א. "ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאופה גו'"א, ובפרש"י: "אחר הדברים האלה — לפי שהרגילה אותה ארורהב [אשת פוטיפר] את הצדיק בפי כולם לדבר בו, הביא להם הקב"ה סורחנם של אלו שיפנו אליהם ולא אליוג [כלומרד, לפי שהיו כל דבריהם במה שאירע ליוסף עם אשת אדוניו, מה עשה הקב"ה, סבב סורחנם של אלו כדי שישובו מלהתעסק בו ולא יזכרו עוד ענין יוסף], ועוד שתבוא הרווחה לצדיק על ידיהם".
והנה משמע שכוונת רש"י בפירושו היא לבאר ההמשך של פרשה זו (חלומות שר המשקים ושר האופים) לפרשה שלפני' (מעשה יוסף עם אשת פוטיפר), וכלשון הכתוב "אחר הדברים האלה", שלשון זו מורה שהוא המשך למ"ש לפנ"זה; ומבאר שני טעמיםו על זה: א) שזה הי' לבטל הלעז שהוציאה אשת פוטיפר על יוסף, ב) על ידי שר המשקים ושר האופים באה הרווחה ליוסף (כמסופר בפ' מקץז).
ולכאורה תמוה, שהרי המשך הספורים בפרשיות אלו ברור ומפורש בפשוטו של מקרא (בריש פרשת מקץז), שע"י שר המשקים באה הרווחה ליוסף הצדיק — ומה הכריח את רש"י לחדש, בפשוטו של מקרא, שהסיפור עם שר המשקים ושר האופים הי' כדי לבטל את הלעז שהוציאה אשת פוטיפר על יוסף (ובפרט שכלל לא נזכר בקראז)?!
יש מפרשיםח, שמחמת הטעם הנ"ל, כדי "שתבוא הרווחה לצדיק על ידיהם", "הי' ראוי להביא המעשה הזה בסמוך לחלום — אבל השתא הרי כבר היו י"ב חודש במשמרט, ולפיכך צריך לומר טעם הראשון ג"כ" [כדי לבטל הלעז תומ"י. ויש לומר, שזה שייך גם כן לשהייתם בבית האסורים י"ב חודש, כי כדי לבטל ול