Addenda - sichos and letters 9

469ב־יג תמוז

. . . לרגל מלאות יובל שנים מעת פרסום המאמר דא"ח ד"ה עשרה שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרוי' ביניהם

עם המכתב המצורף עמו

— מכ"ק מו"ח אדמו"ר „אשר שלח לחגיגת יב תמוז הראשונה — בשנת תרפ"ח",

הו"ל עוה"פ — בצירוף מאמרו דא"ח ד"ה זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו,

שאמרו „בסעודת הודאה, י"ב תמוז, תרפ"ח".

ומצו"ב — ובודאי יפעול הקונטרס פעולתו, שילמדו אותו כל אלה שיגיע אליהם והמושפעים שלהם — שליט"א,

והלימוד יביא לידי מעשה בפועל, ובפרט — בהענינים אודותם מדובר במכתב ה"ל

נ

והשי"ת ימלא ברכות צדיק, כ"ק מו"ח אדמו"ר, לכאו"א כמפורט בהמכתב

ועד לסיומו וחותמו שם „ועינינו תחזינה בהרמת קרן התורה, קרן ישראל",

ויקויים היעוד אשר הא־ל עושה פלא ירם קרן משיחו — בגאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

בברכת הצלחה בכהנ"ל

ובברכת חג הגאולה

רבות — ובפרט באיכות — מדובר בהקונטרס אודות אמירת תהלים. ולכן באה בחותמו — הוספה — מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר ע"ד אמירת תהלים בכל יום, ועוד וקובע ברכה לעצמו — מאמר רבנו הזקן (שנמצא זה עתה באחד הביכלאך^* אודות „לומר הקאפיטל שלו".

(ממכתב תחלת תמוז, ה'תשל"ח)

470. . . וכיון שהשנה מלאת גבורות מהולדת כ"ק מו"ח אדמו"ר — כדאי שתהי' התועדות בקשר עם יום הולדתו וחג גאולתו גאולתנו בקהלתו ובכ"מ שידו מגעת באופן מיוחד וכו'. ואולי יש מקום לערוך ההתועדות אור לי"ב תמוז.

(ממכתב כ"ט סיון תש"כ)

מעת מכתבו האחרון אסרו חג זמן מתן תורתנו, לא נתקבל ממנו כל מכתב. ורצוני לקוות שזהו סימן שממשיך בעבודתו לקרב לב בני ישראל לאבינו שבשמים בכל מקום שידו מגעת, וכבר הובטחנו בעבודה כגון זו, אשר העושה בזה באמיתיות — מצליח, אף שלא בכל אדם ובכל מקום ובכל זמן העבודה הנדרשת בזה בשוה היא, וכן זמן צמיחת וגידול הפירות מעבודה זו. ובטבע האדם שכשיודע מראש שתצליח העבודה — עושה בזה בזריזות ובשמחה יותר, ובמילא גם ההצלחה מתרבה.

ובחרתי בכתיבה עד"ז בערב ימי הגאולה י"ב וי"ג תמוז, אשר בודאי ידועה לכ' פרשת המאסר והגאולה. ותקותי חזקה שעצם תאריך המכתב יעורר התבוננות בסיבת המאסר עצמו הגאולה ואופנה, ובעיקר ההתבוננות מהו התכלית והמטרה שהגיעו אלינו כל ידיעות אלו, שהרי אין דבר בעולם לבטלה והכל בהשגחה פרטית. וישמש התאריך ע"ד הפתגם — די לחכימא ברמיזא, והרי מאסר יותר קשה כשהוא ע"י ידידים ומכירים וכשאינו קשור בשלשלאות של ברזל. ולפעמים גאולה ממאסר זה זקוקה ג"כ למס"נ ובפרט ע"פ ביאור תורת החסידות בדיוק הלשון מסירת נפש, מלשון אין נפשי אל העם שפירושו רצוני.

