ותחתון, לא שייך לומר שלגבי' קיימת גזירה בין עליונים ותחתונים.
ובסגנון תורת החסידות, הרי עצמותו ית' נמצא בעליונים ותחתונים בלי שום חילוק כלל, וכשם שלא שייך לומר בזה חילוק במקום, כך לא שייך חילוק בזמן דקודם מ"ת ולאחרי מ"ת. וזה שמבואר במדרש דהחידוש דמ"ת הוא ביטול הגזירה בין עליונים ותחתונים, הוא ביחס ומצד הגדרים ד"עליונים" ו"תחתונים", שבעליונים ותחתונים גופא ניתן הכח לחברם במ"ת, על ידי התורה ומצות דבני ישראל.
ועפ"ז מובן בנוגע לבנ"י, דזה שבמ"ת חלה עליהם קדושה מיוחדת, הוא מצד דרגת ה"גילוי" של נשמות ישראל, כי מצד עצם הנשמה, זה שעצם הנשמה מיוחדת בו יתברך באופן שהם דבר א' כביכול, לא שייך לחלק בין לפני מ"ת ולאחר מ"ת, דכשם שלגבי עצמותו ית' אינו שייך כל גדר הגזירה, כן הוא לגבי העצמות דבנ"י.
והחידוש דמ"ת הוא בדרגת הגילוי, שענין זה, כמו שהוא לאמיתתו מצד העצם של בנ"י, יורגש בכחות האדם כפי שהם מלובשים בגוף בעולם הזה.
ג. ועפ"ז מובן הא דענין המס"נ של בנ"י לאחר מ"ת היא ירושה לנו מאבותינו, כי אברהם אבינו (והאבות בכלל) מורה על בחי' העצם דבנ"ימג, שמצד זה ליתא לכל הגדרים דעליון ותחתון, ומבחי' זו בא כח המסירת נפשמד.
אמנם במ"ת נתחדש, שבחי' זו דמס"נ נמשכת גם בגדר הגילויים, דעליונים ותחתונים.
ויש לומר, שהם שני הגדרים בענין המסירת נפש:
א) מסירת נפש כמו שהיא ע"פ גדרי התורה שהיא בג'מה העבירות שבהן נצטוינו "יהרג ואל יעבור";
ב) מסירת נפש בכלל ובכל עניניו שתמיד עומד מוכן למסור נפשו להקב"ה גם כשאינו מחוייב בזה ע"פ דין התורהמו, ויתירה מזה, גם כשע"פ תורה יש בזה שאלות וספיקות האם מותר למסור נפשומז — שמס"נ זו היא מצד דרגת ישראל שלמעלה מהתורהמח, וכמרז"למט מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר, גם למחשבת התורה.
וזהו שלדעת ר"נ בר יצחק למדים מילה בשבת מהכתובים בפ' מילה דאברהם, כי מדובר בגדר זה שבמילהנ