ויענך וירעיבך ויאכילך את · ש"פ עקב, העת"ר
א'ק
עיקר בחי' לחם הוא לחם מן הארץ שזהו בחי' השגה ממש כו', אך גם בחי' עונג העצמי הבא במורגש הוא בחי' לחם להיותו בבחי' תענוג מורגש עכ"פ כו', אבל העונג העצמי הבלתי מורגש זהו למע' מבחי' לחם כו', ועז"א למען הודיעך שבהשפעת המן הידיעה כי לא על הלחם כו', כי על כל מוצא פי ה', מוצא פי ה' הוא מקור פי ה' וכמו כמוצא מים כו', והיינו פנימיות עונג העליון בחי' פנימי' עתיק כו', וזה הי' בהמשכת המן כו'. וזהו ויענך וירעיבך ויאכילך את המן, דאכילת המן הוא מאכל של רעבון בחי' ולהחיותם ברעב כו', וזהו שהמן דוקא הוא למען הודיעך כו' כי על כל מוצא פי ה' יחי' האדם כו'.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source