Addenda - sichos and letters 10

513י"ט כסלו

ב"ה, כ"ז כסלו ה'תשכ"ד

ברוקלין, נ.י.

כבוד המשתתפים בהתועדות דחג

הגאולה י"ט כסלו, בעיר נתניא אשר

בארצנו הקדושה תבנה ותכונן במהרה

בימינו על ידי משיח צדקנו

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבם מבשר טוב מהתועדות האמורה ביום בשורה ויום גאולה זה. גאולת רבנו הזקן, בעל התניא והשו"ע, שהוא גם גאולתנו ופדות נפשנו.

וכידוע פתגם רבותינו נשיאינו, אשר תורת החסידות ועניני', היא נחלת כל עם ישראל כולו, דכל אחד ואחת.

ויהי רצון אשר מתאים לדברי רבנו הזקן הידועים „הפתקא אשר משמי שמיא נחיתא בטל אורות בגזירת עירין קדישין בסוד החבריא קדישא תלמידי רבנו הקדוש: דאָס וואָס עס קען אויפטאָן אַ חסידישער פאַרבריינגען קען מלאך מיכאל ניט אויפטאָן". תומשך ברכת השם בהמצטרך לכל אחד ואחת ובני ביתם שליט"א בתוככי כללות עמנו בני ישראל.

נכללת בזה כמובן, המשכת התעוררות יום האמור, אשר תיארוהו רבותינו נשיאינו בשם ראש השנה, על כל השנה כולה, שנה מבורכת בגשמיות וברוחניות גם יחד.

ושמגאולה האמורה — לגאולה השלימה והאמיתית בקרוב ממש על ידי משיח צדקנו.

בכבוד ובברכת חנוכה

514. . . בעתו קבלתי מכתבו ונעם לי לקרוא בו אשר השתתף בחגיגת יום הבהיר י"ט כסלו, ואף שהגיעוני ידיעות עד"ז מכבר, אינה דומה שמועה מאחרים לקריאת כתב המשתתף עצמו ורושמיו בנוסחה שלו.

ובטח יודע בטוי הרגיל בין חסידי חב"ד לתאר י"ט כסלו בשם „ראש השנה לחסידות". וביאור הענין הוא שכמו שהראש משפיע חיות לכל הגוף, כן „ראש"^* השנה צריך להאציל מרוחו על כל השנה כולה. והוא הדין לראש השנה דחסידות — עליו להמשיך חיות תוספת אור והתלהבות בכל שאר ימות השנה אותה התעוררות ומצב הרוח בו היו נמצאים ביום זה. וידוע בכגון דא פתגם חכמינו ז"ל „(אפילו רק) העובר דרך חנותו של בשם — ריחו קולט", על אחת כמה וכמה המשתתף לא בדרך העברה בעלמא. ותקותי, על יסוד שיחתנו בהיותו כאן, שגם אצל כ' היתה השתתפות זו יותר מדרך העברה בלבד . . .

(ממכתב י' ניסן ה'תשט"ז)

. . . לפלא שאינו מזכיר ע"ד התועדות יום הבהיר י"ט כסלו, והרי כיון שהוא ראש השנה ללימוד החסידות ולדרכי החסידות, בודאי שההתעוררות מביאה גם להטבה והוספה בעניני תורה ומצות בכל ימות השנה, וכידוע הדיוק ראש, ולא תחלה, שהראש כולל חיות כל אברי הגוף וממשיך חיות בהם, ז. א. בכל ימות השנה, ובטח ימלא בהזדמנות הבאה.

(ממכתב י"ז טבת תשי"ח)

נעם לי להוודע ע"ד ההתועדות שהיתה בי"ט כסלו, חג הגאולה של רבינו הזקן, בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשלחן ערוך (פוסק בנגלה דתורה) ובטח השתמשו בשעת הכושר של ההתועדות — ועל פי מרז"ל, גדולה לגימה שמקרבת — לקרב את המתועדים עוד יותר ויותר לתורה ולמצוותי' . . .

