שיחה ב
שיחה ב
א. תנןא: "תפלת השחר עד חצות. . תפלת המנחה עד הערב. . תפלת הערב אין לה קבע". וכבר עמדו במפרשיםב על טעם השינוי, שגבי ק"ש התחיל התנאג בק"ש של ערבית ("מאימתי קורין את שמע בערבין"), ואילו כאן גבי תפלה נשנו התפלות בסדר דשחרית מנחה וערבית.
וביותר יוקשה להמ"ד בגמ'ג, שהטעם שהתחיל בק"ש של ערבית הוא כ"ברייתו של עולם דכתיבג ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" [ולא משום דסמיך אקרא "בשכבך ובקומך", ש"א"כ אינו מקפיד קרא אלא אק"ש"ד], וא"כ גם בסדר התפלות הו"ל למיתני הכי.
וביארו, דשאני תפלה מק"ש, דמצד עצם התקנה דתפלה הרי סדר התפלות הוא — שחרית מנחה ערבית: הן למ"ד*4 "תפלות אבות תקנום" — הרי אברהם תיקן תפלת שחרית יצחק תפלת מנחה ויעקב תפלת ערביתה, והן למ"דה "תפלות כנגד תמידין תקנום", הרי שחרית ומנחה הן כנגד שני התמידים, וערבית היא כנגד "אברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב קרבים והולכים כל הלילה"ו, ונמצא שתפלת ערבית היא התפלה האחרונה, כמו שהקרבת אברים ופדרים בלילה היא השלמה לקרבנות שנקרבו ביום.
ולכאורה צ"ע מהא דאיתא בגמ'ו: "טעה ולא התפלל ערבית מתפלל בשחרית שתים, שחרית מתפלל במנחה שתים. . איבעיא להו טעה ולא התפלל מנחה מהו שיתפלל ערבית ב', את"ל טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית ב' משום דחד יומא הוא דכתיבג ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד אבל הכא תפלה במקום קרבן היא וכיון דעבר יומו בטל קרבנו, או דילמא כיון דצלותא רחמי היא כל אימת דבעי מצלי ואזיל".
הרי מפורש, דסדרן של ג' תפלות הוא — ערבית שחרית מנחה, כפי סדר "ברייתו של עולם" (כמו ק"ש), "חד יומא. . ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד", ולכן סלקא דעתך אמינא שאי אפשר להשלים תפלת מנחה בתפילת ערבית שלאחרי', כיון שכבר עבר יומוז (וגם לפי המסקנא דלא אמרינן "עבר יומו בטל קרבנו", ה"ז רק לפיח
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Likkutei Sichos
- Volume
- כרך לה
- Id
- rh-hzv077g4
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.