בברכה לבשו"ט בכל האמור, ובתקוה שתהי'

מתוך הטבת הבריאות לאחרי ההתקפה שהי'

לו ל"ע ול"ע, ואודתה כותב בסיום מכתבו,

ולהמשכת עניני חג הגאולה על כל השנה

כולה בשמחה ובטוב לבב.

(ממכתב י"א תמוז תשי"ז)

בודאי יתבונן בהכנת תכנית מפורט לניצול ימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז הבע"ל ביתר שאת ויתר עז, שהרי בשנה זו הוא ע"ד הכתוב ויהי בשלשים שנה וגו' בענינים של בעל הנס והשמחה שהנקודה התיכונה היא הפצת המעינות חוצה שהיא דרישת והכרח השעה, לימוד תורת החסידות והליכה בהדרכותי' והנהגותי' בחוגים471ההולכים ומתרחבים ופרסום תקנותיו בשיעורי חת"ת (חומש תהלים ותניא) השוים לכל נפש, נוסף על עניני החזקת היהדות בכלל לימוד התורה וביחוד הלכות הצריכות בחיי היום יומים וקיום המצות בהידור. והשי"ת יצליחו לבשר טוב בזה.

(ממכתב י"ט סיון תשי"ז)

מאשרים קבלת מכתבו מט"ו תמוז עם המצורף אליו ומובנת התמי' והפלא הכי גדול אשר אין מזכיר אף מלה — בהנוגע (לתוכן) התועדות של חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז. ואם המשפיע הראשי דישיבת תומכי תמימים דכל מדינת . . . אינו מוצא לנכון להזכיר עד"ז, הרי מה יעשו אלה שלמטה הימנו במעמד ומצב, וק"ל.

ולפלא שלאחרי מלאת ל"ב שנה להנסים והגאולה, יש לעורר על כגון דא. אף שלכאורה מקום לתירוץ ואמתלא שמאי נפק"מ בהודעה, ובלבד שיהי' הבפועל, אבל רואים במוחש, וכמו שכתבתי לכמה מאנ"ש, שהידיעה שצריך להודיע למי שהוא בהנוגע לפעולות, מוסיפים במרץ קיום הפעולות, וק"ל.

ויהי רצון שיבשר טוב בטוב הנראה והנגלה, ובין המצרים אלו נזכה בעגלא דידן שיהפכו לששון ולשמחה ויקוים היעוד דנחלה בלי מצרים.

(ממכתב י"ז תמוז תשי"ט)

איך בין געווען צופרידען צו באַקומען אייער בריף מבשר טוב פון די סדרים אין בית הכנסת ובית המדרש, און אַז מען האָט מוסיף געווען מיט פערשידענע שיעורים, און עס איז שוין דאָך באַוואוסט די הבטחה פון הקב"ה ע"פ דרז"ל, אַז כל המוסיף מוסיפין לו.

זיכער איז איבעריג צו אויפמערקזאַם מאַכען אייך צו אויסניצען די קומענדע טעג פון י"ב וי"^* ג תמוז הבע"ל, דער חג הגאולה פון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, באופן המתאים ובפרט בנוגע דעם לימוד תורתו און אָפּהיטען די תקנות זיינע און מחזק זיין די מוסדות אויף וועלכע ער האָט זיך מוסר נפש געווען. ובטח עומד ומשמש במרום ומעורר ר"ר על כל המקושרים והשייכים אליו הם ובני ביתם שיחיו . . .

(ממכתב כ"ז סיון תשט"ו)

472בסניפי עבודת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, הנה ה"מרכז לעניני חנוך" ו"מחנה ישראל" תפסו מקום מיוחד אצלו, באשר אחריות מיוחדת רחש להם בלקחו על עצמו באופן פרטי ואישי את ההשתדלות להמציא את האמצעים הדרושים לההוצאות הכרוכות בעבודתם, הן בחלקה הגלוי הן בחלקה אשר נהל, ומתנהלת גם עתה באופן חשאי.