(ממכתב ג' חנוכה, ה'תשט"ו)

בשמחה האָב איך באַקומען אייער בריף פון זאת חנוכה, אין וועלכען איר שרייבט וועגען דער התועדות — פאַרבריינגען פון יום הבהיר י"ט כסלו חג גאולתינו ופדות נפשינו. און, זעלבסטפאַרשטענדליך מיט אַ באַזונדער שמחה צו זעהן אין אייער בריף דעם קירוב הלבבות וואָס עס איז געוואָרען, און בפרט לגבי דעם וואָס איר האָט געשריבען אין אייערע פריערדיקע בריף, און אין דעם איז אויך די סייעתא פון דעם בעל השמחה פון י"ט כסלו,515ווי דער אַלטער רבי שרייבט אין זיין בריף בנוגע צו זיין גאולה, וועלכע איז געווען דענסטמאָל ווען ער האָט געזאָגט דעם פסוק פדה בשלום נפשי (וואָס אַזוי אין אויך געווען באַ זיין זון דעם מיטעלען רבי'ן). און איך האָף אַז דער קירוב הלבבות וועט זיך אויסדריקן אויך בהפצת המעינות חוצה. אין אַנדערע ווערטער, אַז מען זאָל דאָס ממשיך זיין און צוציהען אויך אַזעלכע וועלכע, לעת עתה, געפינען זיך נאָך אין חוצה, און אויך זיי מזכה זיין מיט די מעינות פון בעל שם טוב ותלמידיו ורבנו הזקן ותלמידיו. ואשרי חלקו, וואָס איר קענט טאָן אין דעם ניט נאָר אַלס איש פּרטי נאָר אַלס גבאי, ד.ה. אַלס ממונה אויף מערערע אידען, וואָס יעדער התמנות איז דאָך בהשגחה פּרטית העליונה. ובמילא צו דינען אויך אויף משלים זיין דעם רצון העליון אַז — משתשקע החמה זאָל זיין מוסיף והולך, ביז אַז עס זאָל ווערן אַזויפיל ליכטיג אַז לילה כיום יאיר.

(ממכתב כ' טבת, תשט"ו)

הפ"נ שלו בקשר עם יום הבשורה חג הגאולה י"ט כסלו העבר נתקבל. ויה"ר מהשי"ת שימלא משאלות לבבו לטובה בגשמיות וברוחניות ותקוים בו כלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר — לשנה טובה בלימוד ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו.

ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר, טובה פעולה אחת מאלף אנחות, ותמורת זה להתאנח על מצבו, הנה יתמיד ויוסיף בשקידה בלימוד תורת נגלה ותורת החסידות. — מובן אשר ע"פ הוראת הבעש"ט צריך לשמור את בריאות הגוף. ואין בזה סתירה כלל. ואדרבה עוד מביא סיוע — וכפסק רז"ל אשר יגעת ומצאת תאמין, במילא יצליח בזה.

(ממכתב כט כסלו, תשי"־ג

במענה למכתבו מט' מ"ח והקודמו,

הנה יהי רצון שמתאים לתוכן כתבו, תחול הטבה, הזזה ממשית, בהענינים אודותם כותב, ובכלל בכל עניני חב"ד אשר באה"ק ת"ו, וכיון שהענין דומה — יהי' זה ע"ד מ"ש באגה"ת לרבנו הזקן סוף פרק ט', הי' רגיל לקרות דף אחד יקרא שני דפים וכו'.

ובפרט שהרי מתקרבים אנו לחדש כסלו הוא חדש הגאולה והנצחון. וגאולת כל אלה אשר זכו לטעום מתורת החסידות ועניני', וכידוע פתגם רבותינו נשיאנו הק', אשר י"ט כסלו הוא ר"ה בלימוד החסידות ודרכי החסידות, וראש חדש הרי ביאר רבנו הזקן ובנו אדמו"ר האמצעי דיוק הל' ראש, ולא תחלת, שהראש כולל חיות כל אברי הגוף, כן ר"ח כולל בתוכו ימי החדש, שמזה מובן, שבשבת מברכין מתחילים הענינים בזה, והיום יוכ"פ516קטן שזוהי ההכנה לר"ח מתחלת ההכנה לזה שבזה תלוים ההמשכות, וכהודעת רז"ל שאפילו פתיחה כחודה של מחט פותחת פתחו של אולם, של אולם דוקא, שנוסף על גדלו, הנה תמיד הוא פתוח, כי אין לו דלתות לסתימה ח"ו.

