שיחה ב
שיחה ב
א. גרסינן בסוף מס' נזירא: "א"ל רב לחייא ברי' חטוף ובריך [חטוף כוס של ברכה ובריך ברכת זימון שתהא מקיים (מקדיםב) לברך על הכוס ברכת זימון (המזוןב). רש"יב], וכן א"ל רב הונא לרבה ברי' חטוף ובריך, למימרא דמברך עדיף והתניא רבי יוסי אומר גדול העונה אמן יותר מן המברך, וא"ל רבי נהוראי השמים כך הוא, תדע שהרי גוליירים [חלשין. רש"י] מתגרין במלחמה וגבורים נוצחין, תנאי היא דתניא אחד המברך ואחד העונה אמן במשמע אלא שממהרין למברך תחילה [ליתן שכר (שכרוב). רש"יג].
ומפשטות לשון הש"ס נראה, דפליגי תנאים אם המברך עדיף או העונה אמן עדיף, והאמוראים (רב ורב הונא) שאמרו "חטוף ובריך" הכריעו כדעת התנא ד"מברך עדיף", וכן נפסק להלכה בטור ושו"עב שיש לחזור לברך. ולפ"ז לא קיי"ל להלכה ד"גדול העונה אמן יותר מן המברך"ד.
וכבר הקשו מפרשיםה מהא דהביא הטורו להלכה בדין דהחוטף מצוה מחבירו חייב ליתן לו י' זהובים, דאם נתנו לו בן למול וקדם אחר ומל אותו דאין מחייבין אותו, "דכיון דענה אמן הא אמרינן גדול העונה אמן יותר מן המברך ואם שמע ולא ענה איהו דאפסיד אנפשי'", ונמצא שפסקי הטור סתרי אהדדי.
ובמגן אברהםז תירץ, דמ"ש הטור בדין חטיפת מצוה "אינו מדברי הטור כמ"ש הרב"י שם"ח, ואע"ג דהלכה זו בטור מקורה בכמה ראשוניםט (וכן נפסק ברמ"אי) — ה"ז לפי שהדין אמת גם לתנא ד"א' המברך וא' העונה אמן במשמע", כי מלשון זו עצמה מובן ד"יש לעונה שכר כמברך אלא דפליגי אי ממהרין למברך תחילה"יא, וכיון דלכו"ע יש לעונה שכר כמברך א"כ לא הפסידו מידי, וכ"כ גם בש"ךיב (כמובא במג"א שם).
אבל לכאורה לא משמע כן מדברי הראשונים הנ"ל, שסתמו בטעם ההלכה ד"גדול העונה אמן יותר מן המברך", ומפשטות לשונם משמע דס"ל דכן קיי"ל להלכהיג.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Likkutei Sichos
- Volume
- כרך לה
- Id
- rh-11e826c6
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.