תקלה

וכל מאמינים שהוא לבדו הוא^י (כמשי"ת). והנה בבחי' הוא ושמו יש ב' פי', הא' ע"פ המבואר בשער היחוד [פ"י וי"א] בענין בריש הורמנותא דמלכא^יא גליף גליפו כו' שזהו כשעלה ברצונו הפשוט להיות חפץ חסד וטוב שזהו בחי' הארה בעלמא מבחי' חסד ההיולי הכלול ומיוחד בהעלם העצמו' עד שאינו נבדל כלל ממנו^יב ולא שייך בו לומר אפי' לשון התאחדות יעו"ש היטיב. והנה רצון הזה נשתלשל עד המל' והוא התלבשותו במח' דא"א^יג אך אח"כ גליף גליפו הוא בבחי' חקיקת אותיו' שהוא מה ששיער בעצמו בכח^יד מה שעתיד להיות בפועל ממש^טו, אך הנה ידוע ומובן שהגם מה שעתיד להיות בפועל המה הכל דברי' מוגבלים אך בשרשם כמו שהמה משוערים בעצמו שזהו אמיתת מציאותם ושרש הוויתם אח"כ בפועל ממש המה בבחי' א"ס, והנה ע"ז^טז יובן ענין הוא ושמו כי הוא הוא בחי' מאור שזהו בחי' ח"ח^יז הנ"ל שהוא מקור לבחי' גילוי אור אבל בעצמו אינו מתגלה כלל רק הוא סיבת כל הסיבות^יח להתגלות בחי' האור שהוא בחי' האותיות דגליף גליפו כו'.

ויובן מבשרי אחזה^יט כשמתעורר בעצמו בבחי' חסד וטוב להשפיע שכל או ממון הנה השכל או הממון שמשפיע הוא עצם השפע ולא יגיע כלל לבחי' החסד שבלבו כי החסד נשאר בהעלם בלבו רק נעשה סיבה להשפעה בלבד כו' וד"ל. וע"ז^כ יובן מש"א בש"ע כי אל טוב ומטיב אתה כו', כי אל^כא טוב הוא בחי' טבע הטוב שהוא בחי' חסד ההיולי הכלול בעצמותו שהוא בחי' יחיד ממש, ומטיב הוא מה שעלה ברצון הפשוט^כב להטיב שהוא הארה בעלמא מעצם הטוב כנ"ל. ומברך השנים זהו בחי' ברכה והמשכה בבחי' האותיות דגליף גליפו כו' שנק' שנים ע"ש שהמה משנים ממהות למהות היינו מבחי' א"ס לבחי' בע"ג כו'. ועד"ז יובן ג"כ ענין ברוך שאמר והי' העולם שזהו מה שאמר בעצמו^כג מקור להוויית העולם, שזהו מה שעלה ברצון הפשוט^כד להטיב, ואח"כ ברוך הוא שזהו"ע הדילוג בעצמותו להיות ברוך אומר ועושה שזהו מה דגליף גליפו שהוא בחי' אותיות המקור לעשי', והיינו מה ששיער בעצמו מה שעתיד להיות בפועל, אך הגם שכבר שיער כל הפרטים העתידים לבוא לידי פועל^כה והוגבל המספר אבל מ"מ כל מציאות פרטי להיותו

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org