(ממכתב כ"ז מ"ח תשי"ח)

. . . ובהמצאנו ביום דקיימא סיהרא באשלמותא דחדש כסלו, חדש השלישי למנין בעלי תשובה, מכוון נגד חדש השלישי למנין צדיקים הוא חדש סיון,

יהי רצון שבכל הענינים הפרטים והכללים גם יחד יבשרו טוב באופן דמוסיף והולך מוסיף ואור, ובנקודה התיכונה הפצת המעינות חוצה,

והרי בו בחדש יום הבהיר י"ט כסלו, ר"ה לדא"ח ובלשון כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, באגרת הידועה (נדפסה בהיום יום י"ט כסלו): היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, והיא היא תורת הבעש"ט ז"ל.

(ממכתב ט"ו כסלו תש"כ)

. . . אם ירשה לי הזמן אבוא עוד בכתובים עד"ז והנני להעירו גם עתה ע"ד נחיצות ההכנות לימי ההתוועדות דחדש כסלו הבע"ל והם ימי יו"ד וי"ט כסלו וחנוכה והשבתות שבינתים. ומהנכון הי' לקיים בזה הזמן הענין דיפוצו מעיינותיך חוצה שזהו מענינא דיומא היינו שנוסף על ההתוועדות שתהי' בבתי קיבוצי אנ"ש ביחד הנה כדאי להשתדל לעשות התוועדות בבתי כנסיות השייכים לזה וכמובן שבכל התוועדות דשם יהי' ג"כ ב"כ מאנ"ש והתמימים שיוכלו להפיח רוח חיים חיי החיים וחיים דחיי החיים (כמבואר במכ' — הנדפס בסוף הקונטרס די"ט כסלו הבע"* הנשלח בשעתו . . .) ונכון להשתדל ג"כ שיפורסם הדבר במכ"ע וגם באופנים אחרים המתאימים כדי שאפילו אלו הנמצאים בחוץ לגמרי ידעו על דבר „העמדת הפנס" וחל ע"ז פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שכשמעמידים פנס ברחוב מתקבצים סביבו. והלמד בזה בשתים א) אשר אין להסתפק בהאור שבבית כי ענין הפנס הוא להעמידו ברחוב. ב) אשר לבד אלו שצריכים להשתדל בהתקרבותם, הרי ישנם גם כמה וכמה אנשים שעצם מציאות אור ממשיך אותם. ות"ח מראש על הודעתו בשו"ט בכל הנ"ל.

(ממכתב כ"ג מ"ח תשי"ב)

517בנועם ובשמחה גדולה קראתי הדו"ח שלהם ע"ד הפעולות במשך חדש תשרי ובפרט בזמן שמחתנו. כן יתן וכן יוסיף ה' לימים יבואו להיות מעלין בקדש, מעלה אחר מעלה.

ועל של עתה באתי לעוררם ע"ד הנחיצות היותר גדולה להשתמש בחדש כסלו להפצת שיטת החסידות חב"ד ובפרט בהימים שמיו"ד כסלו י"ט כסלו ואילך. ולסדר הדברים בפרסום המתאים והעיקר להשתדל בכיבוש הנוער ולא רק הנוער החרדי בלב אלא גם זה שלעת עתה אינו חרדי עדיין הנמצא, לע"ע, בחוצה . . .

(ממכתב כ"ב מר חשון, תשי"ב)

ועל של עתה באתי, שכיון שנכנסים אנו בחדש הגאולה, הנה בעוד מועד צריך לערוך תכניות איך לנצל ימי סגולה דש"ק ויום הראשון הוא יום הבהיר י"ט כסלו הבע"ל — בענין הפצת המעיינות חוצה, במסגרת צעירי אגו"ח, במסגרת הישיבה, הכפר וכו' וכו'. וכיון שבטבע בני אדם שיותר מתלהבים כשעושים הדברים באתעדל"ת, איני רוצה לכתוב ע"ז בפרט לכל המוסדות השונים, אף, שאבוא בנקודה כללית, ובודאי ימצא דרכים ואופנים לעורר את כל הנ"ל ובעוד מועד בכדי שיסתדרו הענינים על צד היותר טוב . . . שמזה מובן שצריך להשתדל בהנ"ל ואדרבה שיתרבה ויגדל מספר המבקרים בעת רצון זו. ואם בהנוגע לבשמים, ענין של מקיף, אמרז"ל שהעובר דרך חנות של בשם ריחו קולט כי אי אפשר בלא"ה, עאכו"כ בהנוגע לחסידות תורתה הדרכותי' ומנהגי', שענינם פנימיות ומקיף גם יחד, שקולטים לא רק ריח אלא גם ענינים פנימים, ואם פב"פ לעת עתה אינו רואה זה בעיני בשר — צריך עיון וחיפוש במי הוא החסרון, וד"ל . . .

