ויאמר ה' אל אברם · ש"פ לך לך, העת"ר
תשיב
בס"ד. ש"פ לך לך, העת"ר
ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך כו' אל הארץ אשר אראך, וצ"ל דלכאו' תיבת לך מיותר והול"ל לך מארצך מהו לך לך. גם מה"ע מארצך כו' למה צריך לאמר לו מהיכן ילך הו"ל רק להודיעו להיכן שילך אבל מאיזה מקום אינו צריך להגיד לו, ומהו שמאריך בזה מארצך וממולדתך ומבית אביך כו'. גם צ"ל מ"ש אל הארץ אשר אראך דהו"ל להודיעו איזה ומהו אומרו סתם אשר אראך כו', ואח"כ בהבטחות שאומר ואגדלה שמך לכאו' מהו המעלה גבי אברהם הגדלת השם אחרי שנאמר בו ואנכי עפר ואפר כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל בפי' ארוממך אלקי המלך לרומם את אלקי המלך דזהו בחי' חיצוני' המל' שיורדת לבי"ע בבחי' כח הפועל בנפעל, לרוממה בבחי' רוממות א"ס דבחי' כתר מל' ובבחי' אוא"ס שלמע' מאצי', והוא ע"י העבודה דתפלה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה בשמו"ע שמגיע בבחי' שמי השמים שלמע' מבחי' השמים כסאי כו', ועי"ז נמשך גילוי אוא"ס במל' שז"ע עמידה למע' בחי' ועמדו רגליו ביום ההוא להיות הגילוי במל' ולמטה כו'.
שמז) והנה הפי' הב' בארוממך הוא מלמעלמ"ט להמשיך בחי' רוממות הא"ס במל' והיינו שיהי' גילוי אוא"ס במל' כו', וזהו ג"כ ותקם את דבריך לעשות קימה בבחי' דבור העליון דבחי' מל' כו', להיות דבחי' דבור העליון שבא בריבוי צמצומים הרי האור מוסתר ונעלם שאין בזה גילוי האור כו', וכמשנת"ל פ' של"ו בענין וגבורתך ידברו דהה' גבורות שלצורך בנינה אינם בבחי' מיעוט האור לבד כ"א להעלים ולהסתיר את האור כו' והרי אין בזה אור עצמי כלל כו', וממילא הרי בנבראים הוא בחי' הסתר והעלם לגמרי כו', שהרי גם בנבראים העליונים אינו מאיר גילוי אלקות ממש, וכמ"ש כי לא יראני האדם וחי שאפי' חיוה"ק הנושאים את הכסא אינם רואים את הכבוד כו', דחיות הקדש הן בעולם היצי'
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source