וירא אליו ה' באלוני · ש"פ וירא, העת"ר
תשכא
בס"ד. ש"פ וירא, העת"ר
וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל כו', וצ"ל מהו"ע וירא אליו שלא נאמר כאן שום דבור ולא הי' איזה נבואה רק מה שנראה אליו, צ"ל מהו"ע הראי' הזאת שנראה אליו כו'. ורש"י פי' וירא אליו לבקר את החולה, והוא מגמ' דסוטה די"ד ע"א הקב"ה ביקר חולים שנא' וירא אליו ה' כו', ומשמע שזה שנראה אליו הוא גופא הבקור חולים, וצ"ל זה מהו"ע הבקור חולים בזה שנראה אליו כו'. ומהו"ע שהי' באלוני ממרא דוקא. גם אומרו והוא יושב פתח האהל מה מודיענו זה שהי' יושב בפתח האהל כו', ומהו"ע והוא יושב כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל דבינה נק' כה בחי' דמות ודמיון לבד וכן הכתר הוא בחי' כף הדמיון כו', עם היות דז"א הוא בחי' זה וכן חכ' היא בחי' זה מ"מ בינה וכתר הן בחי' כה כו'. ונת' להיות שהן בחי' התפשטות לבד דחיצוני' הכתר הוא בחי' רצון, דהרצון הוא בחי' התפשטות לבד ואינו עצמות ממש כו' והוא בחי' חיצוני' לגבי פנימי' כו', שהפנימי' הוא בחי' הטעם והעונג והרצון הוא חיצונית וההתגלות לבד כו', שבהחיצוני' אינו נראה ונגלה הפנימי' אדרבא ה"ז מכסה ומעלים על הפנימי' כו'
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source