Addenda - spreading Torah study and strengthening Judaism 6

(ממכתב י"ז מ"ח תשי"ד)525האדם להתפלל יותר בכוונה מעומקא דלבא וכו'. והרי כוונת כל התורה והמצוה ואפילו הענינים דבכל דרכיך דעהו — הוא ענין התפלה, התחברות צוותא וחבור עם השי"ת. ויהי רצון שימצא אותיות מאירות להסביר הדבר לעצמו וגם לשאר חבריו ובחוגים ההולכים ומתרחבים — שהרי סו"ס, נקודה האמורה עמוד ויסוד הוא להקל העבודה בעבודת השי"ת . . .

(ממכתב כ' שבט תשי"ח)

. . . במ"ש אודות ההדרכה כו', הרי דא עקא עם כמה מבני ישראל ואפילו מאנ"ש אשר רובם ככולם רוצים שידריכו אותם, אבל ברובא דרובא — שידריכו אותם דוקא באופן שבוחרים הם בו ובהענינים שבוחרים בהם. וחוששני שגם בנוגע אליו כן הוא הדבר. וכוונתי מובנת, בהקדם המרומז באגה"ק ומובא בכ"מ בדא"ח, שלכל אחד מבנ"י ישנה מצוה וענין המשמש שער דרך בו עולים כל התומ"צ שלו ודרך בו נמשך כל המשכות והשפעות מלמעלה לו. והשער אפשר שיהי' לאו דוקא מצוה מיסודי הדת וכו', ואפי' לא מהחמורות — שבחלוקת המצות לחמורות וקלות — וכמובן מדוגמת מרז"ל אבוך במה הוי זהיר טפי, בציצית. ובשער המצוה הזו יש לאדם להזהר ולהדר טפי. ובהנוגע אליו ולחבריו המורים־ות ומנהלי ה . . . הרי בזמנים אלו השער שלהם הוא פעולת והתעסקותם ב . . . ובמילא כשיהדרו בזה ביותר וביותר — ימשיכו הצלחה ביותר וביותר בעניניהם הרוחנים ובמילא גם בעניניהם הגשמים ונוסף ע"ז — מ"ש במכתבי הכללי, בו לא נגעתי בנקודה הנ"ל, כ"א בענין הגומלין שבין העוסקים ע"מ לקב"פ והשכר שמקבלים, משא"כ במכתבי זה במיוחד אליו, הרי נקודה זו חשובה ונוגעת עוד יותר כדי לעורר לא רק כחות הגלוים שלו אלא גם כחות הנעלמים, לתת פעולתם בעניני ה . . . ותקותי שימצא האותיות המתאימות להסבירה לזוגתו ולכל חבריו המורים־ות וחברי ההנהלה שי'. ודברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב. ומזה מובן ג"כ המענה על שאלתו אם יפרוש מעסקנות הצבורית — שע"פ הנ"ל הוא מופרך . . .

(ממכתב א' מ"ח תשט"ו)

. . . לפלא שלמרות שעוררתי כמה מאנ"ש וכמה פעמים שהכלי לקבל ברכה הם עניני התורה ומצות וכשמקבשים תוספות ברכה צריך להוסיף בכלים כמובן, הנה גם הוא בין אלה מהנמנעים מלהודיע דבר אודות עסקנותם בכרם חב"ד ואפילו לא ע"ד526שיעורו בתורת הנגלה ובתורת החסידות נוסף על שלשת השיעורים השוים לכל נפש, בחומש תהלים ותניא הידועים, ויה"ר שלא יהי' בזה אלא חסרון בכתיבה אבל לא בהפועל, בודאי ינצל בתוככי אנ"ש הימי רצון די"ט כסלו והימים שלפניו ושלאחריו בתפקיד הפנימי והנפשי דהפצת המעיינות חוצה.

(ממכתב יו"ד כסלו תשט"ז)

מאשר הנני קבלת מכתבו מיום א', בו כותב אודות מצב בריאות זוגתו תחי' והטפול הרפואי, ואחכה לבשו"ט מאתו, בטוב הנראה והנגלה הן בענינים הכללים והן בענינים הפרטים, ובבני ישראל בכלל ואנ"ש בפרט והתמימים ביחוד, הרי הא בהא תליא. שלכן פלא ופלא גדול — שאין מזכיר ע"ד הפצת היהדות ובפרט בהפצת המעינות (שיגיעו גם) חוצה, ובטח ימלא בהזדמנות הכי קרובה, וגם בזה תהיינה בשו"ט, טוב האמיתי טוב לשמים וטוב לבריות, וכדרשת רז"ל.