ברור ופשוט כי כוונת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ וחפצו ורצונו הוא, כי כל מקצועות העבודה הנ"ל יומשכו כמקדם, היינו לא רק בכמותם ואיכותם הנוכחיות, אלא כמו כל עבודה חי' ההולכת וגדלה, מתפתחת ומתרחבת.

אבל עתה אחריות זו הכספית בעד מקצועות העבודה הנ"ל עמוסה על כתפי כלנו, כל אחד ואחד מחסידיו ומקושריו, להיות הכלים והצינורות שבם ועל ידם ימשיך כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ את שפע השפעתו ועוד ביתר שאת ויתר עז, כי צדיקא דאתפטר אשתכח בכולהו עלמין, גם בעולם הזה המעשה, יתיר מבחיוהי.

והנני מציע לכ' להתדבר עם אנ"ש שי' במחנו ולסדר ועד מקומי משותף למרכז לעניני חנוך ומחנה ישראל, אשר בהקדם האפשרי יגש לעבודה בפועל מתאים לתנאי המקום, להמציא באופן תדירי חלק מסוים מהוצאות מקצועות עבודה הנ"ל.

ונא להודיע שמות חברי הועד למען להזכירם על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ לברכה ולהצלחה מרובה בעבודתם בועד בפרט, ובעניניהם בכלל. ואם באפשר להודיע באופן שיזכירו אותם על הציון בחג הגאולה יום י"ב תמוז, אשר הוא יום הולדת את כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ

— (ראה ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח. שבת קנו, א ברש"י ותוספות שם. ולהעיר מלקו"ת ר"פ האזינו. מים רבים תרל"ו פקע"ד. ד"ה וזאת התרומה עת"ר. ואכ"מ) —

שאז יכולה להיות, ובמילא שמוכרחת להיות ההתקשרות וההליכה באורחותיו ובפעולתו אשר עבד בעצמו, כנ"ל, ביתר שאת וביתר עז.

בתקוה להתבשר ממנו ומחבריו שי' בשורות

טובות מהנעשה בהנ"ל בהקדם,

החותם בכבוד וברכת כ"ט

(ממכתב ערב ראש חדש תמוז השי"ת)473ב"ה, ח' תמוז, תשכ"ד

ברוקלין, נ. י.

לכל המתועדים בהתועדות ימי הגאולה

י"ב־י"ג תמוז אשר בכפר חב"ד — מיסודו

של כ"ק מו"ח אדמו"ר בעל השמחה —

באה"ק ת"ו ע"י מ"צ במהרה בימינו

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה:

בימי סגולה אלו הבאים עלינו ועל כל ישראל לטובה, אשר כמה שמחות נצטרפו ביחד —

ימי גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר היא גם גאולתנו ופדות נפשנו,

חמש עשרה שנה ליסוד כפר חב"ד — יהי רצון אשר יתפשט ויתרחב בכל המובנים, ובנקודה התיכונה והפנימית — להיות מרכז ממנו יפוצו המעיינות, מעיינות תורת החסידות בכל ארצנו הק' ת"ו,

הנחת אבן פינה לבית הכנסת חדש וגם מרכז לנוער אחב"י ה' עליהם יחיו —

יתן השם יתברך אשר, עפ"י הידוע ששמחה פורצת גדר, תצטרפנה כל שמחות אלו לפרוץ הגדרים וההגבלות המונעים בהתפשטות הטוב והקדושה — ואין טוב אלא תורה ומצוותי', תורתנו תורת חיים ומצוותי' עליהן נאמר וחי בהם — עד אשר גם בחיי היום־יום תתראה האחדות של ישראל אורייתא וקוב"ה, מתוך הרחבה בגשם וברוח,

ומגאולה האמורה — לגאולת כל אחינו בני ישראל בגאולה האמתית והשלמה על ידי משיח צדקנו ולקיום היעוד ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה.

