תקנב

רע וממילא המועט בטל ברוב כו', אבל באצי' לא יגורך רע^לה כלל כי אפי' הנוגה שנגד אצי' מקומו בבריאה^לו כי באצי' הוא תכלית הביטול אפי' בנשמות מצד שיש להם בחי' ראי' בבחי' האין כמאמר אודון מתקרי חכים הרואה את הנולד^לז כו' משא"כ בשרפים אינו נק' רק ביטול היש כו' וכמשל ההפרש בין המשיג גדולת המלך מרחוק ובין הרואה את המלך עצמו שהרואה בטל למהותו, וממילא נעשה בו ביטול המהות משא"כ המשיג אינו בטל רק להתפשטותו לכן גם בו אינו רק ביטול ההתפשטות כו' וד"ל], ואח"כ כאשר נמשך השפעה מבריאה ליצי' ושם אינם משיגים קדושתו כלל אפי' בדרך רוממות והפלאה [שזהו התפשטות המהות כנ"ל] והיינו איך שהוא קדוש ומובדל והוא לבדו הוא ואין בלתו, רק שמשיגים התפשטות החיות שלו^לח בעולמות להחיות^לטם, ולכן או' ברוך, ולכן התפעלות המלאכים שביצי' הוא ברעש ומורגש ונמצא שיש בהם תערובות יש [ולכן נוגה דיצי' חצי' טוב וחצי' רע כו'^מ], ועז"נ הימים וכל אשר בהם [שזהו בחי' י"ס דיצי' והמלאכים הנק' חיות הקודש], ולכן נמשלו למי הים שמלוחים המה ואינם ראויים לשתי', והיינו מצד תערובות הפסולת שבהם, ואח"כ כאשר נתעלם שפע היצי' בעשי' והעיקר בעשי' הגשמי' בנשמות שבגופים אז מתברר השפע מן הפסולת המעורבת בה והיינו ע"י שהם מהפכים חושך לאור ע"י התומ"צ שמקיימים ושפע הזאת עולה מלמטלמ"ע. ועז"א אתה הוא האלקים אשר בחרת באברם^מא כו' ונמצא שיש בכאן גילוי והעלם וגילוי, והגילוי הוא^מב השפע שבאצי' ובריאה שנמשך מעילא לתתא כנ"ל וההעלם הוא בעולם היצי' כו' ואח"כ ע"י התעלמותם בעשי' שנק' ארץ [שעז"א הארץ וכל אשר עליה כו'] חוזרים ומתגלים ועולים מתתא לעילא, ושפע זאת העולה מתתא לעילא נק' מים חיים, וידוע שכל^מג מיני בירורים ועליות שעולים ע"י קיום המצות שנש"י מקיימים מ"מ עיקר הכח והעוז הוא מצד כח הא"ס המתלבש בהם למטה הנותן בהם כח ועוז לעשות חיל. נמצא שמצד בחי' זאת נק' שם הוי' מקור מים חיים מלמטלמ"ע כו' וד"ל.

וזהו וצדקה כנחל איתן^מד כי כל המצות נק' בשם צדקה^מה, והכוונה שהשפע המתבררת ע"י המצות ועולה מלמטה למע' עולה עד מקור השפע בתחילתה בבחי' החכמה כמו שהיא נמשכת מאין דכתר ומעורר שם שפע חדשה וממילא נמשך התחדשות השפע בבינה שהיא בחי' נחל איתן^מו כו' מבוע דמיא דלא פסקין מוהי

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org