והרי מתקרבים אנו לחדש אלול הוא חדש הרחמים, בו כאו"א אומר בכל יום ה' אורי וישעי וגו', ויהי רצון שבעגלא דידן נזכה לקיום רמז כתוב זה, וכלשון הבחיי (הובא מכ"ק אדמו"ר הצ"צ בפירושו על התהלים שם) שעל הבטחה דבנין בית השלישי וחזרת השכינה, הוא שאמר דוד המלך ה' אורי וישעי,

(ממכתב כ"ז מנ"א תשי"ח)

זה עתה נתקבל מכתבו מו' חנוכה . . .

בו כותב ע"ד מצב בריאותו ואשר נכנס לביה"ח, ולהבראה לטיפול רפואי, ואמהר להביע איחולי לטיפול בהצלחה ולרפואה קרובה וגם שלמה, והרי רבים צריכים לו, כיון שניתנה לו היכולת והאפשרות לקרבם לתורתו ולמצוותיו, וזכותם זכות הרבים מסייעתו, ואצפה לבשורות טובות בכל האמור.

בברכה לבשורות טובות

ובבריאות ביחוד

ודאי ופשוט שמה שנתעכב המענה שלי, ואפילו אשור המכתבים הקודמים, הסיבה היחידית לזה הוא רבוי הטרדות, אשר גברו ביותר בשבועות האחרונים527בקשר עם ההדפסה של שני ספרי מאמרי רבינו הזקן, שבודאי ידוע לו מכבר ע"ד פעולותינו בזה, טרדה של מצוה וביחד עם זה של עלי', ושלפעמים רבות, אף שלא הרשה הזמן ללמד המאמרים בעיון הדרוש, בכל זה נרגש בהם ומתאמת הפתגם של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) „די מאמרים פון פאַר פעטערבורג האָבן געברענגט פאטשטן מלמעלה" וכנראה חלק גדול מהמאמרים שבשני ספרים אלו הם מלפני פ"ב, ובחבילה בפ"ע נשלחו לכ', והי' זה לתוספת עדוד במפעלו להפצת היהדות והמעיינות חוצה.

(ממכתב ז' טבת תשי"ח)

. . . אינו כותב כלל אודות פעולותיו בהפצת המעינות. ואם מתרשל בזה, הרי, לכאורה, אין פלא מה שעניניו הפרטים מתנהגים בכבדות, שהרי הא בהא תליא.

(ממכתב יו"ד כסלו תשי"ח)

בעתו קבלתי מכתבו אשר מצב בריאותו הולך וטוב, ולפלא שמאז ועד עתה אין ממנו ידיעות נוספות, וכנראה זהו סימן שנסתדרו כל הענינים (וכמנהג אנ"ש, שמכמה דורות התאוננו בזה עליהם נשיאינו הק' אשר אין כותבים כשהכל שלום וטוב). ותקותי שעכ"פ מכאן ולהבא יקח חלק פעיל בפעולות אנ"ש ב . . . ובכלל במדינת . . . וכל המרבה בזה ה"ז משובח גם בעניניו הפרטים. ומובן ג"כ שאין כל הנ"ל פוטרו מקביעות עתים בלימוד תורת הנגלה ותורת החסידות, וביום השבת ולפעמים גם בימות החול — עבודת התפלה, והרי כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע השקיע בו כחות נפשיים, שמזכותו הוא להוציאם אל הפועל בשלשת הקוים דתורה עבודה וגמילות חסדים. ופשוט. ויהי רצון אשר גם העכובים המדומים ואפילו האמיתים וכן ההעלמות וההסתרים יהפכו לטוב, ולא רק שלא יפריעו אלא שעוד יסייעו, וכסגולת חדש הפורים, אשר תוה"ק אומרת [עליו] והחדש — ז. א. כל ימי החדש — אשר נהפך להם וגו' לשמחה וגו' ליום טוב.

