קטנתי מכל החסדים ומכל · ש"פ וישלח, העת"ר
תשסד
היא בבחי' חכ' ושכל בבחי' הגבלה והתלבשות בכלים ורעו"ד היא בחי' בל"ג ויציאה מגדר כלים כו', והיציאה מגדר כלים זה גופא מעלה גדולה מאד כו', ועם היות דבעסק התורה (באמיתת ההתעסקות בזה) גם הכלים הם אלקות ממש כו', וכידוע דגם אותיות התורה הן אותיות שלמעלה בחי' דבר ה' ממש כו' כמשנת"ל פ' שס"ג, מ"מ יש מעלה ביציאה מגדר כלים מצ"ע, וגם שזהו בדוגמא דעצמות אוא"ס שאינו בבחי' התלבשות בכלים כו' (וגם שהרי יש זמנים שצ"ל העבודה בהתגלות בחי' המקיפים שבנפש וכמו בר"ה ועשי"ת כו' דאז עיקר העבודה היא בהתגלות עצמי דהנפש כו', הרי מי שהוא בעבודה דרעו"ד (וכמו שיש מארי צלותא ומארי תורה כו') ה"ה בקירוב יותר לזה כו', ובאמת בבעלי תורה האמיתים ובד"כ באותן שהן באמיתית העבודה דמוחין עצמיים ממש (והיינו בבחי' פנימיות המוחין והעיקר בבחי' פנימיות החכ' כו') הרי הן בדוגמא שלמעלה ממש כו', ובזמן העבודה דעצם הנפש ה"ה בעבודה זו ואדרבא בזה גופא הוא בבחי' פנימיות ועצמיות באמיתתה של דבר ביותר כו', מפני שהוא פנימי בעצם ע"כ בכל דבר הוא בבחי'
הפנימיות והעצמות דוקא כו', ומ"מ הרי אמרו משיחא אתא לאתבא צדיקייא בתשובה כו', ומשה זכה לתשובה רק קודם הסתלקותו כו' וכמ"ש במ"א), וגם לההמשכה דתורה צריכים תפלה והאומר אין לו אלא תו' גם תו' אין לו וצ"ל הקדמה דתפלה כו' וכמשי"ת, והעיקר הוא ע"י רעו"ד כו', דלכן אחר ובכל מאדך נא' והיו הדברים האלה דבד"ת הכתוב מדבר כו', וגם הלא עסק התורה צ"ל בבחי' ביטול דוקא וזה דוקא ע"י הקדמת העבודה דתפלה כו', עם היות שהביטול שבעסק התורה הוא ביטול עליון יותר מהביטול דתפלה גם בבחי' רעו"ד שהוא בבחי' רצוא וצמאון והביטול דתו' הוא בבחי' הנחת עצמותו כו', ומ"מ בכדי שיהי' הביטול דתורה זהו ע"י העבודה דתפלה שהיא לפעול הביטול בנפש וכמשי"ת, וע"י אמיתית העבודה דתפלה בא לבחי' ביטול עצמי כו' (ותמימות במוחין הוא ג"כ ענין הנחת עצמותו ובא מבחי' הרצון כו', וגם התמים במעשיו בלימוד התורה ה"ה כלי לאור העצמי דתורה כו'). ועוד זאת דבחי' רעו"ד עם היותה בחי' חיצוניות לבד ה"ז חיצוניות מבחי' פנימיות ועצמיות שלמעלה מבחי' התו' שהיא בבחי' ח"ע
דאצי' ומלובש בזה בחי' העצמות דא"ס והיינו הכל כמו שמתלבש בבחי' החכ' כו', ורעו"ד היא חיצוניות דבחי' מו"ס עצמו כמו שהיא למעלה מהתלבשות בחכ' כו'. והענין הוא כמשנת"ל פ' שס"ז דרעו"ד הוא ע"י ידיעת ההפלאה דאוא"ס ואופן ההפלאה כו', ועיקרה הוא מבחי' ההתקשרות עצמי דחבוקה ודבוקה בך ממש בבחי' עצמות א"ס כו', וזהו כמו טעם ועונג העצמי שזה סיבת הרצון כו', וע"י החיצוניות הרי באים אל הפנימיות וכמשנת"ל פ' שנ"ה, והיינו דע"י רעו"ד נמשך בחי' העצמיות דמו"ס בחי' מוחא דעתיקא כו', וההמשכה היא ע"י התו' (דרעו"ד עצמה אינו תופס בעצמות ממש כנ"ל רק התורה תופסת בעצמות), אבל זהו דוקא ע"י הקדמת רעו"ד אז נמשך בחי' העצמית בתורה כו', והו"ע המשכת אוא"ס בתורה דהיינו המשכת שרשה ומקורה העצמי כו', ועם היות שבתורה יש בה בחי' העצמיות כו', הנה ההמשכה היא להיות גילוי שרשה ומקורה כו', והו"ע גילוי פנימיות התורה בחי' סתום דתורה וסתום דקוב"ה כו', וכמשנת"ל פ' שס"ד דע"י סתום שבנפש נמשך בחי' סתום דתורה וסתום דקוב"ה גם בגליא דתורה כו', וזהו דגם מי שתורתו אומנתו כרשב"י
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source