וידבר הוי' אל משה · ש"פ חקת, העת"ר
א'מט
הא' והוא שבתחלה הוא מופשט לגמרי מענינים החומרים והיינו שהוא בתמידות בעבודה אלקי' ובד"א של הלכה ואינו שייך כלל לענינים אחרים כו' (וזה לא בדרך כפי' שכופה ופורש א"ע מהם כ"א הוא ממילא ע"י הגילוי דאור אלקי בנפשו אינו רוצה בהם ואינו חושב כלל בזה, רק הוא מסור ונתון בכל כחותיו גם הטבעי' רק לאלקו' לבד כו'), ואז כל הענינים החומרי' (גם שיש בהם טוב) ה"ה אצלו כפסולת ממש ופחותים וגרועים מאד בעיניו (ער זעט דאס אן זייער נידעריק), ואח"כ כאשר נכנס בעניני העולם אין בו הרצון והחשק בהם ובנקל הוא פועל בנפשו לפרוש מהם, או שיהיו בכוונה לש"ש (שכ"ה העיקר באופן הבירור הזה שהדברים הגשמיים הן בכוונה לש"ש כו'), והיינו רק במה שמוכרח לקיום גופו כי אל המותרות אינו שייך כלל ואינו מתאווה בזה כלל, רק במה שמוכרח לקיום גופו וג"ז הוא בכוונה אלקי' כו', וע"ה שהבירור בזה הוא באופן נעלה מ"מ הטוב בזה אינו בבחי' דקות כ"כ כמו הטוב הקודם כו' (דהנה מה שהכל הוא בכוונה אלקי' ה"ז למע' מכוונה לש"ש שזהו מה שבכח זה הוא לומד ומתפלל כו',
שכ"ה גם בהבירור דאו"ח כו', אבל מה שהוא בכוונה אלקי' הוא שמה שאין בזה כוונה אלקי' אינו נכנס בזה כלל, כ"א מה שיש בזה כוונה אלקי' כו', ועצם הכוונה היא במדרי' גבוה ונעלית הרבה יותר כו', וע"כ הבירור דהטוב בזה הוא במדרי' נעלית, ומ"מ אין זה כמו הטוב שבתחלה כו'). וזהו הבירור בדרך מלמעלמ"ט שמתברר תחלה הדק דק יותר והיינו הטוב ביותר (מה שאינו מלובש כלל בחומרי'), ואח"כ מתברר גם חלקי הטוב שאינם בדקות כ"כ כו'. וההפרש הוא בב' האופנים, דבאופן הא' הוא שמתעסק עם הנה"ב לזככו ולתקנו כו', והאופן הב' הוא שענינו הוא להאיר אור נפשו האלקי' ועי"ז נעשה הבירור כו', וממילא אופן הבירור באופן הא' הוא להפריד את הרע תחלה ועי"ז נלקח ומתעלה הטוב דנה"ב שיהי' נכלל בנה"א כו', וגם מה שמעורר האה' לאלקו' שעי"ז מתרחק מן החומרי', וכידוע שהאה' היא בבחי' הילוך וכמו הלוך ונסוע כו', דבהילוך ממקום למקום כל מה שהולך ומתקרב למקום שהולך לשם הרי מתרחק מן המקום שהלך משם, וכמו"כ כל מה שהולך ומתקרב לאלקו' ה"ה מתרחק מעניני העולם כו', הנה
הכוונה בזה הוא שעי"ז יהי' הפרדת הרע דהיינו ביטול הרצונות דנה"ב כו', ובאופן הב' הוא שנלקח הטוב דנה"ב ע"י האור דנה"א ועי"ז נפרד ומתבטל הרע ממנו כו', והוא שאופן הא' הוא בירור הפסולת מתוך האוכל, והאופן הב' הוא בירור האוכל מתוך הפסולת כו'. והנה ב' אופני הבירורים הנ"ל לא יש בשבת דכל בורר אסור בשבת הן בורר פסולת מתוך האוכל והן בורר האוכל מתוך הפסולת הכל אסור בשבת (ויש חילוקים ע"פ הדין באופן האיסור וכמ"ש בשו"ע, אבל הכל אסור בשבת), דכמו"כ בעבודה הוא שב' אופני הבירורים הנ"ל אינם שייכים בשבת כו'. והענין הוא דהנה בשבת כתי' כי בו שבת מכל מלאכתו דכל מלאכה אסורה בשבת, והרי הבירור דאו"ח ה"ה בדרך עבודה ויגיעה כו', אמנם גם הבירור דאו"י הרי זה מ"מ המשכת האור בכדי לברר כו', וכמו למע' הבירור שנעשה ע"י ש' מ"ה דתיקון ה"ז המשכת ש' מ"ה לברר, וע"ה דהבירור נעשה בדרך ממילא, מ"מ זהו שנמשך בכדי שיהי' הבירור כו', וכמו"כ בעבודה בהבירור דאו"י ע"י התו' ועבודה דתפלה ה"ז לא עבודת הנשמה מצ"ע
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source