528וענין נהפך הרי תוכנו, אשר גם הענינים שאינם בטוב הנראה והנגלה, מסוגל הוא חדש זה להפכם לשמחה וליום טוב נראים לעיני בשר.

(ממכתב ט"ז אד"ש תשי"ז)

לאחרי הפסק הכי ארוך, נתקבל מכתבו מג' שבט, עם שני הפ"נ המצורפים אליו שיקראו בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,

ויהי רצון שהוא וכן זוגתו תחי', יעבדו במסירה ונתינה במסגרת פעולות כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר על הציון הק' שלו יזכרו, בהתאם לטובת המוסד והענינים אשר בו, ובודאי שזהו ג"כ טובתם הם, שהרי פעולותיהם הם הצנור והכלים לקבלת ברכות השי"ת ע"י תוספת התעוררות ר"ר מבעל הציון הק'. ובודאי לדכוותי' האריכות בזה אך למותר, ורק להוסיף שאין לך דבר העומד בפני הרצון — כשרוצים באמת.

לפלא שאינו מזכיר ע"ד יום סגולה יום ההילולא, אשר תקותי שהשתתף בזה ובפעילות, ויהי רצון שרישומה של ההתועדות יהי' ניכר בכל השנה כולה.

(ממכתב י"ח שבט תש"כ)

. . . ובודאי למותר לעוררו, שכל הוספה בעניני הפצת המעינות חוצה, שזהו מתפקידו הפנימי של כאו"א מאנ"ש, ועאכו"כ של התמימים וביותר המשרתים בקדש מרא דאתרא, שכפירוש רבנו הזקן, ענינו שהוא הבע"ב של המקום, ולפום גמלא שיחנא, יוסיף השי"ת בברכותיו בהמצטרך בגשמיות וברוחניות.

(ממכתב כ"ב אד"ש תשי"ט)

529. כיון שפעלו — הוא וחבריו שי' — רבות בעניני תומ"צ במקומם עתה, ודאי שהוא צינור וכלי להרבות בברכת השי"ת בכל עניניהם, גם הפרטים. ולכן בעתיד הקרוב יש להתענין בהמשך והגדלת הפעולות במקומם זה, ולא להעתיק לשום מקום.

(ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א)

6

במענה על מכתבו מטו"ב סיון, בו כותב אודות עבודתו בבי"ס למלאכה בתור מדריך רוחני, ואשרי חלקו, כי כפי שקבלתי ידיעות מן הצד, נראה שינוי לטוב בהתלמידים מעת התחיל להתעסק בהנ"ל, הן בנוגע ללימוד והן בהנוגע לשמירת המצות. ואף שמובן שאין זה מספיק עדיין, הרי כיון שניכרת הזזה לטוב, ורק כל התחלות קשות, בודאי ישתדלו הוא וחבריו בעבודה קדושה זו להיטיב המצב עוד יותר, וחפץ ד' בידם יצליח. ויה"ר שיוכלו תלמידיהם לשמש דוגמא למופת מתלמידי בי"ס חב"ד.

ב) בהתאם להנ"ל מובן ג"כ, שכיון שאין הקב"ה מקפח שכר כל ברי' ומדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה — הרי עבודתו זו תוסיף גם הצלחה בהנוגע למעמדו ומצבו הוא, בשלשת הקוים תורה, עבודה (שתפלה כנגד קרבנות תקנום) וגמ"ח (שכוללת — ענין המצות). ובקביעות עתים שלו בלימוד תורת הנגלה ותורת החסידות יראה הצלחה רבה, שבזמן מועט לפי ערך יצליח כבזמן מרובה ביותר, וכפירוש רבנו הזקן, אשר נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה.

ג) מכל הנ"ל מובן ג"כ, שאין לבלבל ולגרום פיזור הנפש על מחשבות של נסיעות למקום אחר. ובפרט — אם הכוונה להשתלמות בתורה ועניני', התלוים בסייעתא דשמיא הבאה ע"^* י ענינים הגורמים לסייעתא דשמיא, שאין לך ענין גדול מזה מלהוציא יקר מזולל, וכדרז"ל על פ"ז.