בכבוד ובברכת לחיים

לחיים ולברכה474ב"ה, ט"ו סיון ה'תשח"י

ברוקלין, נ. י.

צו די עסקנים און פריינד פון די בית רבקה

שולעס — אין אַלגעמיין, און צו די אַנטייל־

נעמער אין דעם זעכצענטן יערלעכן באַנ־

קעט פון די בית רבקה שולעס — בפרט

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

איך שרייב דעם בריוו אין דעם טאָג, ווען (מיט 31 יאָר צוריק) איז דער רבי דער שווער אַרעסטירט געוואָרען אין זיין קאַמף און פאַר זיין אַרבעט, אויפצוהאַלטן אידישקייט תורה און מצות און פאַרשפּרייטען זיי — זיין קאַמף קעגן די ריזיגע כחות וואָס האָבן געוואָלט אויסלעשען, ח"ו, יעדן פונק פון אידישקייט. זיין אויסערגעוויינלעכע. מסירות־נפש האָט אָבער ס־סוף מנצח געווען און ער איז באַפרייט געווארן י"ב־"ג תמוז

דער באַנקעט פון די בית רבקה שולעס קומט פאַר אין דער צווישן צייט, ווען די איינטשיידונג איז געשטאַנען אויף דער וואָגשאָל.

כאָטש אין די פרייע מדינות דאַרף אַ איד ניט איינשטעלן זיין לעבן צו דערפילן זיין פליכט אין פאַרשפּרייטען אידישקייט בכלל און ספּעציעל אויפן געביט פון אמתאידישע ערציאונג פון אונזער יוגנט, איז אָבער די לאַגע פון אידישקייט אין פיל הינזיכטן ניט ווייניקער קריטיש ווי אין יענע יאָרן. אויף דעם געביט פון חינוך הבנות — כשר'ע דערציאונג פון אידישע טעכטער — פאָדערט זיך ספּעציעל די גרעסטע אָנשטרענגונג. און ווי ס'איז באַוואוסט, האָט דער רבי דער שווער פיל צייט און מי געגעבען כדי צו שאַפן און אויסברייטערן די בית רבקה שולעס.

איר האָט דעם גרויסן זכות פאָרצוזעצן, אויפהאַלטן און אויסברייטערן אָט די גרויסע פאַראַנטוואָרטלעכע אַרבעט. איצט איז אָבער די פאָדערונג אַ פיל לייכטערע — ניט מסירות נפש נאָר — מסירות הרצון. עשה רצונו כרצונך — איר זאָלט וועלן טאָן אין דעם מיט דעם זעלבן ווילן ווי עס ווילט זיך אַן אייגענע זאַך. די בית רבקה שולעס איז אייער אייגענע זאַך.

איך האָף, אַז איר וועט מיט אַ פעסטן ווילן און מיט אינערלעכער שמחה געבן אייער פולסטע מאַטעריעלע שטיצע און אויך מאָראַלישע מיטהילף צו די בית רבקה שולעס, און ווירקן אַז אויך אַנדערע זאָלן אַזוי טאָן.

און דער אויבערשטער וועט זיכער מקיים זיין די הבטחה און אייך מצליח זיין אויך אין אייערע אייגענע און פאַמיליען אָנגעלעגנהייטן בגשמיות וברוחניות.

בברכה צו גוטע בשורות אין דאָס אַלעם

אויבנגעזאָגטע

9475ב"ה, בחודש הגאולה, תמוז, ה'תש"מ

ברוקלין, נ .י.

שלום ובבכה:

מאשר אני קבלת מכתבם דו"ח, והשי"ת ימלא משאלות לבבם לטובה.

