיל חכמתו העמוקה בשלשת אלפים משל^עה שכ"א הוא משל למשל שקדמו ור"מ לא הי' משפיל רק בשלש מאות משלים^עו כו', וכ"ה למעלה שרש שם אלקים המסתיר הוא בעצמות האור דשם הוי', וכאשר מתבונן בזה נתבטל בחי' החשך המסתיר שהו"ע התכללות מדת לילה ביום כנ"ל וד"ל.

והנה זהו"ע אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שו"א לא שמתי כי הנה שמים וארץ הם געה"ע וגעה"ת^עז והגם שלא נז' בספרים רק ב' מיני ג"ע^עח זהו בד"כ אבל בד"פ יש ריבוא רבבות מדריגות בג"ע זה למעלה מזה ויש בזה כמה עליות כמו מגעה"ת לגעה"ע העלי' ע"י העמוד^עט הידוע ועד"ז בבחי' העלי' ממדריגה למדריגה^פ יש עמוד המחבר שע"י נעשה העלי' ונק' בחי' כל כתרגומו כי כל בשמים וארץ^פא דאחיד בשמי' ובארעא וזהו"ע רב כל^פב כו', ושרש כולם הוא בחי' הנהר היוצא מעדן^פג, כי להיות הנהר הוא מקור כל התענוגים שבג"ע לזאת בכחו לחבר ממדריגה למדריגה העליונה ממנה, וזהו"ע הנני נוטה עלי'^פד כנהר שלום שהנהר הוא המחבר כו' ונק' בחי' הנהר הנ"ל בחי' חוקות שמים וארץ וקיומו הוא מבחי' התומ"צ הנק' בריתי כי להיות ע"י תומ"צ ממשיכים עצמות אא"ס שבחכמה עילאה שהוא בחי' המעיין שלמעלה מן הנהר עי"ז נמשך תמיד נביעות חדשות מן המעיין לנהר עד שנעשה נהר שאינו פוסק, וזהו"ע בשמחה ובטוב לבב מרוב כל^פה שבחי' שמחה וטוב

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org