(ממכתב כ"ז סיון תשט"ו)

6

530. . . מ"ש אודות האברך . . . והטעמים לנסיעתו לכאן ולפלא קצת הדבר — כיון שרואים שבמקום שהם נמצאים נמצאת ישיבה ויש לה אפשריות גדולה ביותר והוא בגדר מצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים, והראי' שאין אחרים עושין אותה ואפילו מבין . . . אין הפעולות במילואן המוכרח לא בכמות ולא באיכות (אף שבטח גם צוק העיתים סיבה לזה, אבל גם סיבות אחרות בדבר) ובמילא מובן מכל זה שעל כל פנים אלו שזכו לזה והצליחו לקחת חלק בעבודה קדושה זו על כל השאר לעודדם ולחזקם ולסייע להם בכל האפשריות, ותמורת זה הנה מבאר הוא במכתבו איך שטוב וישר שיעזוב הנ"ל חלקו היפה שהצליחה אותו ההשגחה העליונה לסייע בחיזוק והתפתחות הישיבה ולחפש „גדולות ונפלאות" מעבר לים כו' וכו' ומ"ש שמה יהי' התכלית כיון שיכול הנ"ל לעשות לעצמו בהוספת ידיעה בחסידות וכו' הרי אם גם הי' אמת הדבר, שאי אפשר לעשות לעצמו אלא ע"י נסיעה מעבר לים — עדיין מסופקני (והוא ספק קרוב לודאי) מאי כדאי ביותר אפילו בשבילו, אם למלאות שליחות ההשגחה העליונה בעבודה בישיבת . . . או להעשות בקי וידען בנגלה ובחסידות יותר מאשר הוא עתה, ובפרט שכיון שכותב רבינו הזקן בתו"א בתחלתו שע"י צדקה (שגם צדקה רוחנית בכלל) נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה, הרי השעה אחת שלומד ב . . . אם בנגלה או בחסידות, ביחד עם התעסקות בהנ"ל יצליח בה כלימוד אלף שעות במקום אחר, כיון ששם לא תהי' התעסקות זו, ובפרטי פרטיות — שעדיין לא קבלתי ידיעות שהאברכים והת' שב . . . מנצלים את כל הזמנים הפנוים לתורה ועבודה שבלב זו תפלה וכיון שיש מקום להוסיף במקומם עתה למה לו להחסיר בהפעולות בהישיבה ועי"ז להחסיר בהשפעת ההצלחה לעצמו והאריכות בדבר הפשוט אך למותר . . .

(ממכתב ג' דחוהמ"פ תשט"ו)

במענה על מכתבו מז' מנ"א והקודם לו, בו שואל חוות דעתי אדות סידור זמנו לשנה הבע"ל,

הנה לדעתי יקדיש זמנו ללימוד תורת הנגלה ותורת החסידות במסירה ונתינה ושקידה אמתית, היינו שקידה לא רק בזמן אלא גם בנפש, ובמילא — גם אחרי הצהרים ילמד בהישיבה, ומובטחני שברצון חזק, הנה יביא החשק ללימוד שיש אצלו לידי פועל טוב, וילמד לא רק בסבלנות כמו שכותב, אלא מתוך עונג.

יוצא מזה — לדעתי — הוא רק המסיבות שבת שעורך בשביל תלמידי בתי הספר של הרשת במקומות שונים, וכמו שכותב בפרטיות במכתבו דט' תמוז. וישמש זה ג"כ סגולה ללמודו הוא במשך כל השבוע, וכהבטחת רבינו הזקן, אשר עי"ז נעשה מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה. והשי"ת יצליחו.