בודאי למותר לעוררו ע"ד הכתיבה בעתונים, ומה טוב גם בהעתונים לילדים, בקשר עם ימי יו"ד וי"ט כסלו נר החמישי דחנוכה וכו'.

. . . בטח יסדרו שיהיו ג"כ שידורים ברדיא ע"ד ימי סגולה הנ"ל ולקשר ולסיים הסיפור ע"ד העבר עם בפו"מ ו"בכן" בהנוגע להוה . . .

(ממכתב כ"ט מ"ח, תשט"ז)

. . . בודאי כל אחד מאנ"ש והצעירים ביחוד — עושה כל התלוי בו לנצל ימי חדש כסלו בכלל, וי"ט כסלו וחנוכה ביחוד — בענין הפצת המעינות חוצה, והרי רואים במוחש את המבואר באגה"ק לרבני הזקן סי' י"ד איך שבכל שנה ושנה נתוספה האפשרית והיכולת לעשות בזה, אלא שבשנים שעברו לא ניצלו אותם ככל האפשרי, וידוע הפתגם שהעבר צריך518ללמד את העתיד, וק"ל, ומובן שדברי אלה מכוונים לא רק אליו, אלא לכל האמורים לעיל, ויהי רצון שבמרץ הכי גדול יעשו כהנ"ל, ובמילא תהי' בהצלחה הכי גדולה.

(ממכתב ו' כסלו, תשי"ח)

. . . במה שכותב בענין הסברה להקליט דברי התעוררות בקשר עם יום הי"ט כסלו ראש השנה לחסידות הבע"ל, בכדי לשדרם ביום זה או בסמיכות לו. מובן שדברי התעוררות בכלל, ובפרט בקשר עם יום סגולה זה, אי אפשר לאמרם „על פי הזמנה", ודורש למצב נפש מיוחד והתעוררות מיוחדת. ובודאי לדכוותי' האריכות למותר. ואף שהכוונה רצוי', אי אפשר למלא הבקשה . . .

(ממכתב ט"ז כסלו ה'תש"כ)

מאשר הנני קבלת מכתבו מב' כסלו הוא חדש הנסים והגאולה, ומצער מה שכנראה מהתחלת מכתבו נחלש מרץ שלו בענין הפצת המעינות חוצה ע"י הפצת ספרי חסידות, ומה שכותב שהזמן גרמא, הרי אדרבה — מאורעות הזמן צריכים לעורר תוספת אומץ בכל עניני אילנא דחיי, שאין שם אחיזה כלל לצד שכנגד, שבמילא מובן שאין שם גלות וכו' וק"ל, ויה"ר שמלות אלו אף כי מעטות בכמות יפעלו מתאים להענין וערכו, ולא רק בעצמו יוסיף בהאמור, אלא — מתוך התלהבות בחום ואור חסידותי — ישפיע גם על אחרים בכגון דא, מתאים לענינו, ע"י הפצת ספרים והפצת דברים והפצת מעשים, והשי"ת יצליחו וביחוד שהזמן גרמא יו"ד וי"ט כסלו וימי חנוכה הבע"ל.

(ממכתב ט"ז כסלו, תשי"ז)