ודבר בעתו, בסמיכות לחג הגאולה י"ב־י"ג תמוז של כ"ק מו"ח אדמו"ר, וכידוע פרשת מאסרו וגאולתו בימים ההם בזמן הזה, עת להתבונן בתוכן פרשה זו ומשמעותה לכל אחד ואחת מבני ובנות ישראל בכל מקום שהם. ובפרט שבעל הגאולה הורה במכתבו אשר שלח לחגיגת י"ב תמוז הראשונה — בשנת תרפ"ח: „לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם כל מחבבי תורתנו הק', שומרי מצוה, וגם אשר בשם ישראל יכונה", כו'. והרי רואים אנו בעליל, מהשתלשלות כל הקורות את עמנו בכל תפוצות ישראל מאז ועד הנה, איך שגאולתו היתה מפנה וגאולה לכל יהדות המדינה ההיא ולכל עמנו, הכלל והפרט.

ואחת הנקודות הבולטות בזה היא, כמדובר כמה פעמים, שכשיהודי מחליט בתוקף ובלי חת להתנהג בחיי היום־יום על פי התורה, תורת חיים, בלי פשרות, וזה כולל כמובן, השפעה על כל הסביבה והעשי' בכיוון זה במידה הכי גדולה, מתוך אהבת ישראל, ואהבת לרעך כמוך, אז סוף סוף מתגבר על כל הקושיים ונגאל מכל ענינים המבלבלים, ועד — לעשי' בכל האמור בהרחבה עוד יותר מקודם.

ואף שמי ידמה לבעל הגאולה, אבל כיון שהורה והדגיש בפירוש, כנ"ל, שגאולתו יש לה שייכות לכל אחד ואחת מישראל, ובפרט לאחרי שסלל הדרך, ועוד זאת שהקושיים שפוגשים עכשיו בפעולות אלו ברוב המקומות אינן לפי ערך כלל לגבי אותם שבעל הגאולה הי' צריך להגבר עליהם, הרי מובטח לכל ההולכים בעקבותיו שה' מצליחם.

ואם הדברים אמורים בכל שנה ושנה, על אחת כמה וכמה בנוגע לשנה זו, שנה מיוחדת ומסוגלת, שנת המאה להולדת בעל הגאולה, שיום הולדתו, י"ב תמוז, הוא גם יום גאולתו והרי מנהג העולם, מיוסד על כמה מאמרי חכמינו ז"ל, לציין תקופה של מאה שנה. וכמו בכל עניני התורה, סיום תקופה אינו ח"ו גמר וחסל, אלא אדרבה עלי' לתקופה חדשה ביתר שאת וביתר עז, אפילו כשבזמן הסיום היו כל הענינים על הצד הכי טוב, שהרי כל עניני טוב וקדושה, התורה ומצותי', אינסופיים הם, להיותם קשורים בהקב"ה אין סוף האמתי, ומעלין בקודש.

ויהי רצון שיקויים בכל העושים בכיוון האמור ובאופן האמור, בתוככי כלל ישראל, היעוד בשיעור חומש של י"ב תמוז בשנה זו: ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו, וזה יוסיף עוד יותר בהצלחת הפעולות האמורות ועשייתם במנוחת הנפש ומנוחת הגוף, הלוך ומוסיף עדי יקויים ההמשך בשיעור חומש שלמחר, י"ג תמוז: אמוציאו ממצרים כתועפות ראם לו גו' כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו — כתרגומו, יתישבו בארצם בכח ובגבורה — בגאולה האמתית והשלימה על ידי משיח