(ממכתב כ"ה מנחם אב ה'תשי"ד)

531. . . מצטער הנני שאין מוצא אני ברשימותיהם את האברך . . . ואיני מבין סיבת הדבר ובטחוני שאין צריך להביא ממרז"ל זרוק חוטרא אאוירא אעיקרי' קאי, כי בטח גם עתה אעיקרי' קאי, אלא שצריך להסביר לו הבטחת רבינו הזקן בתו"א בתחלתו, אשר העושה צדקה הרי נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה, ויעוין ג"כ באליהו רבא פרק י"ג, וז"ל: בענין אהרן כ"ג — והי' קושר חבל של ברזל במתניו ומחזיר על כל פתחי ישראל וכל מי שלא הי' יודע לקרות ק"ש וכן מי שאינו יודע להתפלל הי' מלמדו לקרות ק"ש ולהתפלל, וכן מי שאינו יודע לכנוס בגופה של תורה הי' מלמדו, ולא אהרן בלבד אלא כל ת"ח המלמד תורה בישראל לש"ש כו' הקב"ה מרחם עליו ונותן בו חכמה בינה ודיעה והשכל ונותן לו חלק עם הצדיקים אברהם יצחק ויעקב, ועיין ערובין נ"ד, ע"ב, ויומא כ"ח ע"א שאברהם יצחק ויעקב היו ראשי ישיבה ועל פי פשוט גרויסע לומדים.

(ממכתב י"ט סיון תשי"ב)

6

לפלא שזה זמן רב ביותר, שאין ממנו כל ידיעות. וגם ברשימות אלו המשתתפים בהפצת המעינות (אשר יגיעו גם) חוצה, שמודיעים לכאן שמותיהם מזמן לזמן, הנה בתקופה האחרונה נפקד שמו. ולפלא הדבר, שהרי בכל ענין דקדושה נאמר מעלין בקדש. ואף שהוא דרבנן, וכדברי רבנו הזקן (בשולחנו הטהור או"ח סוף סי' ל"ד — אלא שהוא בחצאי עגול —) הרי לא רק שחמורים ד"ס מד"ת, אלא שגם ערבים ד"ס מד"ת, ובפרט שכשיודעים ההבטחה דצדקה תרומם גוי אשר הפצת המעינות היא צדקה הכי נעלית — אף כי ברוחניות — ושכרו בצדו כפירוש רבנו הזקן בתו"א בתחלתו דנעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה, דפשוט שצריך להשתדל בזה ככל האפשרי. ומתוך שלא לשמה, דמעיקר כי קעביד אינש אדעתי דנפשי' קעביד, הרי סו"ס באים לשמה.

המחכה לבשו"ט בכל האמור.

(ממכתב ח"י סיון תשט"ז)

532. . . מה שמעורר ע"ד עסקנות של . . . שאפשר זה מפריעו משקידה בתורה כדבעי הנה ידוע פסק רבינו הזקן (בתו"א בתחלתו) אשר ע"י עשיית הצדקה (וצדקה דרבים עאכו"כ) נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה ומהגהות הצ"צ לדרוש זה שנדפסו בלקו"ת לג' פרשיות^* מובן שהמספר אלף הוא בדיוק ולא בדרך גוזמא וממילא עסקנות בצרכי צבור אי אפשר שתפריע לו ואדרבה מסייעתו.

(ממכתב ה' סיון תשי"ד)

533. . . נעם לי לקרות במכתבו אודות פעולותיו בקדש, ונאמן רבנו הזקן שדבריו יתקיימו במילואן, כוונתי למ"ש (בתורה אור בתחלתו) אשר צדקה תרומם גוי ונעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה. ובודאי ניצלו ימי חדש כסלו, יו"ד וי"ט כסלו וימי חנוכה בכל הנ"ל, ובנקודה התיכונה הפצת המעינות חוצה, אשר גם עי"ז יתוסף בכל האמור . . .

(ממכתב ב' טבת תשי"ז)

מאשרים קבלת מכתביו מו' וכ"א טבת, המשך הדו"ח מהפעולות ב . . . שנתקלו שם בכמה קישוים וכו'.

ויהי רצון שכמו בהנ"ל ראו הצלחה למעלה מהמשוער, יווכחו שזוהי הוראה נוספת שהקישוים שפוגשים בעבודה הק' דהפצת המעינות חוצה והפצת היהדות בכלל, אין זה אלא נסיון, וענין נסיון ה"ז כמ"ש כי מנסה וגו' וכפירוש רבנו הזקן מנסה מל' ארים נס, הגבהה, ושבודאי שכל הלוקח חלק בכהנ"ל — פועל זה הגבהה בכל עניניו וגם בעניניו הפרטים. וכלשון רבנו הזקן, שנעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה, ואז הרי מוסיפים אומץ עוד יותר בפעולות האמורות, והענינים מסתדרים באופן דהליכה מחיל אל חיל,

ומובן שמרשותו ומזכותו למסור כל האמור לכל המשתתפים בפעולות בביסוס המוסדות הק' ובהפצת המעינות, ויהי רצון שיהיו דבריו יוצאים מן הלב ויכנסו ללב השומעים.