במענה על מכתבו מכ"ה חשון והמברק שקודם לו, ויה"ר שיוכל לבשר טוב בקרוב ממש ע"ד פעולות ממשיות, כי לע"ע הפרטיכל שנתקבל . . אינו מדבר אלא ע"ד הכנות ובירור החילוקי דיעות וסברות השונות בזה. וכבר ידוע דבר משנה שהמעשה הוא העיקר, וידוע ג"כ אשר הטועה בדבר משנה חוזר — כיון שאין זה בגדר טעות אפילו, לרוב פשיטות הדבר, מובן שבאופן רגיל לא הייתי כותב זה, אבל כיון שזה חדשים וחדשים שמדברים מכינים ועושים תכניות וכו' והמעשה הוא בממדים קטנים שלא בערך דרישת השעה, ואפילו לא בערך הדבורים אודות המעשים, מובן שהחשש לההנהגה בעתיד גדול יותר מאשר בענינים שאין חזקה מפני ההנהגה בעבר, וק"ל. ויה"ר שכיון שנכנסנו לחדש כסלו חדש הנסים והנצחון של עניני חב"ד וכל הקשור519בזה, הנה גם בהנ"ל יהי' שינוי ומפנה מן הקצה אל הקצה, ומכאן ולהבא יוסיפו בעבודתם בקדש כדרוש מצעירי אגו"ח, והרי הובטחנו שאז יהי' בהצלחה, אלא שחבל על כל יום וכל שעה וכל רגע החולף ועובר, שמלבד שהזמן הוא — אבידה שאינה חוזרת, הרי בנדון דידן הוא מוסיף חזקה בהעדר הפעולות דעד עתה. ובפרט ע"פ הידוע מרז"ל המבהיל — כדבעי למיעבד לא עבד, והסיפור הפלאי בזה אשר ר' יוחנן בן זכאי גם אמר ע"ז אשריכם ישראל עיי"ש (כתובות סו' סוף ע"ב).

מובן אשר דברי ע"י . . . בהנוגע להכרח הפעולות ומלחמת תנופה, הרי אף שהלשון הוא מלחמה, אבל פשיטא שצריכה להיות בדרכי נועם ובדרכי שלום, וכמבואר גם בהשיחה, אשר בתוככי פנימה של כאו"א מישראל רוצה הוא לקיים מצותיו של הקב"ה ובמילואם, וכפסק הדין ברמב"ם הל' גירושין סוף פרק ב', והענין דדע את אלקי אביך ועבדהו, היא מצוה רמה ונשאה ואדרבה עולה על כולנה (קו"א קנ"ו ע"ב), ולא עוד אלא שאפילו לבו חפץ בזה באמת עכ"פ מעט מזעיר, וכמובן מזה שנתבאר בתניא פרק מא' (נח' ע"א) וכל אלו שישתדלו לקרבם ולהכניסם לידיעה זו דאלקי אביך וכו' — הם ג"כ חפצים וגם רוצים את זה.

כבקשתו יזכירו את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וכיון שנכנסנו בחדש כסלו הוא חדש הנסים והנצחון של רבנו הזקן ואתו עמו כל אלה השייכים וקשורים לזה — בכל עניניהם יבשרו טוב בכל הנ"ל ובכלל בעניני חב"ד ואביזרייהו.

בודאי תכננו תכנית מתאימה לניצול ימי חדש כסלו אלו הבע"ל ככל הדרוש.

(ממכתב ד' כסלו, תשי"ז)

כנראה מהעדר הידיעות — לא ניצלו אנ"ש כלל וכלל ימי הסגולה שעברו — בערך איזה שהוא להאפשריות דימי סגולה אלו בכלל. וביחוד בשנה זו אשר על ידי המאורעות היתה תזוזה נוספת בכמה מבנ"י להתעוררות להקב"ה ואפילו לתורתו ומצותיו. וכמו שכתבתי איזה פעמים, איני יודע מה אוכל עוד לעשות בזה, כיון שכנראה מתעקשים בזה בתוקף הכי גדול לבלי לפעול מה להפצת המעינות, ומצמצמים א"ע ומורידים א"ע לבחינת צומח ר"ל, שאינו יכול לזוז מהטפחים האחדים בם מתפשטים השרשים שלו. וגדול החשך שאין מרגישים מצבם — בעת הלימוד ע"ד שישנם ד' סוגים בעולם, דומם ולמעלה ממנו צומח, ותכלית הצומח שיתעלה בחי, שמעלה נוספת בו שהולך ממקום מעמדו למקום חדש וגם שם ממלא תפקידו, וגם זה אינו מספיק וצריך הוא לעלות לדרגא של מדבר, וגם זה אינו מספיק כי צ"ל מהלך, ז.א. לא להסתפק בעלי' מדרגא לדרגא בגבול אלא דוקא מהלך בלי גבול. ואינם מרגישים המצב בם נמצאים, שמושקעים520לא רק ראשם ורובם אלא כולם הם ממש בענינים הכי קטנטנים של הגוף ונפש הבהמית (שכלשון רבנו הזקן הגופים מחולקים הם ואין לו שייכות לגוף השני), וכשמבקשים שאפשר יסיחו כעת לשעה קלה עכ"פ, מעניני הגוף שלו ויתענין בהארת הסביבה וחלקו שבעולם שלו, אף שאין מתן שכר הנראה לעיני בשר חומרי על אתר, אין מתקבלים הדברים כלל וכלל. וכשאין כל מוצא להשתמט מזה — פועלים בעצמם (וכנראה שלמס"נ תחשב) להתאסף איזה אנשים יחד כל אחד מציע סברתו שתהי' היפך סברת האחרים ואח"כ מכריז כל אחד — שאינו יכול לקבל עליו אחריות ושלאידך גיסא אין על מי לסמוך, כי כל אחד מלא חסרונות ואי אפשר שיפעול, ומה לי ולכל ענין הזה ואני את נפשי הצלתי, שהרי באתי להאסיפה שמעתי גם דברי השני והשלישי, אף שאין מגיעים הם לקרסולי, ומה עוד חובתי ואעשנה. והרי גם זה פרוש יקרא, ובר מעלה הוא, וכלשון רז"ל, סוטה כב, ב.

