א. בהפטרת פרשתנוא: "ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהי' לכולם. . וישבו על הארץ גו' עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם".
ויש לעיין בטעם השינויים בין שני הכתובים: (א) "מלך" או "נשיא", (ב) "עליהם" או "להם", (ג) "ועבדי דוד" או "ודוד עבדי". (ד) בכתוב השני מוסיף "לעולם" [ואף שבפשטות הטעם כי בא בהמשך לתחילת הכתוב "וישבו גו' עד עולם", מ"מ מובן, שחידוש זה (שיהי' נשיא לעולם) שייך להתואר "נשיא" דוקא, שלכן לא נקט כאן תואר "מלך" (ככתוב הקודם) אלא "נשיא"].
ב. ויובן זה בהקדים ביאור דברי הגמ'ב: "אמר רב יהודה אמר רב עתיד הקב"ה להעמיד להם דוד אחר [שעתיד למלוך עליהם. רש"י] שנאמרג ועבדו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם, הקיםד לא נאמר אלא אקיםה. א"ל רב פפא לאביי והכתיב ודוד עבדי נשיא להם לעולם, (ומשני) כגון קיסר ופלגי קיסר". ובפרש"י: "כגון קיסר ופלגי קיסר — מלך ושני לו, כן דוד החדש מלך כדכתיב ודוד מלכם אשר אקים, ודוד המלך שני לו כדכתיב נשיא להם ולא כתוב מלך".
וצ"ע: א) מהי כוונת רב ש"עתיד הקב"ה להמליך להם דוד אחר" — שמלך המשיח נקרא "דוד" (ואינו דוד המלך) או שמלך המשיח נק' "דוד" (דוד מלכא משיחא) רק להיותו מזרע דוד?
ב) מהי קושיית ר"פ "והכתיב ודוד עבדי נשיא להם לעולם", הרי בפשטות "דוד" כאן לא קאי על דוד המלךו כ"א על מלך המשיח (כפי שפירשו במפרשים עה"פז), שנקרא ג"כ "דוד" (להיותו מזרע דוד), והוא "דוד אחר" שעתיד הקב"ה להמליך על ישראלח?