בברכה לבשו"ט בכל האמור

(ממכתב כ"ח טבת תש"כ)

534במענה על כתבו עם הפ"נ המוסגר בו.

הנה אשרי חלקו שזכה ורואה פירות בהשפעתו במשך ההתועדויות שסידר, וכמבואר בכ"מ בדא"ח גודל הנחת רוח שגורמים למעלה ע"י שמקרבים את מי מישראל להקב"ה תורתו ומצותי'. ונרמז גם בנגלה במרז"ל הידוע על הפסוק יקר מזולל, ומזה מובן גם כן התנגדות הלעו"ז לזה, שלכן בא היצה"ר בלבושים שונים ומשונים, ובמקום שאין לו עצה מתחפש בלבוש של יראת שמים, היינו שאין זה תכלית ועלי' נפלאה הנ"ל ירידה היא וכו' וכו'. וכבר אמרו רז"ל בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין, ובפרט תורת חסידות ועניני', ולכן יסיח דעת לגמרי מתחבולות מלך זקן וכסיל וירגיז עליו וכו', כמבואר בתניא קדישא בארוכה, והשי"ת יצליחו.

בברכה לבשו"ט בכל האמור

(ממכתב ז' שבט תשט"ז)

מאשר הנני קבלת מכתבו ממוצש"ק והקודמיו ות"ח על הבשורה טובה בנוגע לעריכת הערב מסיבה, כן יבשרו טוב תכה"י בכגון הנ"ל ובכללות בעניני הפצת היהדות המסורתית הלוך והוסיף, ויוסיף גם זה בברכת השי"ת והצלחתו — בהנ"ל וכן בענינים הפרטים במילוי משאלות לבבם לטובה.

והרי נמצאים אנו בחדש כסלו חדש החסידותי, חדש הנסים והגאולה מכל ענינים המבלבלים, ואדרבא באופן של שלום וכמ"ש פדה בשלום.

בברכה לבשו"ט בכל האמור

(ממכתב א' כסלו תשכ"ג)

ע"י . . . קבלתי פ"ש ממנו, שכותב לי שהוא מכירו, ומזמן לזמן מתקרב אליו.

בטוח הנני שמשתמש הוא בהשפעתו הטובה על קרוביו, והשי"ת אינו נשאר בע"ח וכשרואה השי"ת שעושים טובה ליהודי, הן קרוב והן רחוק, טובה בגשמיות או טובה ברוחניות זה מוסיף ברכה לעושה הטובה כמה פעמים ככה . . .

(ממכתב י"ז טבת תשי"ב)

535מאשר הנני קבלת מכתבו ממוצש"ק עם המוסגר בו, וכן מכתביו הקודמים, וגודל הנחת רוח מהפעולות אודותם כותב — בודאי למותר להאריך בזה. ובודאי אשר נשיאינו רבותינו הק', אשר מסרו נפשם על הענין דאהבת כאו"א מישראל והפליגו בדבריהם גודל הענין, יוסיפו בהתעוררות ר"ר במקום עבודתם בקדש עתה, להוסיף הצלחה מרובה בפעולות האמורות והצלחה מופלגה, וברכה והצלחה גם בענינים הפרטים של כל אלו המתעסקים בזה. ובודאי שעי"ז יוסיפו בפעולות אלו, ומצוה גוררת מצוה.

וכמו שזכה לעורר רעיון הביקורים וזכה לראות הבפועל שבזה ופרי טוב מפעולות אלו, כן יזכה גם להבא לבשר טוב בזה, אשר הולכות הפעולות ומתגברות הן בכמות והן באיכות, עדי יקוים היעוד ולא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם.

