תמח

והנה אחר המדידה של צורך השפעת המקבל כשמתחיל להשפיע צריך מתחילה לסדר במחשבתו איך להרחיב נקודה זאת בכמה אופנים והסברים שונים כי בלעדי ההסבר לא יוכל לגלות תמצית הנקודה הנמדדת לצורך המקבל, כי כל מתמצית^צג לא יוכל להתגלות בדיבור רק ע"י ההסבר נתגלה אח"כ תמצית השפע [לאחר מ' שנין דקאי' אדעתי' דרבי' כו'], ונמצא שזה נק' ה' ראשונה דשם הוי' והיוד כלול בה בהעלם בסוד וחכם בבינה^צד והיינו תמצית המכוון כמ"ש מלובש בכל פרטי ההסבר, אבל עצם החכ' שלמע' מבחי' בינה היינו בחי' תמצית השפע הנמדדת מתחי' לצורך השפעת המקבל בלתי התלבשות באו"ר^צה כו' וד"ל, ואח"כ כשמשפיע בקול ודיבור בפ"מ זהו בחי' ו"ה דשם הוי' כו' וד"ל.

והנמשל מכל הנ"ל יובן למעלה כללי' סדר ההשתלשלות בדרך קצרה מראשית עליות הרצה"פ בעצמו' אא"ס עד סופא דכל דרגין שזהו במל'^צו דאצילות בבי"ע התהוות מאין ליש בפ"מ ויובן מאמר הזה"ק הנ"ל דהנה מה שא' בריש הורמנותא דמלכא הנה מלכא הוא בחי' מדת המל' דאצילות אשר אין מלך בלא עם^צז דייקא ובחי' עם היינו כאשר המה נפרדים ורחוקי' ממעלת המלך ואעפ"כ המה בטלים כמו העבדים ע"ז יתפשט דייקא מדת המלוכה ולא על בנים^צח המתאחדים עמו ואפי' על שרים לא יתכן כ"כ מדת המלוכה רק עיקר מדת המלוכה היא על עבדים הנק'^צט דייקא, וכך הוא למע' מדת המלוכה עליונה אינו שייך כ"א כאשר יתהווה הנבראים מאין ליש שהמה נפרדים לגמרי מאלקות וגם בהם יתפשט בחי' הביטול זהו עיקר מדת המלוכה, אשר לזה הי' הכוונה ורצה"פ מתחילה דייקא שהוא לבחי' המל' סופא דכל דרגין ונק' מח' דאנא אמלוך^ק כו' וזהו סוף מע' עלה במח' תחילה^קא כו'. וזהו ג"כ ל' המקובלים כשעלה ברצה"פ להטיב לברואי'^קב דייקא שיכירו גדולתו ויזכו להיות מרכבה להדבק בו ית' שזהו ענין הביטול בנבראים דייקא הנק' מרכבה שזה הי' תכלית הכוונה הנעלמה ברצה"פ, וזהו בריש הורמנותא דמלכא דהיינו בראשית עליות הרצה"פ בעצמו' הנק' הורמנותא דמלכא פי' שעיקר הרצון הוא למלוכה כו'.

והנה ברצון הזה נעשה שרש ומקור לבחי' המל' סופא דכל דרגין שתהי' נמשכת מאין ליש בבי"ע בשתי בחי' הא' להוות מאין ליש בבחי' נפרד [כי בזה אין

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org