165

את המלכים והי' דואג ואומר שמא קבלתי שכר על כל צדקותי לכך אמר לו המקום אל תירא אברם כו'" — דלכאורה הי' מספיק לומר "והי' דואג", ומהו שמוסיף רש"י "(דואג) ואומר"? אלא משום דס"ל, שכיון שנאמר "אחר הדברים האלה", עכצ"ל שהיו כאן דיבורים שבהמשך אלי­הם בא מאורע זה.

ועד"ז בפרשתנו לעיל, לאחרי שיוסף הופקד על בית פוטיפר, "ויעזוב כל אשר לו ביד יוסף גו' ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה"^יט, נאמר^כ "ויהי אחר הדברים ה­אלה ותשא אשת אדוניו את עיני' אל יוסף גו'", ופרש"י — "ויהי יוסף יפה תואר, כיון שראה עצמו מושל התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו, אמר הקב"ה אביך מת­אבל ואתה מסלסל בשערך אני מגרה בך את הדוב, מיד ותשא אשת אדוניו וגו', כל מקום^כא שנאמר אחר סמוך" — דגם כאן מדייק רש"י "אמר הקב"ה אביך מתאבל כו'".

ובפשטות כוונתו לפרש שני ענינים בטעם שהוסיף הכתוב "אחר הדברים ה­אלה" [אף שהמשך הענין מובן בפשטות, דכיון ש"ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה" לכן "ותשא אשת אדוניו את עיני' אל יוסף גו'"]: א) מ"ש "אחר" — "סמוך", מלמדנו, שהסיפור עם אשת פוטיפר אירע מיד ל­אחרי שהתחיל לאכול ולשתות ולסלסל בשערו, "מיד ותשא אשת אדוניו וגו'", ב) ממ"ש "(אחר) הדברים האלה" למדים, שזה ש"ותשא אשת אדוניו גו'" בא בהמשך לדיבורים מיוחדים, "אמר הקב"ה אביך מתאבל גו'"^כב.

ג. ע"פ כ"ז מתורץ בפשטות גם פרש"י דידן, דקשה לי' לרש"י מ"ש כאן "ויהי אחר הדברים האלה חטאו גו'" — הרי לא מצינו לעיל שום דיבורים שיש להם איזו שייכות לחטא שר המשקים ושר האופים? ולזה מפרש דכוונת הכתוב בהוסיפו "אחר הדברים האלה" [אף שבלאו הכי מובן ההמשך בין חלומות שר המשקים ושר ה­אופים להמסופר לפנ"ז] היא^כג להשמיענו שהיו כאן דיבורים שלא נתפרשו בכתוב — "שהרגילה אותה ארורה את הצדיק בפי כולם לדבר בו", ובהמשך לדיבורים אלה "הביא להם הקב"ה סורחנם של אלו שיפנו אליהם ולא אליו".

אלא שא"א לרש"י להסתפק בזה לחוד, דא"כ הי' משמע שרק זה הוא הטעם ש­סיבב הקב"ה הסיפור דשר המשקים ושר האופים, והרי בכתובים לקמן מפורש ש­חטא שר המשקים והאופים הביא לידי הרווחת יוסף — ולכן מוסיף רש"י "ועוד שתבוא הרווחה לצדיק על ידיהם", דנוסף על ההמשך בין שני הסיפורים האלה ה­מרומז בלשון "אחר הדברים האלה" (שעל זה קאי פרש"י כאן), היתה גם כוונה (עיק­רית) "שתבוא הרווחה לצדיק על ידיהם".

ועפ"ז מובן ג"כ זה שרש"י הביא טעם זה כטעם שני, שאין זה מפני שהוא טפל (בכלל) לטעם הראשון, אלא לפי שרש"י קאי כאן על התיבות "אחר הדברים האלה", שבפירוש תיבות אלו, הרי העיקר הם הדיבורים שהיו לפנ"ז כו' ("הדברים האלה"), אף שבנוגע לכללות שני הסי­פורים, עיקר ההמשך בין שני הסיפורים הוא בטעם השני דוקא, שתבוא הרווחה וכו'.

ויש לומר, שאין כוונת רש"י בלשון "ועוד" שזהו ענין טפל, אלא שזהו לפי

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org