(ממכתב ה' ניסן תשי"ז)

בקשר עם יום הולדתו הנני בזה להשתתף עם כל המברכים את כ' לאריכות ימים ושנים טובות ופוריות, ויהי רצון שינצל כל אפשרויותיו להחזקת היהדות המסורתית והפצת מעינות חב"ד, שבניצול הכשרונות והאפשרויות הרי הם הולכים ומתרבים. כי הנשמה היא בצלם ודמות אדם העליון, והגוף הוא מעין ודוגמת הנשמה, ורואים בגוף שככל שמשתמשים ומתעמלים באבר מן הגוף — כן יתפתח ויגדל כוחו, והוא הדין בכוחות הנפש, וכן הוא בניצול האפשרויות — שהמנצל אותן במילואן מזמינים לו מלמעלה כהנה וכהנה. ואם תמצא לומר זהו ענין מי שיש לו מנה רוצה מאתים — ברוחניות, שאין הכוונה עונש שלעולם לא יהי' לו לאדם סיפוק רוחני, אלא אדרבה כיון שרכש „מנה" מזכים אותו ברצון חזק לרכוש „מאתים", ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

(ממכתב ראש חודש כסלו, תשכ"ד)

מאשר הנני קבלת מכתבו ממוצש"ק,

ויהי רצון מהשי"ת שימלא משאלות לבבו לטובה בהנוגע להפצת היהדות התורה ומצותי' ובפרט הפצת תורת החסידות בכל מקום שידו מגעת ככתוב536במכתבו, והרי הובטחנו אדם מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה. ובפרט אשר זכות הרבים מסייעתו.

(ממכתב כ"א מנ"א תש"כ)

. . . מטובו למסור פ"ש להרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ באמונה וכו' . . . ובטח מסייעהו בכל יכולתו. ופשיטא שכוונתי לא רק בענין אסיפת הגשמיות אלא ג"כ — בעיקר — בזריעת הרוחניות. והשי"ת יתן ברכתו והצלחתו לכאו"א בהמצטרך לו. ועיין לימוד החסידות ספי"ב ובב"מ (ב:) הכא איכא למימר דליכא ו'

(ממכתב אדר"ח אדר תשי"ב)

בנעימות קורא הנני מפעם לפעם במכתבי הרה"ח רב פעלים אי"א נו"נ בעל מדות . . . ע"ד פעולות כ' בעניני יהדות אשר במחנם הט', כולל ובפרט אודות פעולותיו ועזרתו בעניני הישיבה הק' אחי תמימים אשר בהנהלת . . . שי' הנ"ל.

ואף ששכר מצוה מצוה, פירוש שהשכר הכי גדול הוא עצם פעולת המצוה, שלכאורה אין מקום לנתינת תודה מבשר ודם, עכ"ז — מחובתי וענג הוא לי להביע תודה על גודל הקורת רוח נוסף על הענין, כנ"ל, דשכר מצוה מצוה.

וגדול זכות פעולות האמורות שתעמוד לו לזוגתו ולכב"ב שי' בכל המצטרך להם מנפש ועד בשר.

בכבוד ובברכה להמשיך בפעולות האמורות

מתוך בריאות שמחה וטוב לבב, והרי זכות

הרבים מסייעתו

(ממכתב כ"ד אייר תשכ"ד)

537מאשר הנני קבלת מכתבם מער"ח אייר והמצורף אליו,

ות"ח על הנח"ר שגורמים ע"י ההודעה ע"ד הפעולות בנקודת הפצת המעיינות, בתוככי הפצת היהדות בכלל, ומובן וגם פשוט שהנ"ל הוא בהוספה על הפעולה ששכר מצוה מצוה, כמבואר בדא"ח הענין בזה.

והרי נמצאים אנו בחודש זיו, בו נולדו זיותני עולם, שענינם שלשת העמודים, תורה עבודה וגמ"ח עליהם העולם (כפשוטו והעולם קטן זה אדם) עומד, — ומגלגלין זכות ליומין זכאין.