מובן שאין דברי הנ"ל מכוונים דוקא לאחד מאנ"ש וישנם יחידי סגולה יוצאים מן הכלל, אבל לדאבוני הכי גדול נער יכתבם. והאומנם על זה עמלו רבותינו נשיאינו הק' השקיעו נפשם וכחותיהם הפנימים והעצמים בכדי שיבוא הזמן דהנה זה עומד אחר כתלנו ותהי' עזובה מבהילה האמורה?

(ממכתב ה' טבת, תשי"ז)

. . . תמי' שבענין חלוקת הש"ס לא נתקבל ממנו אלא השתתפותו הוא ושל . . . , האם, לאחרי כל השנים שדרים במחנם, לא רכשו אף איש אחד שיהי' תחת השפעתם? ואם בענינים של נגלה כך הוא, הרי עאכו"כ בעניני פנימיות התומ"צ, שבזה מתנגד היצה"ר יותר ויותר, וממציא תירוצים מן המוכן ומכל המינים. ומתי יתחילו סו"ס לעשות חלקם בהפצת מעינות הבעש"ט חוצה? הרי המשיח מחכה לפעולות כל אחד מאתנו כדי שיקוים מה שאמר להבעש"ט שיבוא אז לגאלנו מן הגלות, גלות הגוף וגלות הנשמה. ואין זה לחדודי כלל וכלל, כ"א הכתוב באגה"ק של הבעש"ט, פשוטו כמשמעו.

ואין כוונתי בשאלתי לפעול שימציא איזה אנשים שיקחו מסכתות אחדות, אלא שיעשה, וכן חביריו במחנו, כאו"א מהם, סביבה שתהי' פינת ליובאוויטש שהשגחה העליונה נטעתה לע"ע במחנו, אַז דער אַלטער רבי פאָרענדיק איבער דער וועלט און קומענדיק למחנו, זאָל ער ניט קומען אין דער פרעמד, נאָר טרעפען דאָרט אַן אייגענעם עולם, אייגענעם ביהמ"ד, שמות פון חסידישע ספרים אויפן פלאָהר, און דער אויר פול מיט אותיות התורה ויר"ש בכלל, און אותיות חסידות חב"ד בפרט, וואָס אף שעלו למעלה, אבל הרושם באוויר נשאר לנצח, וכידוע בכל דבר שבקדושה, שהרושם נשאר.

ולמתי דוחים עבודה זו? והרי, ביני לביני, כל עם ישראל נמצא בגלות521החושך כפול ומכופל ואין לך יום שאין קללתו מרובה כו', ובפרט כשהתחילו לומר לחושך אור ולעבדות גאולה . . .

(ממכתב י' שבט, תש"ט)

מובשבהתאם לשינוי מצב החסידים מזמן כתיבת אגה"ק זו בפעם א' עד לפעם הג' הי' מקום (וצורך) לשינוי ג"כ בחלקי' הראשונים כולל ההוספה „ברוב עיירות ומנינים מאנ"ש".

ולכאורה מהאריכות באגה"ק הוכח תוכיח ע"ד „לגמור כל הש"ס כו'" — משמע דהי' בזה חידוש דבר, וא"כ הוא י"ל דהתחלת אגה"ק פותחין בברכה באה כתשובה על ה"שמועה טובה" שמלאו המבוקש. וראה לקו"ד (ח"א עפ"ו) דאגה"ק פותחין בברכה „נכתב ונתפרסם עשר שנים קודם כתיבת אגרת קטנתי" — היינו בשנת תקמ"ט.

