יהודה אתה יודוך אחיך · ש"פ ויחי, העת"ר
תתיא
כו', ועם היותם בבחי' מציאות שכל ה"ה נעלים ביותר מחמת כח המקור שמאיר אצלו בהתגלות כו', וכמו מי שהוא חכם מצד עצם כח חכמתו וכמו וה' נתן חכ' לשלמה כו', וז"ע ההתחברות שהכחות פנימי' המה נעלים ביותר על ידי גילוי העצמות בהם כו', דכמו"כ הוא בעבודה ענין התחברות שרש הנשמה עם הנשמה שבגוף דהנשמה שבגוף היא במדרי' נעלית ביותר ע"י שמאיר בה מבחי' שרש ומקור הנשמה כו' וכמשי"ת.
וע"פ הנ"ל יובן מ"ש יהודה אתה יודוך אחיך, דהנה ראובן ושמעון הן ב' פרשיות דק"ש ראובן ע"ש כי ראה ה' והוא ההתבוננות בגדולת ה' ולהיות כאלו רואה כו', והו"ע לאסתכלא ביקרא דמלכא כו' שעי"ז באים לבחי' אהבה וכמ"ש פני ארי' אל הימין דארי' אותי' ראי' כו', שמעון ע"ש כי שמע ה' ועי"ז הוא בחי' יראה וכמ"ש ה' שמעתי שמעך יראתי, דשמיעה מרחוק וכן יראה מרחוק כו', לוי הוא ל' התחברות הפעם ילווה כו' והו"ע אמת ויציב בווי"ן תתקטר כו' וכמ"ש בתו"א ע"פ זה. וי"ל דראובן הו"ע פסוד"ז דבהתבוננות זו שייך בחי' ראי' דהתהוות היש מאין אלקי ה"ז מוכרח מאד וכאלו רואה בראי' חושי' שהאין האלקי מהווה את היש כו', וכמו"כ כח הא"ס שבעולם ה"ז בבחי' ראי' וכמ"ש שאו מרום עיניכם וראו כו' וכמשנת"ל, ושמעון הו"ע ק"ש שמע ישראל כו', ויהודה הו"ע תפלה שמו"ע שז"ע הפעם אודה את ה' בבחי' ביטול בתכלית לא בחי' אהבה בלבד כו', והו"ע התגלות שרש ומקור הנשמה שזהו וראשו מגיע השמימה העבודה דרעו"ד כו', וכאשר יש התגלות שרש הנשמה אז הרי כל הכחות נכללים
בהרצון כו', ובחי' זו דהרצון פשוט הרי יש בכאו"א מישראל ובזה הכל משתוים כו', דכחות הגלוים לא בכל א' בשוה דיש שהן בעלי השגה ויש שאינם בעלי השגה כו', וגם אין דעותיהם שוות כו', אבל בחי' הרצון פשוט הרי יש בכאו"א מישראל, ומשו"ז כאו"א יכול לבוא לידי מס"נ על קדה"ש כו', והכל שוים במדרי' עצם הנשמה וכמ"ש בסש"ב שהנפשות מתאימות המה כו', וזהו שכל ישראל נק' ע"ש יהודה דאין אדם אומר ראובני אנא שמעוני אנא שזהו בכחות הגלוים אלא יהודה אנא שזהו בחי' הרצון פשוט כו', וזהו יודוך אחיך שזהו התחברות הנשמה שבגוף עם שרש הנשמה שזהו תכלית הכוונה כו', ולהיות שההתחברות היא על שתי אופנים, הא' שהכחות עולים ונכללים בשרש ומקור הנשמה והיינו העבודה דרעו"ד ושכל עצמותו הוא ברצון וביטול זה כו', והב' דשרש הנשמה מאירה בהנשמה המלובשת בגוף כו', זהו"ע יודוך ל' הודאה ול' שבח דהודאה היינו בהתכללות הכחות בשרש הנשמה כו', ושבח שייך בנשמה המלובשת בגוף דהילול ושבח הוא מצד השגה כו', רק שהיא במדרי' נעלית ביותר ע"י התגלות שרש הנשמה כו'. וענין
ידך בעורף אויבך הוא שהענינים הגשמי' יהיו בבחי' עורף ולא בבחי' פנים והוא שיהיו רק על צד ההכרח כו', ועוד הו"ע בעורף אויבך שהאויב מחזיר עורף והוא שבורח דאז הוא מחזיר עורף כו'. והענין הוא דביצי"מ כתי' כי ברח הוא שברחו הם מן הרע אבל הרע נשאר בתקפו, אבל כאשר הרע בורח הו"ע דחיית וביטול הרע כו', וזהו ידך בעורף אויבך דע"י התגלות שרש ומקור הנשמה עי"ז הרע נדחה לגמרי כו'. וזהו יהודה אתה התגלות שרש ומקור הנשמה ושיהי' התחברות עם הנשמה המלובשת בגוף וזהו יודוך אחיך
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source