בברכה להצלחה ולבשורות טובות

בכל האמור

476. . ה. אין דער שיחה פון י"ב תמוז פאַראַיאָרן^*, האָט דער רבי געזאָגט: „יעדער חסיד דאַרף זאָגען אַלע טאָג אַ קאַפּיטל תהלים ביחוד, אַז דער זכות פון די רביים זאָל באַ זיי נמשך ווערען, און עס זאָל באַ זיי נקלט ווערען דער גילוי אור אין אַ פּנימיות", לכאו' די השפּעה פון די רביים איז דאָך געווען אַלע מאָל פון דעם בעש"ט אָן, און פונדעסטוועגן האָט מען דאָס ניט געזאָגט וועגען דעם קאַפּיטל תהלים, אויך דער רבי ביז פאַראַיאָרן י"ב תמוז האָט דאָס ניט געזאָגט איז פאַרוואָס עפּעס פּונקט י"ב תמוז תש"ט, האָט ער געדאַרפט זאָגן אַז מ'זאָל אַלע טאָג זאָגען אַ קאַפּיטל תהלים ביחוד, עס זאָל נמשך ווערען דער זכות פון די רביים כו'.

מ'האָט שוין גערעדט אַז אין דער שיחה פון י"ב תמוז, האָט דער רבי פאַרוואָרענט, און געגעבען הוראות אויף דעם קומענדיקן זמן, וואָס עס וועט זיין, און ווי מ'זאָל זיך פירען, איז צווישען די הוראות וואָס ער האָט געגעבען, האָט ער אויך געזאָגט, אַז יעדער חסיד זאָל זאָגען אַ קאַפּיטל תהלים, ואולי הכוונה, זיין, דעם רבי'נס קאַפּיטל, שאומרים לפי מספר שנותיו.

עס איז דאָך פראַנען אַזעלכע, וואָס האָבען פריער געזאָגט דעם רבי'נס קאַפּיטל, און נאָך י' שבט איז באַ זיי געוואָרען ספקות, צי מ'דאַרף ווייטער זאָגען, אָדער ניט. און איצטער נאָך י"ב תמוז איז באַ זיי ווייטער געוואָרען ספקות, אויב מ'דאַרף זאָגען קאַפּיטל ע', אָדער ע"א, זאָגענדיק וואָס איז שייכות דאָרטען מצד עצמו אַ יום הולדת, שינוים וגידול התלוי בזמן הולדת וכו' (עיין רמב"ם הל' תשובה פ"ד ה"ח ובצפנת פענח שם) האָט דער רבי דאָס פאַרוואָרענט און געזאָגט, אַז יעדער חסיד דאַרף זאָגען אַלע טאָג אַ קאַפּיטל תהלים. שיש לומר שהכוונה זיין קאַפּיטל, וואָס דאָס וועט העלפען, אַז עס זאָל נקלט ווערען דער גילוי אור אין אַ פנימיות, געזאָגט האָט ער דאָס פאַראַיאָרן י"ב תמוז, אָבער ניט אַלע האָבען דאָס געוואוסט, אויך איז די שיחה געווען נאָר באַ יחידים, אָבער דער המון האָט ניט געוואוסט דערפון, האָט דאָס זיך איצטער אָפּגעדרוקט ונתפרסם לכל.

ואת"ל שהכוונה הנ"ל נכונה, הנה בפירוש האָט דאָס כ"ק מו"ח אדמו"ר ניט געזאָגט, וואָרום עס איז דאָך בכל ביתי נאמן הוא, ואי' בספרים דלכאו' וואָס איז דאָרטען שייך נאמנות עס איז דאָך ניט שייך עפּעס צונעמען דאָרטען, נאָר מ'מיינט אַז ניט אַלץ וואָס מען זעהט איז מען מגלה.