(ממכתב בדר"ח אדר, תשכ"ח)

522לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי' תכתבו ותחתמו כולל פעילות רבה בכל המבצעים ובכלל בתורה עבודה וגמ"ח ובאופן דופרצת ולהחיש ביאת מלכא משיחא ותרוממנה קרנות צדיק. גוט שבת ויום טוב.

(מברק לי"ט כסלו, תשל־)

לכל המשתתפים בהפארבריינגענס הגדולים שליט"א.

לחיים, לחיים ולברכה. יהי רצון מהשי"ת שבכל אחד ואחת יהי' פדה בשלום וגומר במילואו ושיצליחו בעשיית הכלים לזה כביאור חז"ל בהכתוב שזהו העוסק בתורה הנגלה והחסידות ובגמ"ח ובתפלה ובאופן דופרצת ומתחיל בהמבצעים כולם, ולהחיש ביאת מלכא משיחא ותרוממנה קרנות צדיק. גוט שבת ויום טוב.

(מברק להמשתתפים בהפארבריינגענס הגדולים בכפר

חב"ד, נחלת הר חב"ד, ביהכנ"ס וביהמ"ד צמח צדק

בירושלים העתיקה — י"ט כסלו תשל"ז)

לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי' תכתבו ותחתמו כולל פעילות רבה בכל המבצעים ובכלל בתורה עבודה וגמילות־חסדים.

והרי ביום זה הוכפל בו כי טוב לשמים ולבריות וכל זה באופן דופרצת ולהחיש ביאת מלכא משיחא ואלקים בישראל גדול שמו ויהי בשלם סכו.

(מברק י"ט כסלו, תשל"ח)

לכל המשתתפים בהאפארבריינגענישן הגדולים שליט"א.

לחיים, לחיים ולברכה!

יהי רצון מהשי"ת שבכל אחד ואחת יהי' פדה בשלום וגו' במילואו ושיצליחו בעשיית הכלים לזה כביאור חז"ל בהפסוק שזהו העוסק בתורה הנגלה והחסידות ובגמילות חסדים ובתפילה

דהרי ביום זה הוכפל בו כי טוב לשמים ולבריות וכל זה באופן דופרצת ומתחיל בהמבצעים כולם,

ולהחיש ביאת מלכא משיחא ואלקים בישראל גדול שמו ויהי בשלם סכו.

(מברק לההתועדות של י"ט כסלו, תשל־ח

523לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי' תכתבו ותחתמו כולל פעילות רבה בכל המבצעים ובכלל בתורה עבודה וגמ"ח והרי ביום זה הוכפל בו כי טוב לשמים ולבריות וכל זה באופן דופרצת ולהחיש ביאת מלכא משיחא והקל עושה פלא יגאל בזרוע עמו.

(מברק לי"ט כסלו ה'תשל"ט)

„לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי' תכתבו ותחתמו כולל פעילות רבה בכל המבצעים ובכלל בתורה עבודה וגמ"ח וכל זה באופן דופרצת ולהחיש קיום היעוד להביאנו אל גבול קדשו ויבן כמו רמים מקדשו בביאת מלכא משיחא".

(נוסח המברק לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל

לקראת חג הגאולה י"ט כסלו, ה'תש"מ)

לכל המשתתפים בהפאַרבריינגענס הגדולים שליט"א.

לחיים, לחיים ולברכה. יהי רצון מהשי"ת שבכל אחד ואחת יהי' פדה בשלום וגומר במילואו ושיצליחו בעשיית הכלים לזה כביאור חז"ל בהכתוב שזהו העוסק בתורה הנגלה והחסידות ובגמ"ח ובתפלה וכל זה באופן דופרצת ומתחיל בהמבצעים כולם, ולהחיש קיום היעוד להביאנו אל גבול קדשו ויבן כמו רמים מקדשו בביאת מלכא משיחא.

(נוסח המברק להמשתתפים בהפארבריינגענעס הגדולים בכפר חב"ד, נחלת הר חב"ד,

ביהכנ"ס וביהמד"ר צמח צדק בירושלים העתיקה, צפת, לחג הגאולה י"ט כסלו ה'תש"מ)