נשא את ראש בני · ש"פ נשא, העת"ר
א'טו
בס"ד. ש"פ נשא, העת"ר
נשא את ראש בני גרשון גם הם כו', וצ"ל למה נא' בבני גרשון גם הם דמשמע מזה דעיקר ענין נשיאת ראש הוא בבני קהת ובני גרשון נשא גם הם, וצ"ל מה"ע נשיאת ראש שהעיקר זהו בבני קהת ובבני גרשון נא' ג"כ נשיאת ראש כו'. גם מ"ש גבי בני גרשון ע"פ אהרן ובניו תהי' כל עבודת בני הגרשוני ולא נא' כן גבי בני קהת ומררי. ובמד"ר אי' לא שהיו פחותים מבני קהת אלא משום כבוד התו' הקדים בני קהת כו', וצ"ל מה"ע כבוד התו' דמשו"ז עיקר נשיאת ראש הוא בבני קהת דוקא כו'. ולהבין זה ילה"ק משנת"ל דיום ולילה בשרשן הו"ע הצמצום הראשון וגילוי הקו, דהצמצום הוא בשביל והיינו שבהצמצום כלול כוונת הגילוי, וכמו"כ בהגילוי כלול כוונת הצמצום, דעיקר הכוונה הוא הגילוי ואא"ל הגילוי כ"א ע"י הצמצום דוקא כו', ובהשתל' הו"ע האורות והכלים שהכלים עלו במח' תחלה ואינו נמשך האור רק כשיש כלים, כי הכוונה היא להיות גילוי בהכלים דוקא, אך בהכלי הכוונה שתהי' בבחי' ביטול שעי"ז היא כלי אל האור ועי"ז מאיר בה האור עצמי ושיהי' בבחי' גילוי ע"י הכלים כו'.
והנה יום ולילה בעבודה הוא בחי' רצו"ש הסתלקות והתפשטות שהוא ג"כ ענין חשך ואור העלם וגילוי כו', וזהו בין בהכלים ובין בהאורות שהן בבחי' רצו"ש, אך עיקר רצו"ש הוא בהאור וע"י האור הוא הרצו"ש בהכלי כו', וכמו הילוך הדם באדם שהוא בבחי' הסתלקו' והתפשטות שז"ע דפיקו דלבא שדופק תמיד בב' דפיקות שהוא כיווץ והתפשטות כו', דלבא פליג לכל שייפין וכיווץ הלב הוא הסתלקות הדם מן הלב וההתפשטות הוא שהדם חוזר ונכנס ללב כו' (והוא בדוגמא למע' בחי' מטולמ"ט מלמעלמ"ט כו', כמו"כ סילוק הדם מן הלב הוא המשכת הדם אל האברים וכשנכנס אל הלב הלב מתפשט כו'), וגם יש להיפך שכשהדם נכנס ללב נסגר הלב וזהו הכיווץ מה שנסגר כו', ואח"כ נפתח ונתפשט הדם ממנו בהאברים כו' (שזהו שבתחלה ההעלם ואח"כ הגילוי כו'), וע"י הסגירה מה שהדם נסגר בלב עי"ז הוא דוקא ההתפשטות כו', דהילוך הדם שהולך במרוצה ובכח ובחיות גדול להחיות כל האברים זהו דוקא ע"י ההעלם והכיווץ כו', שאם
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source