עס איז פאַראַן אַ מעשה כמדומה על הרב המגיד, (אַפילו די מעשה האָב איך ניט געזעהן אין חב"ד ספרים, אָבער דער רבי האָט געזאָגט אַז צוליב יר"ש מאַכט ניט אויס) אַז אחד מתלמידי המגיד האָט זיך געזעגענט מיט דעם מגיד, און געוואָלט פאָהרען אַ היים, והמגיד אמר להחבריא שיעכבו אותו האָבען די תלמידים עם ניט געלאָזט פאָהרען, אָבער עס האָט דאָך ניט געהאָלפען, ביז מ'האָט עם געזאָגט אַז דאָס שטאַמט פון דעם מגיד אַליין, ולא האמין, וואָרום דער מגיד האָט דאָך אַליין זיך געזעגענט מיט עם, אָבער איבער פרעגן האָט ער דאָך ניט געוואָלט, והחליט אַז ער וועט אַריינגיין נאָך אַמאָל געזעגענען זיך, און ער האָט זיך מיט אים נאָך אַמאָל געזעגענט, איז ער באַלד אַרויס, און האָט זיי אָפּגעזידלט ווי אַ חסיד קען, זאָגענדיק477דערביי, אָט האָט ער דאָך נאָך אַמאָל מיט מיר זיך געזעגענט, אַך דער מגיד אמר להם עוד פעם אַז מ'זאָל אים אָפּהאַלטען איז ער נאָך אַמאָל אַריין צום מגיד, און ער האָט זיך מיט עם געזעגענט, וכך הי' כמה פעמים, עד שבסוף האָט ער זיי ניט געהערט און ער איז אַוועקגעפאָרען, קומענדיק אַ היים איז ער נעדר געוואָרען, איז מען שפּעטער אַריין צום מגיד, און מ'האָט געפרעגט, וויבאַלד אַז ער האָט געוואוסט איז פאַרוואָס האָט ער עם אַליין ניט געזאָגט, נאָר דער תירוץ איז אַז בכל ביתי נאמן הוא, אַז ניט אַלץ מעג מען מגלה זיין.

איינער האָט אַמאָל געפרעגט פאַרוואָס האָט דער רבי געשריבן עתידות אין „הקריאה והקדושה" פאַרשטעלט, מ'האָט דאָך געקאָנט שרייבן בגלוי, און נאָכדעם האָט דער רבי אינגאַנצן אויפגעהערט זאָגען עתידות, והענין אַז אויב דער רבי וואָלט וועלען אַז מ'זאָל אים שטעמפּלען אַלעס יודע עתידות, וואָלט ער דאָס געטאָן, אָבער דער רבי איז לא זה ענינו כלל איז במילא גלאַט מגלה זיין עתידות ניט (בכלל האָט מען גערעט אַז באמת איז באַ חסידים בכלל ניט נוגע צי דער רבי איז יודע עתידות, און ניט איבער דעם איז די התקשרות, דער עיקר איז דאָס וואָס ער איז אַ רבי) נאָר אַז עס איז געווען פאַרבונדען מיט אַ ענין פון לאלתר לתשובה, האָט ער מגלה געווען, אָבער סתם מגלה זיין איז בכל ביתי נאמן הוא.

בכלל איז אין די לעצטע צייטען, האָט דער רבי מגלה געווען אַ סאַך ענינים, וואָס אַמאָל האָט מען ניט מגלה געווען אַזוי פיל, פאַראַיאָרן פּסח האָט דער רבי געזאָגט (נדפס בקונ' עז ע' 188) אַז ער וויל מגלה זיין אַ סיפּור אַי עס איז דאָך נוגע זיך נו, ווייס איך ניט צי צווישען סיפורים וואָס ער האָט נאָכדעם געגעבען איז געווען אויך דער סיפור אָדער ניט, אָבער עכ"פ איז זעט מען אַז צוליב אַ ענין וואָס איז נוגע להכלל, האָט ער זיך איינגעשטעלט, ער האָט איינגעשטעלט אפי' זיינע נאמנות, אַלץ כדי . . .

