וה' אמר המכסה אני · ש"פ וירא, עתר"ו
א'קצו
בס"ד. ש"פ וירא, עתר"ו
וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה ואברהם הי' יהי' לגוי גדול כו', וצ"ל מה"ע וה' אמר דהול"ל ויאמר ה' מהו אומרו וה' אמר, ומה"ע המכסה אני. ובמד"ר אי' הה"ד סוד ה' ליראיו מהו סוד ה' זו מילה כו', וצ"ל מה שייכות ענין המילה לזה. גם צ"ל מ"ש אח"כ ואברהם היו יהי' לגוי גדול משמע דלפי שהמכסה אני מאברהם ע"כ ואברהם הי' יהי' כו', וצ"ל מה שייכים הענינים זה לזה כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל במ"ש סמכוני באשישות כו' כי חולת אהבה אני שזה מא' כנס"י דלעילא דבחי' מל' היא בבחי' חולת אהבה בתוקף לעלות אל דודה כו', דמל' הוא בחי' אש ה' ונת' דאות ה' הוא מקור כללות האותיות דעש"מ (בחי' חומר האותיות כו') ואש ה' הוא בחי' האור המתלבש בהאותיות כו', ונק' אש שחורה מפני שהוא האור שלהאיר את החשך והמשכת האור הוא ע"י התעלמות בהאותיות כו', ובכללות הוא בחי' אור הקו שבא ע"י ההתעלמות בנקודת הרשימו ובהכלים כו' והוא בחי' האור דממכ"ע כו', ואש לבנה הוא האוא"ס הבל"ג שהוא בבחי' גילוי העצמות ובא בלי שום התעלמות לגמרי כו', ועז"א
ואל אישך תשוקתך דבחי' אש ה' תאב ומשתוקק לעלות לבחי' אש יו"ד בחי' אוא"ס הסוכ"ע ובחי' עצמות אוא"ס שלמעלה מבחי' סובב וממלא כו'.
והנה כמו שהוא בבחי' מל' למעלה כמו"כ צ"ל בנפש האדם למטה התוקף הרצוא והצמאון בבחי' חולת אהבה בתפלה, וכמ"ש חלו פני אל דפי' חלו נא הוא ל' חולי כו', וכמ"ש ויחל משה שאחזהו חולי של עצמות כו', והוא שע"י ההתבוננות בהפלאת אוא"ס ב"ה איך שהוא ממכ"ע וסוכ"ע ואיך שעצמות אוא"ס ב"ה אינו בגדר ממלא ולא בגדר סובב וכולא קמי' כלא חשיבי ממש כו', שע"י אריכות ההתבוננות בזה בהעמקת הדעת נעשה תוקף הצמאון להכלל בעצמות אוא"ס וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ כו', אמנם עיקר
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source