והתהלכתי בתוככםא והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעםב כו'. הנה לעיל מיני' אמר ונתתי משכני בתוככםג כו' וא"כ מה יוסיף באמרו והתהלכתי בתוככם. אך יובן עם מאמר המדרש (הובא בילקוט שמעוני ע"פ זהד ) משל למלךה שבא אצל אריסו והי' האריס ההוא מיטמר מלפניו והמלך א"ל לאריסו מה לך שאתה מיטמר מלפני הריני כיוצא בך כך המקום עתידז לטייל בין הצדיקים וצדיקים מזדעזעין לפניו והמקום אומר לצדיקיםח מה לכם שאתם מזדעזעין מלפני הריני כיוצא בכם כו'ט, אוי לפי שאני כיוצא בכם יכול לא תהא מוראי עליכם ת"ל והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם, עכ"ל המדרש. ועם זה יובן ענין הנ"ל דבמש"א והתהלכתי בתוככם הוסיף לומר הריני כיוצא בכם כו'. אך להבין עניןיא זה האיך שייך לומר התדמות להקב"ה עם הצדיקים (... גם מהו ההפרש בין מזדעזעים שלא יהיו צריכים להזדעזע מלפניו כו'יב ובין מוראי שאמר אח"כ שאעפ"כ יצטרכו לירא מלפניו כו'. ..). גם להבין מה שדימה הקב"ה והצדיקים לאריס עם מלך כו', הלא באריס המלך נוטל חלק מחצה או יותר בשדה כי המלך בעצמו חסר שלימות וצ"ל נשלם ע"י השדה כמאמר מלך לשדה נעבדיג, משא"כ למעל'יד באוא"ס אינו שייך לומר שהוא נשלם ע"י מעשה התחתונים כי הוא שלימותא דכולאטו ואינו צריך לשלימות זולתו וכמאמר אם חטאת מה תפעל לוטז ואם צדקת מה תתן לויז וא"כ אין הנמשל דהקב"ה עם הצדיקים דומה כלל למשל דמלך ואריס כו'.
והנה להבין כל הנ"ל צריך להקדים מתחלה שיש ב' מיני הילוך, הילוך בבחי' פנים כמו שנאמר באברהם התהלך לפנייח כו', והילוך בבחי' אחוריים