(ממכתב ה' אייר תשכ"ב)

. . . תודתי מיוחדת על שימת לבבם להודיעני מהצלחת הפעולות של שלוחינו הוו"ח אי"א נו"נ בעל מרץ ורב פעלים הרב . . . וזוגתו הרבנית . . . שזה מחזק בי התקוה שראשי הקהל וכל בני הקהילה עושים כל התלוי בהם לעזור להם ככל הדרוש להם בפעולותיהם הברוכות, ועוד, והוא העיקר, אשר כולם ביחד וכולנו ביחד, בתוככי כלל ישראל, נזכה למלאות השליחות של בני ובנות ישראל לעשות מהעולם כולו משכן ודירה לו יתברך, ובלשון הכתוב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ובקרוב נזכה לקיום כתוב זה כפשוטו ממש, בנין המקדש האחרון בגאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.

(ממכתב ימי הסליחות, ה'תשל"ט)

בנועם ובתודה לבבית מאשר אני קבלת מכתבו מי"ב שבט, ברכה ואיחולים בקשר עם מלאות שלשים שנה שזכיתי לעמוד בראש תנועת חב"ד.

וכאן מקום אתי להביע רגשי תודה והכרה, בשם תנועתנו ובשמי באופן אישי בעד האהדה והסיוע אשר אנשי חב"ד מקבלים מהנהלת „אל על" ועל אנשי', במסגרת פעילותם בנמלי התעופה לעודד ולקרב את אחב"י הנוסעים ולמשכם בחבלי אהבה למסורת אבותינו, תורתנו ומצותי', ולנכסי עמנו הנצחיים. והרי מכתבו ורחשי לבבו מחזקים תקותי אשר כ' וכל אנשי „אל על", שיחיו, ימשיכו בזה גם להבא ועוד יוסיפו בזה.

538וברכה אשיב למר ולכל חברי ההנהלה בסגנון חכמינו זכרונם לברכה, כל המברך מתברך בברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר. יתברכו בכל טוב בגשמיות וברוחניות גם יחד,

ובפרט בהצלחה מרובה במילוי תפקידו האחראי מתוך בריאות הנכונה ובשמחה ובטוב לבב.

(ממכתב כ' שבט, ה'תש"מ)

מאשר אני קבלת מכתבו מ־25 לאוגוסט וקודם לכן הפ"ש אישית מבקורו כאן. וחבל אשר מסבות בלתי תלויות בי — לא יכולנו לדבר פנים אל פנים. אבל על פי תורתנו הק' ובפרט על פי ביאור הבעש"ט ותורת החסידות, הרי מחשבה טובה מצטרפת למעשה ובמקום שרצונו של אדם שם הוא נמצא. והתקוה חזקה שתהי' הזדמנות מתאימה לדבר פא"פ גם בפועל ממש.

ועוד נקודה בזה וגם היא עיקר, שכיון שמגיעות אלי שמועות טובות מהשתתפות מר בהפצת היהדות, תורתנו ומצותי', בסביבתו, וידוע עד כמה השתדלו רבותינו נשיאינו להשפיע על כאו"א להוסיף בזה ומברכים אותם, בכלל ובפרט, בהצלחה וכל טוב, הרי זה מקרב ומאחד את כל המתעסקים בהפצת התורה ומצותי' ביתר שאת וביתר עוז.

וכאן מקום אתי להביע למר תשואות חן חן בעד התשורה הנהדרה, כלים נאים, שעל פי מאמר חכמינו ז"ל הם מהדברים המרחיבים דעתו של אדם. ויהי רצון שיהי' מר וב"ב שיחיו כלים נאים לברכות השם יתברך ויתעלה בכל המצטרך, ברכות יפות בכל המובנים, מתאים ליופי האמתי, יופי היהדות בכל פרטי', והוא ובני ביתו שי' יוסיפו בתורה ומצותי', הן בנוגע לעצמם והן בנוגע להשפעה על זולתם, מתוך הרחבת הדעת ומתוך שמחה וטוב לבב.

(ממכתב כ"ד אלול, ה"תשל"ז)

. . . ובודאי למותר לעורר שהפצת המעינות חוצה אשר זכות הרבים בזה, ואמרו רז"ל כל המלמד את בן חבירו תורה כאילו ילדו, ובפרט תורה שלימה ותמימה נגלה ופנימית, ה"ז קורת רוח הכי גדולה שגורמים להנשמה, נוסף על העיקר — גודל539הדבר מצ"ע עד שאמר מלכא משיחא שייתי כאשר דבר העומד בפני הרצון. שר יפוצו המעינות חוצה. ואין לך

(ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א)