ראה אנכי נותן לפניכם · ש"פ ראה, העת"ר
א'ק
בס"ד. ש"פ ראה, העת"ר
ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעו כו', וצ"ל מה"ע נותן לפניכם ברכה, דהול"ל אני מברך אתכם מהו ל' נתינה על הברכה, וגבי קללה ביותר א"מ ל' מתנה. גם צ"ל או' אשר תשמעו משמע ל' ודאי שודאי תשמעו, והלא או' אח"כ אם לא תשמעו א"כ ה"ז בל' תנאי כמו בכל התו', וכמו אם בחקתי תלכו וכמו אם בקולו תשמעו כו', ומהו אומרו אשר תשמעו כו'. גם מהו לפניכם דהול"ל לכם כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק שיש ג' בחי' רצוא, דכללות ענין הרצוא הוא להיות בבחי' כלי לקבל אור עליון יותר, ויש בזה ג' מדרי' הא' מבי"ע לאצי' והו"ע עבודת הבירורים למטה שהדברים התחתונים יהיו כלים לאלקות כו', והיינו הבירור וזיכוך דבי"ע לקבל גילוי אור האצי' כו', הב' הבירור והעלי' דכלים דאצי', והו"ע בורר אוכל מתוך אוכל כו' לקבל גילוי אור עצמי שלמע' מאצי' כו' וכ"ז הוא בבחי' בירור כו', והג' הוא עליית האור שזהו למע' מבחי' בירורים (דבירורים שייך רק בבחי' הכלים כו') והוא העלי' בבחי' פנימי' עתיק כו', ונגד זה יש ג' המשכות שהן בג' סעודות דשבת
כו'. ונת' בענין הג' סעודות דהסעודה הראשונה היא דחקל תפוחין קדישין כו', והשני' אי' בזהר יתרו שהיא דע"ק ושלישית דז"א, ובאד"ז אי' דהשני' דז"א ושלישית דע"ק, ונת' דאינם סותרים זא"ז דבסעודה שני' הוא גילוי עצמי' בחי' עתיק (משא"כ בסעודה ראשונה שאינו רק הארה לבד כו'), וההמשכה היא בז"א לכן נק' באד"ז סעודתא דז"א, ועיקר גילוי בחי' פנימי' עתיק הוא בסעודה שלישית רק שזהו בדרך העלי' והעלי' היא לבחי' ז"א כו', לכן נק' בזהר יתרו סעודתא דז"א ובאד"ז סעודתא דע"ק כו'.
וביאור הענין הוא דהנה ארז"ל אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן היו מיד נגאלין, וידוע דשתי השבתות הן שבכל שבת יש שתי שבתות, והן בחי' שבת תתאה ושבת עילאה כו', שבת תתאה הוא השביתה והמנוחה הבאה לאחר עבודה ויגיעה, וכמו טרחא אתנחתא שלאחר הטרחא והיגיעה בא אח"כ
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source