ולקחתם לכם ביום הראשון · ליל ב' דסוכות, עתר"ו
א'קסג
גם מהו עשר תיקונין וקרינן לון עשר ספירן דהול"ל עשר תיקונין או עשר ספירן מהו אומרו עשר תיקונין וקרינן לון ע"ס כו'. אך הענין הוא דהנה לכאו' צ"ל למה נאצלו ע"ס דוקא עשר ולא תשע ולא אחד עשר שהרי מצד אוא"ס הי' יכול להאציל ספי' עד אין קץ וכמו שאו' קודם אנת הוא חד ולא בחושבן, וידוע הפי' ולא בחושבן שהן ספי' עד אין קץ כו' דלהיותו חד בבחי' יחיד ע"כ בחי' התפשטותו הוא בבחי' ספי' אין קץ כו', הרי ענין אור א"ס מחייב להיות ספי' בלי מספר ומה זה שנאצלו באצי' עשר ספי' דוקא כו', וע"ז או' אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין בבחי' יציאה והתגלות חוץ לעצמותו כבי', דלמעלה מאצי' שזהו עדיין כמו שכלול בעצמותו כו' הן בבחי' ספי' אין קץ כו' (וכמשנת"ל ד"ה ולא יכול יוסף להתאפק בענין העיגולים כו'), ובאצי' להיות שזהו בבחי' יציאה והתגלות הן בבחי' ע"ס כו', והוא בכדי לאנהגא בהון עלמין כו' דבכדי שיתהווה מאוא"ס הבלתי בע"ג לגמרי עולמות ונבראים בע"ג הוצרך להאציל ע"ס כדי שע"י יוכל להיות מקור לבע"ג כו', דהרי הספי' באים ג"כ בבחי' הגבלה
בבחי' התלבשות אורות בכלים שהכלים מגבילים את האור והאור הוא באופן כזה שיוכל לבא בהגבלה בכלים כו', וכמשנת"ל דגם בהאור יש ע"ס וגם בשרשי האורות יש ע"ס שהן ע"ס הגנוזות במאצילן כו', רק דבשרשי האורות הן בבחי' תכלית האחדות וההתכללות כו', והו"ע אנת הוא חד ולא בחושבן בבחי' אחדות ממש כו' וכמשנת"ל (ד"ה מי מנה הא'), ובאצי' באו בבחי' מדרי' פרטי' ומתלבשים כל אור בכלי (דמ"מ האור הוא בבחי' פשיטות לגבי הכלים והם מגבילים את האור כו' וכמשנת"ל ד"ה נשא הא'), וה"ה בגדר מיוחד כמו גדר החכ' וגדר הבינה וגדרי המדות כו', וזה גופא שיהי' אצי' ע"ס מאוא"ס ב"ה הוא ע"י הצמצום שהי' באוא"ס כו' שע"י הצמצום עי"ז הוא בבחי' יציאה והתגלות חוץ לעצמותו כבי' ועי"ז נפרטו הע"ס בבחי' מדרי' פרטיות כו' וכמשנת"ל (ד"ה כל מחלוקת שהיא לש"ש ובהדרושים שאח"כ). והגם שע"י הצמצום הי' יכול להיות התהוות בע"ג היינו התהוות הנבראים ולמה הוצרך להיות אצי' הע"ס כו', הענין הוא דאם הי' התהוות הנבראים ע"י הצמצום הרי הי' העלם לגמרי שבאם הי' הצמצום באופן כזה
שיהי' התהוות הנבראים הי' הצמצום בבחי' צמצום גמור בבחי' העלם לגמרי כו' (ועמשנת"ל ד"ה וכל העם רואים) והיו הנבראים בבחי' יש לגמרי כו', והרי הכוונה היא שיהי' ביטול היש ושיהי' גילוי אלקות בעולם כו' וכמשנת"ל (ד"ה אחת שאלתי) דתחלת ההתעוררות הי' מצד הרחמים והוא שהנבראים יכירו גדולתו ית' כו', וע"כ הי' הצמצום באופן כזה שיהי' גילוי האור כו' וכמשנת"ל (ד"ה וכל העם רואים), וזהו דמהצמצום נאצלו הע"ס דאצי' דעם היותם בחי' גבול אינם גבול ממש רק שלגבי האוא"ס הבבע"ג ה"ה בבחי' גבול אבל לגבי בי"ע הן בבחי' בל"ג כו' ואיהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד כו', דעם היות שנתהוו ע"י הצמצום (ועי"ז הם בבחי' יציאה חוץ לעצמותו כו') מ"מ ה"ה ג"כ בבחי' גילוי מאוא"ס המאציל כו', והיינו דהתהוותם הוא מ"מ בבחי' קירוב מהמאציל ב"ה (דכמו"כ הוא בשרש ההמשכה שזהו ע"י הקירוב דאוא"ס שחזר והאיר כו' כנודע), וה"ה דבקים ומיוחדים באוא"ס כו', ולכן בהם וע"י נמשך ג"כ גילוי אלקות בעולם כו', דמצד ההגבלה שבהם ה"ה בבחי' מקור לגבול ומציאות דבי"ע ומצד שהן מ"מ בחי' גילוי מאוא"ס נמשך מהם הגילוי בעולמות כו', וזהו שאו' עשר
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source