תכח

וא"כ השמחה הוא מצד עצם המהות ולא מצד ההמשכה שנמשך ממנו שזהו"ע כוונת המצוה כו' ולעתיד תהי' מאיר בשלימות כנ"ל, אך עכשיו לא תוכל להאיר בחי' זאת בשלימות רק הביטול בדרך עמל בלבד שהוא בחי' הביטול לבחי' בעהר"צ וכמו בשעת מ"ת שהקדימו ישראל נעשה לנשמע^קיד שזהו בחי' הביטול לבעהר"צ^קטו כידוע אך בשבת שמאיר מעין לע"ל^קטז אז מאיר בחי' עונג מביטול זה שלגבי בעהר"צ והו"ע נשמה יתירה^קיז שהוא התגלות רצה"ע הנק' רעדכ"ר בבחי' תענוג וכידוע בענין נשמת כל חי נשמתא דפרחא מחי העולמים [שהוא בחי' א"ק^קיח כו'] אך כ"ז הוא הארה מעין לע"ל אבל לעתיד תאיר בחי' מל' דא"ס שלפני הצמצום בבחי' או"ח מעצמות המהות דא"ס עצמו [שלא הי' בגדר אור מעולם כלל וזהו למע' מאור הגנוז^קיט שהי' בגדר אור רק שנגנז ואח"כ נתגלה מגניזותו ולא נק' בשם אור חדש עדיין כו' וד"ל] וזהו"ע מקדשי שמך כו' שממשיכים ע"י המצות בחי' קדושת העצם ממש לבחי' שמך העצמי' שהוא בחי' מל' דא"ס שלפני הצמצום [והיום לעשותם^קכ שמכינים גילוי אור הזה ולע"ל יתגלה ויהי' הקיבול שכר כו']. והנה בחי' זאת נק' נשמות חדשות^קכא שהוא בחי' גילוי אא"ס מ"מ^קכב שלפני הצמצום בבחי' התחדשות אור, אך ידוע דהנשמה אעפ"י שהיא בחי' גילוי אא"ס מוכרח להתלבש בתחילה בבחי' הטיפה דמ"ן ומ"ד שנמשך מבחי' משפיע ומקבל שעי"ז תוכל להתגלות אח"כ למטה בבי"ע ובבחי' הגוף כו'. וזהו ונתנה הארץ בחי' המל'^קכג דאצי' יבולה שהוא בחי' העלאת מ"ן ואח"כ ועץ השדה הוא בחי' אדה"ע שעל הכסא שהוא בחי' ז"א דאצי' שנק' עץ^קכד השדה וכמאמר כי האדם עץ השדה^קכה, יתן פריו בבחי' המשכת מ"ד ואז יתלבש בזה בחי' המשכות נשמות חדשות שיתגלו לע"ל כו' וד"ל.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org