פאַראַיאָרן זומער, איז געווען אַ שטיקעל טומל וועגען אַ מלחמה האָט זיך געפונען איינער וואָס ער פלעגט געבען אַ סאַך געלט פאַר דער קופה של צדקה, און ברייטקייט האָט ער אין זיך, ווייל ער איז נתחנך געוואָרען על ברכי אמריקה, אַליין האָט ער אעפ"כ ניט געוואָלט פרעגען, קלינגט ער אָן אין טלפון, און בעט פרעגען דעם רבי'ן, צו האַלט ער אַז עס וועט זיין אַ מלחמה, און האָט מוסיף געווען דערביי, אַז עם בפרט איז דאָס נוגע ווייל ער וויל עפּעס מאַכן אַ געשעפט, וואָס אויב עס וועט זיין אַ מלחמה וועט ער דעם געשעפט ניט מאַכען, אַזוי ווי מיר האָט זיך אויך געוואָלט וויסען וואָס דער רבי וועט ענטפערן אַף אַזאַ מין שאלה און דערצו בין איך דאָך מער ניט ווי אַ צינור וואָס דורך מיר גייט דאָס דורך קען דאָך ניט זיין קיין קפידא בין איך אַריין פרעגען, האָט דער רבי אויף מיר געגעבן אַ קוק, אַ שמייכעל געטאָן און געזאָגט עס זעט זיך ניט קיין מלחמה, מיט עטליכע טעג צוריק האָט מיר דער איד דערמאָנט די מעשה.

(משיחת ש"ק פ' פנחס, מבה"ח מנ"א, השי"ת)

בזח"ג^* רצג, ב (ועוד בכ"מ בזח"ג) איתא אשר ענין ויקץ כישן הוי' הוא בשם הוי' ולא אד' וכ"מ בתניא פי"ט (מדבארו על חכ' שבנפש)

ומפי' הענינים בזח"ג שם וס' הליקוטים להאריז"ל לתהלים סי' מד מוכח דגם ענין למה תישן הוי' הוא בשם הוי' (מדפרשו על דורמיטא דז"א).

(ממכתב ט"^* ו אד"ר תשי"ט)

479ה'תשל"ט

לכל המשתתפים בההתועדות דחג הגאולה ולכל אחבנ"י — שליט"א

שלום רב וברכה!

שבת שלום וחג הגאולה שמח והתועדויות פעילות וביתר שאת, כמתאים להתחלת שנת המאה להולדת בעל הגאולה, אשר כדבריו לא אותו בלבד גאל הקב"ה, כי אם גם כו' כמבואר במכתבו.

ופעילות בפרט במעשה שהוא העיקר — בתורה ומצותי'.

מתחיל בהמבצעים דאהבת ישראל חינוך תורה תפלין מזוזה צדקה בית מלא ספרים נש"ק כשרות טהרת המשפחה,

ובאופן דתענוג ודשמחו צדיקים, ועמך כולם צדיקים, בהשם

וכ"ז יחיש עוד יותר הגאולה דינחם לבטח ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו, בביאת משיח צדקנו.

לחיים, לחיים ולברכה.

ה'תש"מ

לכל המשתתפים בהתועדויות דחג הגאולה ושבת קודש שלאחריו ולכל בני ישראל — שליט"א

שלום וברכה מרובים!

חג הגאולה ושבת שלום והתועדויות פעילות וביתר שאת וביתר עז כמתאים לחותם שנת המאה להולדת בעל הגאולה, אשר כדבריו לא אותו בלבד גאל הקב"ה כי אם גם את כל כו' כמבואר במכתבו המפורסם.

ופעילות בפרט במעשה שהוא העיקר בתורה ומצותי', מתחיל בהמבצעים דאהבת ישראל חינוך תורה תפלין מזוזה צדקה בית מלא ספרים נש"ק כשרות טהרת המשפחה

ובאופן דשמחו צדיקים והתענגו ועמך כולם צדיקים בהשם והריעו להשם כל עמי הארץ

וכל זה יחיש עוד יותר גאולתנו דעמך וצאן מרעיתך ונבוא שעריו בתודה נשירה ונזמרה. בביאת משיח צדקנו.

לחיים, לחיים ולברכה.

מקום החתימה